כ־50 אלף סינים רכשו חבילות תיור בארץ הקודש במסגרת טירוף הקניות של "יום הרווקים הסיני", לאחר שנחשפו לקמפיין ממוקד של משרד התיירות להיכרות עם התיירות הישראלית. במשרד התיירות פתחו לאחרונה נציגות ישראלית שנייה במדינה, בעיר שנחאי. נציגות ותיקה יותר פועלת בבירה בייגי'נג. בישראל מסמנים את מעצמת הענק כיעד מרכזי במסגרת המאמץ הקבוע להרחיב את היקף התיירות הנכנסת.
"שוק התיירות הסיני הוא הגדול ביותר בעולם כבר משנת 2012", אומר רועי קרייזמן, מנהל לשכת התיירות החדשה בשנגחאי, שהגיע בשבוע שעבר לישראל כדי להשתתף בדיונים במשרד התיירות בירושלים. "בשנת 2018 יצאו לטייל בעולם יותר מ־160 מיליון סינים. אלה מספרים לא נתפסים בכל קנה מידה בעולם. הנתון הזה בולט עוד יותר על רקע העובדה שאוכלוסיית סין מונה 1.3 מיליארד נפש, ורק כ־9 אחוזים מתוכה מחזיקים בדרכון".
התייר הסיני, מדגיש קרייזמן, מוציא כסף רב: "לפי נתוני ארגון התיירות הבינלאומי, בשנת 2018 תיירים מסין הוציאו 258 מיליארד דולר בחו"ל. זה שוק אסטרטגי בכל העולם, ובמשרד התיירות החליטו, בדומה למדינות אחרות, להתביית על השוק הזה".
בתפקידו הקודם עבד קרייזמן ברשת מלונות דן, והקים שם מחלקה ייעודית לפיתוח שוק התיירות הסיני. כעת הוא עושה זאת ברמה לאומית, ועל אדמת סין. בישראל, הוא אומר, גילו את התייר הסיני רק בשנים האחרונות. "שוק התיירות הנכנסת הכי גדול בישראל הוא האמריקני, עם 23 אחוז. השוק הסיני נמצא במקום השביעי בלבד, אבל מבחינת המגמה זה השוק הכי מתפתח", מציין קרייזמן. בשנה שעברה הגיע לישראל מספר שיא של כ־4 מיליון תיירים. רק כ־105 אלף מהם היו סינים. "את השנה הנוכחית, 2019, נסגור עם 150 אלף – גידול של 50 אחוזים", מבטיח קרייזמן.
לפי נתוני ענקית התיירות הסינית CTRIP, שהיא סוכנות הנסיעות הגדולה בעולם, הסינים מגיעים לישראל לפרק זמן שבין 5 ל־13 ימים, לרוב באמצעות קבוצות מאורגנות. הם באים בעיקר מבייג'ינג, שנחאי וצ'נגדו, שלוש ערים שיש מהן טיסה ישירה. בפילוח על פי גיל, 31 אחוזים מהם בני 25 עד 34, 29 אחוזים בני 35 עד 44, ו־27 אחוזים בני 45 עד 60.
בעוד תייר זר מבזבז בממוצע 150 דולר ביום, התייר הסיני מוציא 230 דולר. הכלכלה הישראלית עשויה אפוא לצאת נשכרת מאהבת הקניות של התייר הסיני. "חוץ מחברות ומפעלים, הסינים קונים פה הרבה מאוד דברים אחרים", אומר קרייזמן בחיוך. ברשימת רבי המכר: מוצרי ים המלח, יהלומים בבורסה, ומוצרים אותנטיים כמו יין ישראלי. "הסינים מאוד טובים במשא ומתן, אבל כשהם קונים הם מתפזרים ואוהבים לקנות אפילו תשמישי קדושה ומסורת כמו חמסה. הם אוהבים את התרבות הישראלית ושואפים להיות חכמים ומצליחים, כמו הסטיגמה על העם היהודי".
קרייזמן מספר על תגובות חיוביות רבות שהוא מקבל ברחוב הסיני ומנהגי המוניות בשנחאי. "כולם בסין מדברים על המוח היהודי ועל הפיתוחים שישראל הביאה לעולם. כשאני מדבר עם סינים שביקרו בארץ, אין כמעט אחד שלא הצטלם עם עיתון ישראלי בים המלח, בירושלים ובתל־אביב. לפי מחקרים שנחשפתי אליהם, יותר מ־90 אחוז מהסינים שביקרו בארץ דירגו את החוויה מעל המצופה".
משרד התיירות הישראלי מפעיל 22 לשכות תיירות ברחבי העולם, ובהן נספחי תיירות בשגרירויות שאמונים על עידוד התיירות לארץ הקודש. מלבד הנציגות החדשה בסין, רק בארה"ב קיימת יותר מנציגות אחת. "על פי כל המחקרים, שוק התיירות הסינית צפוי להמשיך לגדול, ועד 2030 צפויים להיות 300 מיליון יציאות של תיירים סינים לחו"ל", מציין קרייזמן. "זו הכלכלה השנייה בעולם אחרי ארה"ב, ומעמד הביניים בסין מתפתח. מדינת ישראל אינה היעד הראשון של התייר הסיני, ולפניה ישנן מדינות אסיה, אירופה וארה"ב, אבל אנחנו רוצים להגדיל יותר ויותר את מספר המבקרים כאן. בעתיד אנחנו שואפים להביא לישראל את דור המילניאלס, הצעירים שנולדו בסוף שנות השמונים והתשעים, לרוב להורים בעלי חברות או מנכ"לים של חברות, והם מחפשים להיות במקומות שעדיין אף אחד לא היה בהם. זה טרנד תיירותי חדש".
אז איך עושים זאת? שפת הפרסום והשיווק בסין שונה מאוד מזו שבעולם המערבי. "בסין אין גוגל, ווטסאפ ופייסבוק, הכול חסום ומצונזר. במקום זאת יש פיתוחים ורשתות חברתיות מקומיות. יש לנו קמפיינים בכל העולם, אבל בסין הכול נעשה בפלטפורמות שונות. לא רק השפה שונה, אלא כל המיקוד שונה. לכל צבע יש משמעות, והסינים אוהבים לקבל מידע מורכב וקופצני. ב־11.11, יום הרווקים הסיני, יצרנו מודעות מיוחדות עם סלוגנים מותאמים כדי לעודד מכירה של חבילות תיירות וטיסות לישראל. ראינו כיצד ישראל נעשית יעד יותר אטרקטיבי ומסקרן".
