למערך השיעורים של שנת תש"ף בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב נוסף קורס חדש שכותרתו "תורת המשפט של בעלי החיים" (Animal Rights Jurisprudence). את הקורס יעביר פעיל זכויות בעלי החיים, עו"ד סטיב וייז.
וייז, עורך דין אמריקני המרצה גם באוניברסיטת הרווארד, נאבק זה שנים בבתי משפט בארה"ב ובמדינות אחרות כדי להביא לשינוי במעמדם המשפטי של בעלי חיים. הוא הקים ארגון בשם "פרויקט הזכויות של הלא־אנושיים", וטוען כי חיות הן ישויות משפטיות, ולא רכוש. וייז מבקש לפעול למען בעלי חיים לא משום שצריך "לחמול" עליהם, אלא כי בעיניו חיות הן ישויות משפטיות ובעלות זכויות כמו בני אדם. לדעתו, כשם שבעבר נשים ועבדים נחשבו לרכוש חסר זכויות אך מעמדם השתנה, כך גם מעמדם של בעלי החיים צריך להשתנות ולהפוך מקניין בעליהם לישות משפטית עצמאית.
ברוח תפיסה זו, לקוחותיו של וייז כעורך דין הם בעלי החיים עצמם, ובעתירותיו הוא מבקש מהשופטים לדון בסבלם ולהורות על שחרורם. כך למשל, בשנת 2013 הוא עתר לבית המשפט שיורה לשחרר את "טומי" ו"קיקו", שני שימפנזים שנוצלו בתעשיית הבידור, וביקש לשחררם משום שהם זכאים לחירות, חופש וכבוד ולא מטעמי צער בעלי חיים. במקרה אחר, של קופים שעברו ניסויים במכון מחקר בלונג־איילנד, טען וייז כי מדובר בישויות בעלות אינטליגנציה ולפיכך מגיעה להם הזכות לחירות ואין לערוך עליהם ניסויים.
השבוע התקיים באוניברסיטת תל־אביב כנס בחסות הקליניקה לזכויות בעלי חיים הפועלת באוניברסיטה. בין האורחים היו עו"ד וייז, ח"כ מיקי חיימוביץ' מכחול לבן, ופרופ' פיליפ טדסקי מאוניברסיטת דנבר. עו"ד אמנון קרן מהקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי חיים, מיוזמי הכנס, אומר למקור ראשון כי לתפיסה של וייז יש השלכות רוחב בסוגיית ההגנה על בעלי חיים.
"חוק צער בעלי חיים שוקל את התועלת שנגרמת לאדם מול הסבל שנגרם לבעל החיים", מסביר עו"ד קרן. "האיזון של התועלת מול הסבל מתבסס על נקודת הנחה שלמען מטרה מסוימת אפשר לגרום את הסבל. וייז מגיע לדיון הזה מנקודת מבט מתקדמת יותר, שנותנת משקל לערך ההגנה על בעל החיים".
תפיסה כזו עשויה למשל לאסור על כליאת בעלי חיים בגני חיות והצגתם למבקרים. "בעלי החיים יכולים וצריכים לחיות את חייהם באופן מלא וטוב ככל שאפשר, ולא להיות תצוגה במקומות שלא מאפשרים להם לבטא את הצרכים ואת ההתנהגות הטבעית שלהם", אומר קרן, ומציין גם את השימוש הפסול לדעתו בסוסים לצורך פיזור הפגנות. "המשטרה לא צריכה לעשות שימוש בסוסים לפיזור מפגינים", הוא סבור. "יש שיטות פשוטות והוגנות יותר מלקחת בעל חיים ולהשתמש בו ככלי ניגוח נגד אנשים שיוצאים לרחוב להביע את דעתם. זה שימוש בבעלי חיים כאמצעי הרתעה פסיכולוגי, מה גם שהסוסים חוטפים מכל הצדדים, מהשוטרים ומהמפגינים. הגישה של זכויות בעלי חיים אומרת שיש להם קיום וערך עצמי שאיננו מותנה בתועלת שהאדם משיג מהם".
