קו חם ל"קדושת החיים" יושק בקרוב, ובמסגרתו רבנים מוסמכים ואנשי מקצוע ישיבו על שאלות דחופות בנושא החייאה והארכת חיי חולה. הגוף המייסד של הקו הוא מכון פועה, שמוכר יותר כעוסק בפוריות, היריון, לידה וטהרת המשפחה.
בניחום אבלים שאליו הגיע לאחרונה הרב מנחם בורשטיין, העומד בראש מכון פועה, הוא שמע את בני המשפחה מספרים שביקשו לא להאריך את חיי אביהם שהיה במצב רפואי מורכב, ונבהל. הוא הבין כי לא היה להם מענה הלכתי זמין להתייעץ עמו. "אין לי לצערי הזדמנות לענות בגלל הלחץ של העבודה במכון, ובד בבד, רב לא יכול לקבל פניות על כל הנושאים ברפואה אם הוא לא יודע את הרקע. כל דבר היה לוקח לי שעות של הכנה כדי להבין את המצב. לכן פניתי לשלושה אנשים חשובים והם הרב יגאל שפרן, פרופסור לאתיקה רפואית ומומחה לרפואה והלכה, הרב ד"ר מרדכי הלפרין ממכון שלזינגר בשערי צדק ופרופ' אברהם שטיינברג שכתב את חוק הנוטה למות במדינת ישראל על פי הפסיקה של הרב שלמה זלמן אוירבך. אמרתי להם: 'בואו נקים מערך שיענה על כך'".
הקו שיושק בעוד כמה ימים, הוא חלק ממחלקה חדשה שקמה בארגון שיעסוק בנושאים אלה. כחלק מהמיזם החדש, הקו ייתן מענה למשפחות הנדרשות להכריע בשאלות הלכתיות מורכבות ודחופות בנוגע לבן משפחה הנתון בסכנת חיים או במצבי חולי מורכבים. הקו יופעל למענה מיידי, 24 שעות ביממה.
בראש המחלקה החדשה עומדים שניים, הרב צבי ארנון, רב מושב ניר־גלים והרב אריאל וידר, רב בית הספר היסודי חומת מגן בהר־חומה. הרב ארנון מספר כי במושב שלו יש ניצולי שואה רבים וכי בעקבות כך נדרש רבות לנושא. "בשלושים השנים האחרונות נתקלתי לא פעם בשאלות הקשורות לסוף החיים – מה לעשות? איך לעשות? הבעיה היא שהיה חסר מישהו שיענה לי כרב, בצורה מסודרת. הייתי צריך למצוא קשר לפרופסור כזה או אחר כי אין הרבה שמתעסקים בזה. הרי לכל רב יש אדם שהוא פונה אליו במגוון תחומים מקצועיים, וכאן הנושא לא פופולרי מאוד מטבע העניין".
לפני שנה וחצי פנה הרב בורשטיין לשניים וביקש מהם להקים מחלקה שתעסוק בנושאים אלה. "לקח לנו הרבה זמן להבין לאיזה סוגיות מורכבות אנחנו נכנסים – מוסרית והלכתית. אנחנו רוצים לעשות מפכה שקטה בתחום הזה בשלושה מעגלים". המעגל הראשון הוא הציבור הרחב – שתהיה לו כתובת, רבנים ורופאים. "יוצא שאני פוגש משפחה בשבעה והם מספרים לתומם שביקשו לא לעשות לו הנשמה או החייאה, וזה דבר שהיה להם קשה מאוד איתו. האם הרגנו את אבא? והרי אני אומר: יש לנו תורה מסודרת; גדולי הפוסקים עסקו בנושא דורי דורות. יש לנו מה לומר בנושא". נוסף על כך, הם רוצים להגיע לרבנים עצמם, שלרובם אין די ידע בנושא. "ראיתי שלא כל הרבנים יודעים את הסוגיות הללו. הרי זה לא כמו הלכות כשרות, שמעבירים עליהם שיעורים בקהילה כי זה נוגע ביום־יום. כאן, בנושאי קביעת מוות, לא מדברים, אז לא שואלים". לדבריו, "יש לנו כוונה ורצון שגם הרבנים בכללותם יהיו בקיאים יותר בסוגיות ובהשלכות של כל הנושא הזה".
הפנייה הנוספת היא אל הרופאים בישראל. "ראשי המחלקות בבתי החולים הודו לנו על הכוונה לפתוח את הקו הזה, כי אנשים אינם יודעים איזו החלטה לקבל בזמן אמת. המשפחות נבוכות כאשר הרופא שואל אם לאפשר קריסת מערכות או לעשות החייאה או הנשמה. ראשי המחלקות אמרו שעכשיו ידעו לאן להפנות אנשים המבקשים חוות דעת הלכתית בנושא".
במוקד יהיו עשרה רבנים במשמרות, שלושים רבנים בסך הכול עברו השתלמות בנושא. "הפנייה היא בלי עלות כספית, ואין כאן התערבות בעבודת הרופא, אלא תשובה לגבי החלטה שהמשפחה צריכה לקבל".
הרב וידר מוסיף: "המציאות הרפואית כיום עוברת תהפוכות אינסופיות: הטכנולוגיה מתפתחת בצורה מדהימה בכל העולם, ודאי שגם בעולם הרפואה, המשמעות היא שאנשים מאריכים חיים. מאידך גיסא, זה אומר שאנחנו כרבנים צריכים יותר לתת מענה לצדדים הרפואיים מבעבר".
הוא מסביר כי התפתחות הרפואה "גורמת להרבה יותר דילמות: עד כמה אנחנו מתאמצים או מושכים את חיי האדם החולה? האם אנחנו עושים טוב לחולה או חס וחלילה מאריכים את סבלו? מתי לעצור ולהגיד לא?". הרב וידר מוסיף כי "העולם גם הוא עובר התקדמות, לא תמיד לטובה, בהקשר המוסרי. נושא המתת חסד ובעלות של אדם על גופו נעשה לא רק עניין אישי, והרי יש מדינות שנתנו את האפשרות לכך. בעינינו זה מדרון חלקלק, שלוקח את הנושא לקיצון. לתורה יש מה לומר בבירור המוסרי הזה, ממנה צומח קול המוסר. עסקו בזה כל גדולי הדורות החל בחזון איש וכלה ברב קוק. השאלה היא איפה המוסר מגיע לחולה במיטת חוליו?".
וידר מוסיף: "מה אמור לעשות אדם שאין לו קשר לפרופסורים שיש להם גם את הזווית ההלכתית? כעת אנחנו נחסוך זאת בשביל כל מי שיבקש – וניתן תשובה הלכתית מנומקת המבוססת על ההיכרות עם עולם הרפואה".
הרב מנחם בורשטיין, שהגה את הרעיון מסכם כי "אחרי שהקמנו את מכון פועה, צריך להקים מיזמים נוספים שפועלים באותה צורה של ליווי הלכתי בעולם הרפואה. אני נשאל כל הזמן על מצבים רפואיים מורכבים, כגון כאלה השואלים על מצבים שבהם בן או בת משפחה צריכים לעבור טיפול שיכול לקצר את חייהם". והוא מסיים: "אני לאורך השנים העדפתי לעסוק בהפריות ובסיוע כדי שייוולדו עוד ועוד ילדים, אך כעת אנחנו עוברים לצד האחר, כיוון שהמציאות מחייבת זאת".
