"העולם לא מבין את העוצמה של הכלכלה הישראלית"

על הלוח במשרדו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, מופיעה רשימת הנושאים העיקריים שמעסיקים אותו בתפקיד, תחת הכותרת Top 10. הרשימה מגוונת: מפרץ חיפה, מעבר צה"ל לנגב, המטרו בגוש דן, השקעות זרות, התחדשות עירונית, כוח אדם להייטק והתעסוקה במגזר הבדואי. לא בהכרח נושאים שנחשבים 'כלכליים' במובן הטהור של המילה, אבל מבחינתו הם ליבה של הכלכלה הישראלית.

פרופ' שמחון, מה בעצם עושה ראש המועצה הלאומית לכלכלה, שמוגדר גם כיועץ הכלכלי של ראש הממשלה?
"בעצם זה מפתיע עד כמה לראש הממשלה יש מעט מאוד יועצים. יש לו יועצים ביטחוניים, מדיניים, אבל בתחום הכלכלי יש רק שני אנשים שעובדים איתו: מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהוא הגרזן שלו – האיש שהולך ומבצע את הדברים בעבורו – וראש המועצה הלאומית לכלכלה, שהוא פרופסור לכלכלה, ושמשמש גם כיועץ האקדמי שלו וגם מי שמדי פעם מסייע ביישום המדיניות הכלכלית ועומד מול הגופים הכלכליים כשלוחו של ראש הממשלה".

אתה רואה את עצמך כשליחו של ראש הממשלה?
"מוניתי על ידי ראש הממשלה ואני רואה את עצמי כשליחו. בסוף יש כל כך מעט אנשים שעוזרים לו. נתניהו הוא ראש הפירמידה, וסביבו נמצאים מעט מאוד אנשים. ראש הממשלה לא צריך עוד מוסד מחקר, יש הרבה כאלה. הוא צריך מישהו שמצד אחד יכול לראות את המצב מנקודת מבט גבוהה יחסית, ומצד שני מישהו שיסייע לו ביישום המדיניות שלו. אני בהחלט עובד בשביל ראש הממשלה".

המועצה הלאומית לכלכלה הוקמה בשנת 2006, ושמחון הוא השלישי שעומד בראשה. קדמו לו פרופ' מנואל טרכטנברג ופרופ' יוג'ין קנדל. אף שהתפקיד הזה מוענק באופן מסורתי לפרופסור לכלכלה ויש לו היבט אקדמי־מחקרי, חלק גדול מזמנו של שמחון, יותר מקודמיו, מוקדש לקידום מדיניות כלכלית בפועל ולא רק לייעוץ אקדמי ולתכנון ארוך טווח.

עוד לפני שהגיע לתפקיד הנוכחי, שמחון צבר גם רקע ציבורי ומעשי ולא רק אקדמי. הוא שימש בעבר כפרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית, אבל גם כיועץ כלכלי לשר האוצר יובל שטייניץ. ב־2012 אף הודיע שמחון על כוונתו להתמודד ברשימת הליכוד לכנסת, אך לא שובץ במקום ריאלי. הוא לא היה הבחירה הראשונה של נתניהו לתפקיד הנוכחי, אך לא הניח לעובדה הזו לרפות את ידיו. בארבע שנותיו בתפקיד הוא קידם נושאים רבים החשובים לנתניהו, וכיועצו הכלכלי הקרוב הוא רואה עמו עין בעין נושאים רבים.

אילו תחומים אתה מוביל במועצה הלאומית לכלכלה?
"כשנכנסתי לתפקיד חשבתי שאתעסק בנושאי מקרו־כלכלה כמו אבטלה, מאזן תשלומים, ריבית וכו'. מהר מאוד הבנתי שהרכבת שנקראת כלכלת ישראל נמשכת מאחורי קטר אחד עוצמתי מאוד, שהוא סקטור ההייטק. הוא מניע את המציאות שבמסגרתה אנחנו מתברכים היום ברמת האבטלה הנמוכה מאי־פעם ובשכר הגבוה אי־פעם, וביותר אנשים עובדים משהיו אי־פעם. הסקטור הזה מהווה אמנם פחות מעשרה אחוזים מהעובדים במשק, אבל הוא נותן לנו גם מיסים, גם מטבע חוץ וגם אדוות גדולות שמתפשטות על כל הכלכלה.

"הדבר החשוב ביותר שאני יכול לעשות הוא לספק דלק לקטר הזה. חודשיים אחרי שנכנסתי לתפקיד הייתי יחד עם ראש הממשלה במפגש עם יזמי הייטק מצליחים, ושאלתי אותם מה אנחנו יכולים לעשות כדי לסייע להייטק הישראלי. כולם ענו את אותה התשובה: המיסים בסדר, הרגולציה בסדר, הממשלה אחלה, אבל אין די מהנדסים טובים. צריכים יותר. זאת הפכה להיות המשימה שלי. מאותו רגע, המועצה כל הזמן מכוונת לשם".

שמחון מספר בסיפוק ש"הצלחנו לרתום לנושא הזה את משרד האוצר והות"ת, והובלנו להחלטת ממשלה שנתנה לאוניברסיטאות 700 מיליון שקלים במהלך חמש שנים, כדי שהן יגדילו את הכשרות המהנדסים, בעיקר מהנדסי מחשבים. התוכנית הזאת עבדה באופן מדהים: עלינו מאז ב־40 אחוזים במספר הסטודנטים למדעי המחשב, ואנחנו נעלה ב־30 אחוזים נוספים. ראש הממשלה הנחה אותי להביא הצעת המשך שתעלה את מספרם אפילו עוד יותר".

לדברי ראש המועצה הלאומית לכלכלה, בוגר של אחת האוניברסיטאות הטובות מרוויח שנתיים אחרי סיום התואר 30 אלף שקלים לחודש. "היעד שלנו הוא לאפשר לכמה שיותר אנשים להגיע לזה. לאנשים יש רווח אישי מזה, אבל התרומה שלהם לכלכלה היא הרבה מעבר לשכר שהם מקבלים. הצבנו את זה כיעד ראשון במעלה".

הבעיה היא מערכת החינוך היסודית והעל־יסודית, שלא מצליחה להוציא בוגרים מצטיינים לתחומי ההנדסה.
"אני שומע את ההשמצות האלה, וזה לא נכון. העובדה היא שאנשים נהדרים צובאים על שערי האוניברסיטאות, והמגבלה היא היכולת של האוניברסיטאות להכשיר עוד אנשים".

אין בעיה במערכת החינוך?
"תמיד אפשר לעשות יותר. יש לנו אחת ממערכות החינוך הטובות בעולם, לפחות בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי, שם התוצאות מעולות. גם בשאר המגזרים אפשר לראות שיפור. האירוניה היא שהממשלה הזאת השקיעה במגזר הערבי יותר מכל ממשלה אחרת ובתחומים רבים, ובין השאר השקעה מסיבית מאוד במערכת החינוך. זה נעשה בהנחייתו של ראש הממשלה, ואנחנו רואים תוצאות. שיעורי סיום הבגרות גבוהים בהרבה, הרבה יותר בוגרים ערבים לומדים מקצועות הנדסה באוניברסיטאות, ובניגוד למה שהיה לפני שמונה שנים, היום יש ערבים־ישראלים רבים בהייטק. ככל שהם משתלבים יותר, זה טוב בעבורם וטוב לשאר המשק".

מה לגבי הטענה שמשקיעים הרבה מאוד בהייטק, ושאר המשק מדשדש מאחור? 
"לא הזנחנו את מי שנמצאים בצד השני ומרוויחים שכר נמוך. מאז תחילת כהונתו של נתניהו ב־2009, שכר המינימום עלה באופן חסר תקדים בעולם. היום, יחד עם מס הכנסה שלילי, שכר המינימום עובר את השכר בלא מעט מדינות במערב אירופה. זה שינוי דרמטי. כשהייתי היועץ של שר האוצר שטייניץ תמכתי מאוד בהעלאת שכר המינימום. אגף התקציבים איים עלינו שאם נעלה את שכר המינימום נראה גידול באבטלה, אבל ראינו פה פשוט נס. שכר המינימום עלה דרמטית, והאבטלה נמצאת בשפל היסטורי".

מוחי הקוטג' צדקו

שמחון גאה בכלכלה המקומית. "בעשר השנים האחרונות הכלכלה הישראלית עשתה קפיצה מאוד גדולה. במיוחד כשבוחנים אותה בהשוואה לעולם, שנמצא בדשדוש מתמשך מאז המשבר ב־2008־2009".

בשנה האחרונה אנחנו שומעים תלונות על "העשור האבוד" של נתניהו. מדברים על השירותים הממשלתיים שקורסים, על יוקר המחיה המאמיר, על הפערים הגדלים. כמה מזה קמפיין בחירות וכמה מציאות? 
"זה חד וחלק לא נכון. אין ויכוח על המספרים. הפערים לא גדלו בשנים האחרונות. כמה דיברו בבחירות האחרונות על אי־ השוויון? כלום. למה נושא שהיה חם כל כך בבחירות בעבר לא דובר הפעם? כי יש שיפור. היום אנחנו מדינה שנמצאת במקום הרבה יותר טוב בעניין הזה. רמת השוויון בישראל היא הטובה ביותר שהייתה מזה לפחות עשרים שנה. לפני זה הנתונים לא טובים דים. בקשר למחירים – זה נכון, ישראל היא מדינה יקרה. אבל כשמסתכלים על המגמה של עשר השנים האחרונות, רואים שיפור ניכר וירידת מחירים".

איך אתם פועלים להוריד את יוקר המחיה?
"הדבר הראשון שעשינו הוא באמת טיפול במונופולים הגדולים. כולנו זוכרים את המונופול בסלולר. ב־2010 הבן שלי היה חייל בטירונות והייתה לו חצי שעה לדבר בטלפון, ואני זוכר ששילמנו חשבון של 900 שקלים. היום חשבון חודשי הוא 30־40 שקלים, וזה קרה רק בזכות המלחמה של הממשלה במונופולים. ברוב המקומות בעולם המחירים נשארו גבוהים, ואצלנו הם ירדו. כך קרה גם עם רשתות הסופרמרקט, שהורידו מחירים. כשפרצה מחאת הקוטג' אמרתי לשר האוצר שטייניץ 'הם צודקים'. היום, תשע שנים אחר כך, קוטג' עולה פחות משישה שקלים".

מה לגבי מחירי הדיור?
"זה הרבה יותר מסובך. כבר עשור שנאבקים בזה בכל הכוח, והמחירים עולים. אבל הגענו למצב שבשנתיים האחרונות המחירים לא עלו. המחירים היום דומים למה שהיו לפני שנתיים. הצלחנו, אחרי מאמצים אדירים, להשתלט על מחירי הדיור, ונותר לנו האתגר להוריד אותם".

אתה תומך בהארכת תוכנית מחיר למשתכן?
"מחיר למשתכן זאת אופציה סבירה, היא לא בהכרח התוכנית הכי טובה. נצטרך לחכות לממשלה הבאה ולהחליט".

לא מוטרד מהגירעון

הסערה במערכת הפוליטית איננה מטרידה במיוחד את שמחון, והוא סבור שהשפעותיה על הכלכלה מוגבלות. החששות מהאטה או משבר מתקרב אינם מוצדקים בעיניו, וגם התחזקות השקל, שבעבור רבים נתפסת כאיום, אינה מהווה מבחינתו מקור לדאגה.

אנחנו נמצאים בשנה של מערכת בחירות אינסופית, מה שמטיל מגבלות על תפקוד הממשלה. איך לדעתך משפיעה התסבוכת הפוליטית על הכלכלה? 
"ברור שיש דברים שהממשלה לא יכולה לקדם כעת, אבל בפועל כולנו הולכים כל בוקר לעבוד. בסוף מה שעושה את הכלכלה זה לא הממשלה, אלא האנשים שהולכים כל יום לעבודה. אין פה אסון כלכלי או מצוקה גדולה. הייתי מעדיף שתהיה ממשלה, אבל בעיקר מסיבה אחת, שבדרך כלל לא שומעים מכלכלן: היכולת לעדכן את תקציב הביטחון. זה הדבר הכי חשוב שנמנע כרגע משום שאין ממשלה. למדתי על חשיבותו בהיותי צמוד לראש הממשלה".

שמחון מסביר מדוע העדכון הזה חשוב כל כך: "כשאנחנו מסתכלים על הכלכלה הישראלית, אנחנו רואים שתי סכנות גדולות שאורבות לה: משבר עולמי חריף ועימות ביטחוני. עד כה אנחנו מצליחים לצלוח את המשברים הכלכליים השונים, מלחמות הסחר ושאר הדברים שקורים בעולם, אבל משבר חריף יכול לגרום לנזק שיהיה קשה למנוע. הדבר השני שמטריד אותי הוא עימות אזורי רציני. אם בהשקעה של שלושה מיליארד שקלים בשנה בהתעצמות ביטחונית נקטין את הסיכון לכך, זה בהחלט שווה את המאמץ.

"במהלך השנה האחרונה ראש הממשלה הגיע למסקנה שצריך להגדיל את תקציב הביטחון, אבל אנשי האוצר לא מאפשרים את זה. מבחינתם, כשתהיה ממשלה חדשה ראש הממשלה יוכל לקבוע את סדרי העדיפויות לתקציב 2020 ולהגדיל את תקציב הביטחון כרצונו, אבל כל עוד אין ממשלה אי אפשר להגדיל את תקציב הביטחון. מבחינתי זה הדבר המטריד ביותר בעובדה שאין ממשלה מתפקדת".

ומה באשר להיבטים האזרחיים של התקציב? גם כאן שמחון מציע לראות את הדברים בפרופורציות הנכונות. "מובן שיש הרבה דברים שאזרחים רוצים לקבל מהממשלה, אבל רמת השירותים היום טובה יותר באופן ניכר ממה שהייתה. עד לפני שנתיים לא היה בית הספר של החופש הגדול, ועכשיו כשרוצים לבטל אותו אנשים מתרעמים על הממשלה האכזרית והמקצצת. אבל עד לפני שנתיים לא היה. כשתהיה ממשלה יהיה אפשר לחדש את זה. יש עוד הרבה דברים שאנחנו רוצים, למשל שבבתי החולים יהיו עוד מיטות אשפוז, אנחנו לא מצליחים להדביק בקצב מהיר דיו את הצרכים. אני מקווה שהממשלה החדשה שתיכנס תוכל להתמודד עם הבעיה הזאת".

עוד בעיה שמחכה לממשלה הבאה היא הגירעון התופח, שכרגע לא מטופל.
"אני הרבה פחות מוטרד מהגירעון ממה שקוראים בעיתונים. יש שנים שבהן הגירעון נמוך מהצפוי, ויש שנים שבהן הוא גבוה מהצפוי. ככה זה, אי אפשר להגיע ליעד כל הזמן. לא קרה שום דבר, יש לנו משק חזק. הגירעון של 2019 לא מדאיג אותי. הוא מצריך טיפול והוא יטופל, אבל לא ברמה שמצדיקה את קולות הנהי שאנחנו שומעים מכל מיני מקומות. אגף תקציבים עושה מזה עניין הרבה יותר גדול ממה שזה צריך להיות, כי זה תפקידו – לשמור על המשמעת התקציבית".
נתניהו של 2003 דיבר על האיש השמן והאיש הרזה, כלומר המגזר העסקי הרזה שסוחב על גבו את הממשלה הגדולה והלא יעילה. אבל דווקא תחת ממשלות נתניהו גדלה הממשלה בעשור האחרון, וזאת אחת הסיבות לגירעון הגדל.
"זה לא נכון. בתקופה ששר האוצר נתניהו דיבר על השמן והרזה הממשלה תפסה 50 אחוזים מהכלכלה, מחצית מהכלכלה. היום היא תופסת 39 אחוזים מהכלכלה. חשוב מזה: החוב הציבורי היה גדול בהרבה. אז הוא היה 100 אחוזים מהתוצר, והיום הוא 62 אחוזים. אנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שעשו את התהליך הזה. בשאר המדינות המפותחות החוב הציבורי דווקא גדל בתקופה הזאת. האיש השמן היום הרבה פחות שמן. צריך לייעל את הממשלה ולגרום לכך שהיא תיקח פחות כסף מהאזרחים ותיתן להם שירותים טובים יותר. בשביל זה אנחנו כאן".

יש חשש שאנחנו הולכים לקראת שנים בעייתיות, והוא עולה גם מתחזיות של בנק ישראל ושל ארגון OECD. יש סיבה לדאגה?
"חכמינו אמרו 'אשרי אדם מפחד תמיד'. אני פחות פסימי. גם התחזיות הכביכול שליליות הן לא כאלה גרועות. גם ה־OECD אומר שאנחנו נצמח בשלושה אחוזים, וזה גם מה שבנק ישראל חוזה. אני חושב ששניהם טועים. שניהם לא מבינים את העוצמה של הכלכלה הישראלית, ואני חושב שהמשק יצמח ביותר משלושה אחוזים. הנה, זה כתוב, אפשר יהיה לאתגר אותי בהמשך".

כללי משחק בריאים

שמחון, איש ליכוד הנחשב מקורב לנתניהו, נפגש לדבריו עם ראש הממשלה כמה פעמים בשבוע "בתקופות רגועות, כשאין מבצע בעזה". את הישגיה של הכלכלה הישראלית הוא מייחס לנתניהו, שנמצא ליד ההגה כבר 25 שנים לסירוגין.

"ב־25 השנים האחרונות", הוא אומר, "הונחו יסודות מאוד טובים ואיתנים למשק הישראלי, וכולם מבינים שאת הקרדיט עליהם צריך לתת לראש הממשלה נתניהו. הנס הזה של ההייטק קורה גם משום שיש פה כישרון יוצא דופן, אבל גם משום שיש פה כללי משחק מאוד בריאים".

מהם הנושאים שמעסיקים את ראש הממשלה?
"הוא עסוק מאוד בנושא הרגולציה. באופן כללי, כשראש הממשלה מסתכל על הכלכלה יש שני פרמטרים שמעניינים אותו: הראשון הוא הרווחה של האזרחים, והפרמטר השני, שחשוב לו מאוד, הוא לייצר פה כלכלה גדולה וחזקה דיה שתוכל לממן את צורכי הביטחון הגדולים של מדינת ישראל. בעיני ראש הממשלה, החוסן הכלכלי הוא מה שמייצר את החוסן הביטחוני שלנו".

עד כמה נתניהו באמת מנווט את הכלכלה הישראלית? בשתי הממשלות האחרונות היו שרי אוצר שלא ממפלגתו שהכתיבו מדיניות משלהם, ולא תמיד היו בהלימה עם האידיאולוגיה של נתניהו.
"נכון שנתניהו לא היה השליט הבלעדי של הכלכלה בשבע השנים האחרונות, אבל בסוף ראש הממשלה הוא ראש הממשלה. אם נתניהו אחראי לכל כישלון, אז הוא אחראי גם לדברים הטובים. זה לא ששר האוצר משה כחלון עשה כל מה שנתניהו אמר לו, כחלון שר אוצר עצמאי מאוד. אבל הוא פעל בתוך מסגרת שהגבולות שלה הותוו על ידי ראש הממשלה. בארבע השנים האחרונות ראיתי חילוקי דעות ביניהם, אבל בסך הכול הם עבדו היטב ביחד".

כחלון התנגד בפומבי למדיניות שנתניהו רצה לקדם, כמו למשל בוררות חובה לפני שביתה בשירותים חיוניים.
"כחלון הטביע את חותמו שלו על הכלכלה, ולא פעל לפי מה שראש הממשלה רצה. במקרה הזה, נתניהו באמת רוצה לקדם בוררות חובה לפני שביתה בשירותים חיוניים. זאת לא פגיעה בחופש ההתאגדות. כשיש לעובדים תלונות, אין חובה שהציבור יסבול. צריך לייסד מנגנון שבו העובדים וההנהלה יגיעו להסכמה בלי להשבית את המשק. זה צעד שאני מאוד תומך בו. זה לא סוד שלא היה רוב בכנסת כדי לקדם אותו, אבל הוא צעד חשוב שיכול להועיל מאוד. אלה שירותים חיוניים לאזרחי מדינת ישראל, לא למישהו חיצוני.

"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מצוין עם משרד האוצר, בעיקר עם המקצוענים של אגף תקציבים. יש לא מעט מקומות שבהם אנחנו לא מסכימים, אבל בנושא של הגדלת מספר הסטודנטים בלימודי מדעי המחשב, למשל, הייתה בינינו הסכמה מלאה".

"בנק ישראל טעה"

אנחנו רואים התחזקות של השקל בשנים האחרונות. יש הטוענים שבנק ישראל צריך להתערב כדי להוריד את השקל, כפי שהוא עשה בעבר. אתה דווקא התבטאת בעד התחזקות השקל.
"אני תומך בהתחזקות השקל. צריך לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם, בגלל העוצמה האדירה שהמשק הישראלי רכש בעשרים השנים האחרונות. לפני עשרים שנה לא היו בייצוא הישראלי הרבה דברים שיכולנו להתגאות בהם".

פרט לתפוזים…
"פרט לתפוזים, אבל קרה פה משהו מאז. היום יש לנו משק שמייצר הרבה דולרים. או שנצבור את הדולרים האלה בבנק ישראל בתמורה לתשואה נמוכה מאוד, או שנעביר את העוצמה הזאת לידי הציבור הישראלי. כשנותנים לשקל להתחזק מגדילים את כוח הקנייה של האזרחים הישראלים. כשנותנים לשקל להתחזק אז לא רק הנסיעות לחו"ל נהיות זולות יותר, ואני לא מזלזל בזה, גם מחירי החשמל, המים ועוד הרבה מוצרים יורדים.

"חברות שהן לא חברות מייצאות, כמו תעשיית המזון, קונות דלק, חומרי גלם ומכונות במטבע חוץ, ולכן כשהשקל מתחזק הן מקבלות את הדברים האלה יותר בזול. אז נראה עלייה בפריון בתעשיות מסורתיות, שעובדים בהן הרבה מאוד עובדים. תמיד יש מי שמפסיד, אבל במקרה הזה התחזקות תביא לכך שהרבה יותר אנשים ירוויחו מאשר אנשים יפסידו, ובמצב כזה יהיה אפשר לעזור למי שנפגע. המשטר הקודם בבנק ישראל חשש, מתוך השמרנות הטבעית שלו, לתת לשקל להתחזק. אני חושב שהוא טעה".

בנק ישראל טעה?
"בנק ישראל טעה. אני תומך במדיניות של הנגיד הנוכחי, שכבר בנאום ההשבעה שלו אמר שהוא לא יילחם במגמה אלא אם יהיו תנודות חזקות, ואז הוא ימתן אותן. כשאתה עושה, תמיד יש מישהו שייפגע מזה והאינטרסנטים יתקפו. אבל אנחנו צריכים להסתכל על הרווחה של אזרחי ישראל. האזרחים שלא יכולים לעשות קמפיינים באיילון".

לקלף את הבצל

אגב האזרחים הקטנים, לאחרונה פרצה "מחאת השולמנים", של העסקים העצמאיים הקטנים שמרגישים שהממשלה אוהבת לעסוק בהייטק ובסייבר, אבל זונחת אותם מאחור. יש משהו בדבריהם? 
"נושא העסקים הקטנים מעסיק אותנו מאוד. יש שני דברים שאנחנו עובדים עליהם חזק מאוד במשרד ראש הממשלה, שעוזרים ישירות לעסקים הקטנים. ראשית, אנחנו מתנגדים להעלאת מיסים. זה לא עניין של תקופת בחירות. אני מתנגד באופן נחרץ להעלאת מיסים, ואני משוכנע שראש הממשלה הזה לא ייתן את ידו להעלאת מיסים. יש דרישה מגופים כמו בנק ישראל ואגף תקציבים להעלות מיסים, ואנחנו בולמים את זה.

"העלאת מיסים פוגעת בדיוק באותם אזרחים שהולכים לעבוד ורואים שהממשלה לוקחת להם חלק גדול ממה שהרוויחו, ובאותם עסקים קטנים שלוקחים סיכונים כלכליים. התמריץ שלהם לעשות את זה הולך וקטן כשהם רואים שהמדינה לוקחת להם חלק גדול מההכנסה. אני לא יכול להבטיח לעסקים קטנים שהם לא יעמדו בפני סיכונים, זה טבע הדברים. ברגע שאתה הופך לעצמאי אתה נכנס לעולם מלא סיכונים, ולפעמים חוסר מזל גורם להפסד. אבל אתה נכנס לזה מתוך ידיעה. מה שאני יכול להבטיח לך זה שאם הצלחת, אני, הממשלה, לא אקח לך את פירות ההצלחה. לכן חשוב לשמור על מיסים נמוכים.

"הדבר השני שהוא קריטי ונמצא בידי הממשלה, הוא הרגולציה בישראל. במשך הרבה שנים הצטברה בישראל רגולציה כבדה מאוד. היום כדי לפתוח עסק, אדם צריך שהרבה גורמים יבואו אליו – כיבוי אש, רשות מקרקעי ישראל, העירייה. הם באים, כל אחד בזמנו שלו, בוחנים את העסק ונותנים לו רשימת דרישות. לפעמים העלויות של זה גבוהות מאוד ולפעמים אין בזה היגיון, אבל הוא נדרש לעשות מה שהם דורשים ולחכות שהם יחזרו ויבדקו. לתדהמתנו גילינו שכל מחוז קובע את הכללים שלו בעצמו, ואין קוהרנטיות. פעלנו פה ממש בעבודת נמלים לעשות האחדה של הרגולציה.

"ההנחיה של ראש הממשלה הייתה להילחם בכל הכוח ברגולציה. רגולציה זה כמו בצל: אתה מקלף שכבה אחרי שכבה, ועדיין יש בצל גדול ואתה דומע כל הדרך. אבל זה הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות בשביל העסקים הקטנים. בקרוב מכבי אש ידרשו אותו דבר בכל מקום בארץ, וזה יהיה כתוב ויעלה לאינטרנט. כולם יידעו מה הדרישות מראש. החוק כבר עבר והתקנות נכתבו, ואחרי שתהיה כנסת שעובדת זה ייכנס לתוקף.

"בזכות רשימת הדרישות המסודרת, מרבית העסקים יוכלו להצהיר שהם עומדים בדרישות ויקבלו אוטומטית רישיון לפתיחת עסק, ואחרי זה יבואו המפקחים ויוודאו שהדברים אכן נעשו. אבל הפעם הדרישות יהיו כתובות בספר, ולא יהיה אפשר להמציא דברים. זה דבר ענק. קפצנו עכשיו 14 מקומות במדד קלוּת עשיית עסקים בזכות הרפורמות האלה. מקום 34 הוא עדיין לא מקום טוב, אבל זה טוב בהרבה ממה שהיה".

מה מבחינתך האתגרים של העשור הקרוב? 
"האתגר הכי גדול של העשור הקרוב הוא תשתיות תחבורה. בעשר השנים האחרונות הושקעו סכומי עתק בתשתיות בפריפריה, וזאת מדינה אחרת לגמרי ממה שהייתה בעבר. היום הפוקוס של הממשלה הוא במרכז הארץ, אבל זה לוקח הרבה מאוד זמן. בעוד שנתיים נראה את הקו האדום של הרכבת הקלה, ושנתיים אחר כך נראה עוד שני קווים, ואנחנו כבר עכשיו מתחילים לעבוד על מערכת המטרו שתחבר מנתניה עד ראשון־לציון וראש־העין.

"המועצה הלאומית לכלכלה מופקדת על התכנון ארוך הטווח בתחום הכלכלי. אנחנו יזמנו למשל את תוכנית הממשלה בנוגע לפיזור האוכלוסייה, 'ישראל 2040', ואנחנו מאוד מסייעים בנושא של תחבורה חכמה. זה הדבר הגדול הבא. מכוניות אוטונומיות יתחילו לנסוע בתל־אביב בעוד שנתיים. פולקסווגן ומובילאיי משתפות פעולה בישראל באחד הניסויים הכי גדולים בעולם של מוניות ללא נהג, וזה לא מקרה שזה קורה פה. זה גם בגלל הכישרון העצום שקיים כאן, אבל גם בגלל הממשלה שמסייעת לכך".