כבר 18 שנה ששלמה (סולי) עזרא מטריח עצמו לאולמות בית המשפט. הוא נושק לגיל 83, אבל דבר לא יעמוד בדרכו במלחמה על שמו הטוב של בנו, סמל־ראשון גדי עזרא ז"ל.
גדי נפל באפריל 2002, באסרו־חג פסח, בקרב עקוב מדם בג'נין במהלך מבצע "חומת מגן". כוח מילואים שעזרא היה חלק ממנו נקלע למארב. תוצאות הקרב היו קשות ביותר: 23 חיילים נהרגו במחנה הפליטים, שבחסות האוכלוסייה האזרחית המחבלים הפכו אותו למלכודת מוות.
הרשות הפלסטינית מיהרה לנצל את מאורעות הקרב לתעמולה אנטי־ישראלית. זה החל בטענות על טבח באוכלוסייה אזרחית, והמשיך בסרטו של מוחמד בכרי "ג'נין ג'נין", שמומן בחלקו על ידי הרשות והציג את לוחמי צה"ל כקלגסים וכפושעי מלחמה הדורסים פלסטינים פצועים בשרשראות הטנקים שלהם. לסולי, האב השכול, יש כבר נכד בגולני, והוא חושש שכבר לא יספיק לראות בחייו פסיקה של בית משפט הקובעת כי סרטו של בכרי הוא לשון הרע על חיילי צה"ל ובכללם בנו שלו, וכי על הבמאי להתנצל ועל הסרט להיגנז.
"אני לא מוכן שיקראו לבן שלי פושע", אומר עזרא. "נכון לעכשיו, מדינת ישראל שמה אותי ומשפחות נוספות במקום שבו אתה פשוט מרגיש מושפל וחסר אונים. הערכאות המשפטיות לא מוכנות עד היום לטהר את השם של הבנים שלנו, וזה עושה לי רע".
המאבק המשפטי סביב "ג'נין ג'נין" מתנהל כאמור קרוב לשני עשורים. בית המשפט העליון הגדיר כבר את הסרט של בכרי, שמתאר את הקרב בג'נין מנקודת מבט פלסטינית, כיצירה תעמולתית הרוויה בשקרים ובמניפולציות, וקבע כי לבכרי לא עומדת זכות "תום הלב". השופטים קבעו כי הסרט מציג את חיילי צה"ל כ"אחרון פושעי המלחמה וכאחרון הרוצחים".
יצירתו של מיתוס
תחילת הסאגה המשפטית בהחלטת המועצה לביקורת סרטים, שסירבה לאפשר את הקרנתו המסחרית של הסרט בבתי הקולנוע בישראל בנימוק שמדובר ב"תעמולה והסתה". הבמאי בכרי ופורום היוצרים הדוקומנטריים עתרו נגד ההחלטה לבג"ץ. השופטים קיבלו את העתירה ואישרו את הקרנת הסרט.
בעקבות הקרנת הסרט הגישו חמישה חיילי מילואים שהשתתפו בלחימה תביעת דיבה נגד בכרי, בטענה שהוא מציג אותם כפושעי מלחמה. בית המשפט המחוזי קבע כי מכיוון שלא היה "חייל ספציפי" בסרט שנמצא כי בכרי הוציא את דיבתו, אין "לשון הרע על ציבור" ולפיכך תביעת הלוחמים נדחית. התביעה נדחתה גם בבג"ץ, אף כי נקבע שוב שמדובר בסרט רצוף שקרים. לפני כשלוש שנים הוגשה שוב תביעה נגד בכרי, והפעם על ידי סא"ל במיל' ניסים מגנאג'י שנראה בסרט. לתביעה זו הצטרף גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
את מוחמד בכרי מלווים חברי כנסת מהרשימה המשותפת ובהם איימן עודה, עופר כסיף ואוסמה סעדי. הבמאי זוכה גם לליווי של פעילי שמאל ישראלים, הבאים לדיוני בית המשפט. עורכי דינו הם הפרקליטים הבכירים מיכאל ספרד וחוסיין אבו־חוסיין, יו"ר הנהלת ארגון עדאלה. מצד לוחמי המילואים והמשפחות השכולות מגיעים נציגים של היועמ"ש ושל צה"ל. לדיונים האחרונים בבית המשפט הגיעו חברי הכנסת יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר, יועז הנדל וסגן שר הביטחון אבי דיכטר. את חיילי המילואים מייצג בהתנדבות עו"ד נבות תל־צור.
בעיני דיכטר, שהטריח השבוע עצמו לבית המשפט המחוזי בלוד, יש להיאבק "עד הסוף" בפרשת ג'נין ג'נין, משום ששמם הטוב של חיילי צה"ל "אינו יכול להיות הפקר" וכי זוהי סוגיה שיש לה השלכות מרחיקות לכת. "בתקופת חומת מגן הייתי ראש השב"כ, והכרתי מקרוב את הניסיון הפלסטיני להציג את מה שקרה בג'נין כטבח", הוא מספר. "ראיתי איך השקר הזה הולך ונבנה ברחבי העולם. הנזק התדמיתי שהשקר הזה גרם היה עלול לטרפד את המבצע הצבאי. לכן בתוך זמן קצר הפעלנו מודיעין והוצאנו את הנתונים על אותם 56 הרוגים פלסטינים, שרובם המכריע היה מחבלים.
"אחר כך התחיל הניסיון להפוך את האירועים בג'נין למיתוס פלסטיני כמו מיתוסים אחרים, וזו הייתה מטרת הסרט. זה מתחבר לניסיונות אחרים של חברי כנסת ברשימה המשותפת, שטוענים כי בכנסת ישראל יושבים רוצחים. איימן עודה אמר עליי שאני, כראש השב"כ, רצחתי את שייח' יאסין. הניסיון של חברי כנסת להשתמש בסרט של בכרי כדי להציג רמטכ"לים ומפקדי צה"ל כרוצחים ופושעי מלחמה, הוא בעצם ניסיון לעשות דה־לגיטימציה ליכולת של ישראל להגן על עצמה כמדינה שנלחמת באופן מוסרי בטרור רצחני".
"אין לי טענות לבכרי"
לתובעי בכרי ביקורת רבה על התנהלות המדינה ובתי המשפט. סלומון עזרא זועם על מה שהוא מכנה "הדרג הפרקליטי", היועצים המשפטיים שלדבריו גררו רגליים והביאו לסחבת הארוכה בהליכים המשפטיים.
עו"ד ישראל כספי, אחד מלוחמי המילואים שתבעו את בכרי והרוח החיה במאבק המשפטי נגד הסרט, מגדיר את התנהלות המדינה כהפקרה. "בסיפור הזה אין לי טענות לבכרי, אני חושב שהוא אויב, ולאויב אין לי טענות. אבל אני מתפלא על מדינת ישראל ומערכת המשפט ששולחים חיילים לשדה הקרב ומאפשרים להקרין סרט שמעליל עליהם עלילות שהם קלגסים".
כספי מזכיר התבטאות של שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר, שאמרה כי יש להתייחס לסרטו של בכרי כ"אלו ואלו דברי אלוהים חיים". האמירה הזאת הובילה כמעט לפיצוץ באחד מדיוני בית המשפט, כאשר דורנר אסרה על כספי להמשיך לדבר. "שמעתי את הדברים והתפוצצתי", מתאר כספי. "היא שופטת משוודיה או מפינלנד? בכרי טוען שאנחנו הרגנו ודרסנו עם טנקים אנשים כפותים והפצצנו בתי חולים, והיא אומרת אלו ואלו דברי אלוהים חיים? לא האמנתי".
שופטת בית המשפט העליון בדימוס דורנר אמרה לנו בתגובה: "אני מכירה את התובע הזה, זה בסדר. אני בעד עמי ובעד משפחתי. אולי המשפט לא מוצלח, אבל הסרט הזה קיבל ביקורת קשה מבית המשפט. ועם זאת, חופש הביטוי הוא רחב מאוד, והחוק מאפשר את מה שהוא מאפשר. אחרת, אם הוא לא היה רחב, הרבה אנשים היו נכנסים לבית סוהר".
ביקורת נוספת מושמעת כלפי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. הטענה היא שלמרות פניות חוזרות ונשנות מצד חיילי המילואים להצטרף לתביעה, הוא סירב להיפגש עמם. למעשה, רק לאחר שהרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט כתב שיש לסייע ללוחמי הקרב בג'נין, שלח מנדלבליט נציג מטעם המדינה, שאכן מגיע לדיונים. עם זאת, התובעים טוענים כי "במקום להתערב, להוביל את המשפט, הם יושבים בצד ואינם מתערבים".
בינתיים, סולי עזרא ימשיך להגיע מבת־ים לבתי המשפט יחד עם הורים שכולים נוספים. "זה לא קשה לי", אומר האב השכול בן ה־83. "נכון, אני הולך היום עם מקל הליכה ולא כמו לפני 18 שנה, אבל כמו שאמרתי לאחד המשפטנים, אני לא מוכן ללכת לקבר ושיישאר איזשהו רבב או סימן שאלה על הבן שלי. הבן שלי לא היה פושע, הוא היה חייל מצטיין בצבא ההגנה לישראל".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: היועמ"ש עשה שימוש בסמכותו הייחודית והתייצב להליך תביעת הדיבה נגד יוצר הסרט "ג'נין, ג'נין", כיוון שבניגוד להליכים הקודמים, מדובר הפעם בתובע שניתן לזהותו ושמופיע בסרט בזמן שמסופרת "עדות" כביכול המאשימה את חיילי צה"ל בביזה.
עם זאת, אין משמעותה של התייצבות היועמ"ש להליך האזרחי שהוא מנהל את ההליך במקומם של התובע, אלא יש בה, במקרה הנוכחי, משום הבעת עמדה ערכית-משפטית ותמיכה בתובע. משכך, הטענות הן חסרות כל בסיס.
