במשרד המשפטים עמלים בימים אלה על עדכון הנחיית פרקליט המדינה הנוגעת לחקירת שוטרים החשודים באלימות כלפי חשודים. בכוונת המשרד לשנות את מדיניות התביעה בתיקי חקירה שבהם חשוד בביצוע עבירה מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטרים וחוקרים. מדובר במקרים בהם מוגשות תלונות הדדיות גם מצד החשוד וגם מצד השוטר.
כיום, חקירות נגד שוטרים החשודים באלימות מתבצעות במשורה ובאופן "כירורגי". הסיבה העיקרית לכך היא החשש מ"אפקט מצנן" שירתיע שוטרים במילוי תפקידם, מחשש שיעמדו לדין בעקבות התנהלותם.
ההנחיה הקיימת, המוכרת כהנחיה 2.18, קובעת כי "להחלטה על פתיחה בחקירה פלילית נגד שוטר שפעל תוך מילוי תפקידו עשויות להיות משמעויות מיידיות מרחיקות לכת, עד כדי סכנה ליצירת 'אפקט צינון' על שוטרים, הנדרשים במקרים רבים לעשות שימוש בכוח כדי לבצע את תפקידם. לפיכך, בטרם החלטה על פתיחה בחקירה פלילית נגד שוטר, נדרשת בחינה מקצועית מוקדמת של התלונה בנסיבותיה".
במסגרת העדכון צפוי פרקליט המדינה להבהיר מחדש את המדיניות בנוגע לחקירת וניהול הליכים פליליים נגד שוטרים שהוגשה נגדם תלונה בגין שימוש בלתי סביר בכוח כלפי חשודים – כך שגם ההחלטה על פתיחת ההליך וגם ניהולו יהיו הרבה יותר פשוטים.
גורם המעורה בעבודת המטה המתבצעת בפרקליטות אמר למקור ראשון כי בניגוד למה שניתן לחשוב, גם היום מח״ש ממצה הליכים עם כל שוטר כאשר היא סבורה שיש עילה לכך. לדבריו, השינוי הנוכחי נוגע לניסוחה מחדש של ההנחיה, כך שלא ניתן יהיה להבין ממנה כאילו לשוטר מותר לחרוג מסמכותו. ״סמנטיקה זה דבר חשוב ומהותי, ובעקבות פניות שהתקבלו בפרקליטות הבנו שיש צורך בניסוח מחדש", אומר הגורם.
בהנחיה הנוכחית מאשר למשל פרקליט המדינה לא לפתוח בחקירה פלילית נגד שוטר במקרים המהווים "חריגה קלה בלבד" משימוש חוקי בכוח. בסנגוריה הציבורית טוענים כי מינוח זה פוער פתח להימנעות ממיצוי בירורם של מקרים רבים, שספק אם כולם עומדים בהגדרה של "חריגה קלה" בלבד. גם סעיף זה נבדק בימים אלו, וגורמים המעורים בעבודת המטה סבורים שיחול שינוי לגביו.
הבדיקה נעשית בין השאר בעקבות פנייה של הסנגור הארצי הראשי יואב ספיר לפרקליט המדינה. ספיר טען בנוגע לסעיף המדובר כי "זהו מסר שגוי שאין לו מקום, שהרי גם 'חריגה קלה' משימוש חוקי בכוח היא בגדר פגיעה מהותית בזכותו של אזרח, שלא אמורים לנקוט נגדו שימוש בכוח מעבר לדרוש". עוד כתב ספיר כי "ישנו פער בולט ומשמעותי ביותר בין שיעור נמוך של מיצוי ההליך הפלילי בתלונותיהם של אזרחים על אלימות מצד שוטרים, לבין השיעור הגבוה של מיצוי הטיפול במישור הפלילי במצב ההפוך, שבו מיוחסת לאזרחים עבירה של תקיפת שוטרים״.
כאמור, עדכון ההנחיה נמצא בימים אלה בעבודת מטה מתקדמת, והיא צפויה להגיע להשלמה כבר בזמן הקרוב.
מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר בתגובה: "כל תלונה המתקבלת במח"ש נבדקת ביסודיות, ואם קיים חשד לעבירה פלילית שביצע שוטר, התלונה תיחקר, ובמקרים המתאימים יוגש כתב אישום. נתוני מח"ש מראים כי ב–™2018 התקבלו החלטות לגבי 728 תיקים שנחקרו במח"ש. בסופם הוחלט על העמדת שוטרים לדין פלילי ב־69 תיקים, והעברה לטיפול משמעתי ב־152 תיקים. מדובר בכ־30 אחוזים של העמדה לדין מבין התיקים שנחקרו, אחוז גבוה משמעותית מהנתון המקביל בנוגע להעמדה לדין של אזרחים. על כן אין כל בסיס לטענה בדבר פער באשר למיצוי הדין עם שוטרים".
