שרת ההגנה של גרמניה, אנגרט קראמפ-קארנבאואר פרסמה היום (ד') בעמוד הטוויטר שלה כי ממשלתה החליטה לראשונה מזה מאה שנים לגייס לשורות הצבא רבנים צבאיים: "היום בקבינט נתנו דוגמא חשובה לחיילים ולחיילות היהודים שלנו. לאחר כמאה שנים שוב יכהנו רבנים צבאיים בצבא גרמניה – הבונדסוואר", כתבה שרת ההגנה והוסיפה, "זאת הצהרה ברורה: חיים יהודיים הינם מובנים מאליהם במדינתנו".
על דבר הרצון להכניס רבנים צבאיים לצבא גרמניה פרסמנו במקור ראשון בחודש מרץ האחרון.
במאמר שפורסם אז בעיתון "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג", קרא ראש ארגון הגג של יהודי גרמניה, יוסף שוסטר, להוסיף לבונדסוור, הצבא הפדרלי הגרמני, תקנים לרבנים צבאיים, המקבילים לכמרים צבאיים: "70 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה, הגיע הזמן לחדש את התפקיד של איש דת יהודי בבונדסוור, כפי שהיה בעבר". עוד הסביר שוסטר את המורכבות בגיוס יהודים לצבא גרמניה לאחר השואה, ומוסיף שהמצב השתנה מאז הימים ההם, וכעת "צעירים יהודים רואים בגרמניה כבית שלהם".
גם בקהילה המוסלמית דורשים כעת שיהיו אימאמים בשירות הצבא, שידאגו לצורכי החיילים המוסלמים. במאמר הסביר שוסטר את המורכבות בגיוס יהודים לצבא גרמניה לאחר השואה, ומוסיף שהמצב השתנה מאז הימים ההם, וכעת "צעירים יהודים רואים בגרמניה כבית שלהם". גם בקהילה המוסלמית דורשים כעת שיהיו אימאמים בשירות הצבא, שידאגו לצורכי החיילים המוסלמים.
כ-300 חיילים יהודים משרתים כיום בבונדסוור. היהודים היו פטורים עד דור שלישי מגיוס החובה לצבא הגרמני, שהיה נהוג עד לפני כמה שנים. "כיום יש ציבור יהודי חדש בגרמניה, דור רביעי שרואה את גרמניה בצורה אחרת, ורבים שהגיעו כמהגרים מברית המועצות לשעבר", אמר אז הרב אביחי אפל, רבה של פרנקפורט וחבר ועידת הרבנים האורתודוקסים דמדינת אשכנז, ארגון הרבנים של גרמניה. הוא סבר כי כיום גרמניה "סובלנית יותר, ולכן יש הרבה יותר רצון לשרת בצבא. הם כבר לא רואים את הצבא הגרמני כצבא הנאצי, אלא הצבא של העם והמדינה שהם גרים בה".
לפני כחודש אמר ד"ר פליקס קליין, הנציב שמינתה ממשלת גרמניה למאבק באנטישמיות במדינה למקור ראשון, כי במסגרת עבודתו הוא נמצא בקשר עם מגוון משרדים ממשלתיים, ובשנה האחרונה החל לפעול גם עם משרד הביטחון הגרמני כדי לסייע לבקשת הקהילה היהודית למנות רבנים צבאיים בצבא גרמניה.
"ניהלתי משא ומתן בין הקהילה היהודית לצבא, כדי שיאפשרו למנות רבנים צבאיים שיסייעו לחיילים יהודים הזקוקים לכך", סיפר קליין. "לצערי לקח שנתיים עד שמשרד הביטחון אכן אישר להתקדם. הם היססו משום שהבינו שאם יאפשרו זאת ליהודים, יהיו חייבים לספק שירות דומה גם למוסלמים. המוסלמים פחות מאורגנים רשמית מהיהודים, והצבא לא יודע עם מי הוא אמור לדבר ומי באמת מייצג את הקהילה המוסלמית. בעיניי מדהים ומפתיע שהקהילה היהודית ביקשה שימנו רבנים בצבא. זה מוכיח שהיהודים אוהבים את גרמניה, ושלמרות המורכבות עם העבר, הם סומכים על המדינה".
הרב אפל בירך על ההחלטה: "בימים שכאלה בהם אנחנו מתמודדים עם חיזוק הקהילה היהודית בעקבות המאורעות האחרונים, והתגברות האנטישמיות, ממשלת גרמניה נתנה סימן מאוד ברור כלפי היהודים וכלפי הקיום שלה: יש עתיד ליהודים בגרמניה, ועצם העובדה לכך היא שהממשלה אישרה מינוי רבנים עבור החיילים היהודיים בצבא גרמניה". הגוף שיהיה אחראי על מיון הרבנים הצבאיים הוא ארגון הגג של יהודי גרמניה, המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, כאשר המשתמע מכך הוא שיהיו רבנים ממגוון זרמים.
בתגובה להחלטה אמר היום פליקס קליין לאתר 'מקור ראשון': "ההסכם בין הקהילה היהודית של גרמניה ושרת ההגנה המעגן מינויים של רבנים צבאיים לצבא גרמניה הוא סימן מצוין. החלטה זו מראה את הבטחון של הקהילות היהודיות במוסדות של ממשלת גרמניה והנכונות שלהם לשחק תפקיד פעיל בעיצוב עתיד מדינתנו".
קליין הוסיף עוד שמדובר ב"החזרת המנהג המבורך של רבנים צבאיים בצבא הגרמני, שהיה קיים שנים רבות". הוא מסכם בכך ש"חוץ מהעובדה שההסכם יוצר מערכת חדשה של ליווי רוחני עבור חיילים גרמניים-יהודיים, זה ירחיב את הידע על חיים יהודיים לכלל הצבא, כיוון שאותם רבנים אף ילמדו אתיקה כחלק מתוכנית רחבת היקף".
