חקלאי בודד וטוב לו? מחקר חדש שפורסם בכתב העת "סיינס אדבנסז", בהשתתפות חוקרות מהחוג לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה וקמפוס אורנים, העלה כי שימור שטחים פתוחים ליד שטחים חקלאיים מגדיל את התוצר החקלאי ואת מספר המינים של חרקים מועילים, שמסייעים להאבקת הגידולים וטורפים מזיקי חקלאות.
"בחקלאות יש מתח בין הרצון לגדל על פני שטח רחב יותר ובין גידול בשטח קטן יותר שבצידו שטחים לא מעובדים", מסבירה פרופ' תמר קיסר, שהשתתפה במחקר לצד ד"ר מרים קישינבסקי וצוות מדענים בינלאומי שכלל יותר מ־100 חוקרות וחוקרים מכל רחבי העולם. "מצאנו שבשטחים חקלאיים שלידם שטחים לא מעובדים נצפו יותר מינים של חרקים טובים, שפועלים לטרוף יותר מינים של חרקים מזיקים ויודעים להאביק יותר פרחים".
במאה ה־20 עברה החקלאות מעסק ביתי או מקומי לעסק תעשייתי: הוקמו חוות גדולות שמשתרעות על שטחי ענק, והחל שימוש אינטנסיבי בכימיקלים, דשנים וחומרי הדברה. "כיום אנחנו מייצרים הרבה יותר מזון מכל חלקה חקלאית, אבל משלמים על כך מחיר" אמרו החוקרות. הן מסבירות כי "ראשית, חלק מהכימיקלים פוגעים בבריאותם של החקלאים ושל בעלי החיים שנמצאים בשדות ושאינם מזיקים ליבול. שנית, במרוצת השנים התפתחה אצל מזיקי החקלאות עמידות לחומרי הדברה רבים. כתוצאה מכך מספר חומרי ההדברה היעילים המורשים לשימוש קטן משנה לשנה. חרקים שחיים בקרבת מקום וניזונים ממזיקים חקלאיים יכולים לתת פתרון ידידותי לאדם ולסביבה – אבל צריך להבין איך 'לפנק' אותם ולתמוך בהם".
במחקר נבדק הקשר בין שטח טבעי סמוך ובין מספר מיני החרקים המועילים, גודל אוכלוסיותיהם והיבול החקלאי. לצורך כך, נדגמו חרקים ופירות מגידולים במקומות רבים בעולם, החל בשדות תירס באמריקה, עבור בשדות לפת בשוודיה, במטעי קפה בהודו ובמטעי מנגו בדרום אפריקה, וכלה בעשרה מטעי רימונים בישראל. נבדק מהו אחוז השטח הטבעי הלא מעובד, מסביב לכל אחד מאזורי הגידול, ומתוצאות המחקר עלה כי שימור שטחים פתוחים ליד שטחים חקלאיים מגדיל את התוצר החקלאי.
ההשפעה של שימור שטחים טבעיים על הדברת מזיקים מובהקת בעיקר בחלקות שמעובדות בשיטות של חקלאות אורגנית. בחלקות לא־אורגניות, הריסוס נגד המזיקים אחראי לעיקר ההדברה, ולכן יש פחות חשיבות לשטחים טבעיים כמקור לחרקים טורפים. "במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל קשה להקצות שטחי ענק לשמורות טבע, בעיקר באזורים שאינם מדבריים ושמתאימים לחקלאות", מציינת פרופ' קיסר. "עם זה, חשוב לשמר שטחים טבעיים קטנים באזורים מעובדים (כגון שולי שדות וגדות נחלים) כדי לתמוך במגוון הביולוגי – לתועלת האדם".
