זהותו של ממלא מקום פרקליט המדינה תתברר בשעות הקרובות של היום (ב'), כאשר יודיע שר המשפטים אמיר אוחנה את מי החליט למנות לתפקיד. בשלב הזה ישנם שלושה מועמדים – הבולט מביניהם ובעל הסיכויים הגבוהים ביותר הוא מומי למברגר, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כבר הודיע כי מבחינתו הוא המועמד היחיד שיכול לקבל את התפקיד. היועמ"ש גם הבהיר בשבוע שעבר לשר אוחנה שאם הוא יחליט למנות דמות שאינה מקובלת עליו, הדבר לא יעבור בשתיקה. מקורבים ליועץ טוענים כי הוא אף הודיע שלא יגן בבג"ץ על מינוי שיעשה ללא התייעצות איתו.
המועמדים הנוספים לתפקיד הם אמנם שמות פחות מוכרים, אבל לשניהם רזומה וניסיון עשיר ועתיר שנים בפרקליטות. הראשון הוא דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. בחודשים האחרונות סביב חרושת השמועות לגבי זהותו של פרקליט המדינה הבא, שמו עלה מספר פעמים. המועמדת השלישית לתפקיד היא אורלי בן ארי-גינזברג, המשנה לפרקליטות מחוז מרכז. אם אוחנה יחליט למנות דווקא אותה לתפקיד, היועץ המשפטי לממשלה צפוי להתנגד למהלך.
פרקליט המדינה שיקבל לידיו את המשרה, גם אם באופן זמני, יקבל את אחד התפקידים הרגישים והשנויים ביותר במחלוקת. בראש ובראשונה, כנראה לפני כל תיק כזה או אחר, פרקליט המדינה החדש יצטרך להתמודד עם הירידה הדרסטית של אמון הציבור במערכת המשפט, על רקע האירועים האחרונים.
כבר בשבוע שעבר הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי מבחינתו מומי למברגר הוא המועמד היחיד המקובל עליו מבין המועמדים שהציג השר אוחנה. בשיחות בין השניים מנדלבליט הבהיר לאוחנה כי בן ארי היא מועמדת שלא באה בחשבון מבחינתו.
על פי נתונים שפורסמו בחודש שעבר בעיתון ״גלובס״, 44 אחוז מהנשאלים דיווחו כי בשנה האחרונה ירד האמון שלהם במערכת המשפט, 43 אחוז דיווחו על מידת אמון נמוכה במשטרה, ו-71 אחוז מהציבור תומך בהוספת חזקת החפות לכל פרסום. הנתונים האלה לא באמת הפתיעו אף אחד, אלא נתנו גושפנקה סופית לתחושות שהלכו וגברו בתקופה האחרונה בקרב הציבור.
לא רק באמון הציבור המערכת יצטרך פרקליט המדינה הנכנס להתעסק. בחודשים האחרונים החריפו המאבקים בין הדרג הפוליטי לזה המשפטי, ניצן בחר לא פעם לנקוט בקו תקיף – וכשנמתחה על הפרקליטות ביקורת מצד גורמים פוליטיים, הוא לא הסס לתקוף בחזרה. לא תמיד ההתנהלות הזו התקבלה ברוח טובה, מי שיחליף את ניצן יצטרך לבחור בין השאר האם הוא ממשיך בקו של קודמו, או אןלי מאמץ התנהלות ״ממלכתית״ יותר גם אל מול ביקורת פוליטית.
ועוד עניין שמשך תשומת לב רבה בתקופה האחרונה הוא האלימות הגוברת בחברה הערבית, מדי יום נרשם עוד אירוע קשה – שגובה את חייהם של אזרחים ערבים רבים. יחד עם המשטרה יצטרכו בפרקליטות לנסות למגר את התופעה. ביקורת ציבורית רבה הופנתה גם באופן ישיר אל פרקליט המדינה היוצא שי ניצן, ישנם חלקים לא מבוטלים שרואים בו משפטן אקטיביסט שמביא איתו אל דיוני הישיבות את תפישות העולם שלו, ״ניסיון הפיכה״ כפי שהגדיר את זה ראש הממשלה.
בוועידת מקור ראשון שנערכה בשבוע שעבר, תהה פרקליט המדינה מעל הבימה: ״האם כך נראה מהפכן? הרי אין זה מתקבל על הדעת שאדם שהקדיש את חייו המקצועיים למאבק המשפטי בטרור, למאבק המשפטי בשחיתות השלטונית מכל קצווי הקשת הפוליטית, למאבק על ערכיה של המדינה היהודית דמוקרטית — יקום בוקר אחד וינסה לבצע כאן 'הפיכה שלטונית' נגד השלטון במדינה".
ניצן אמנם מסיים את כהונתו ברקע ההחלטה להעמיד את ראש הממשלה בנימין נתניהו לדין. יתכן שגם ניצן בעצמו יגדיר את התיק הזה ״כתיק חייו״, אבל שלושה עשורים שלמים בתוך כותלי משרד המשפטים הם אינם רק חקירותיו של רה״מ. ניצן שידוע בהיותו משפטן נחוש ומבריק, עמד גם מאחורי ניהול התיק נגד רה״מ לשעבר אהוד אולמרט, הגן על הסדר הטיעון עם הנשיא קצב בבגץ, יצג את המדינה בעתירות בטחוניות רבות וניהל מאבק תקשורתי מול הנציבה הילה גרסטל.
לניצן יצא לנהל את תיק 512, התיק הגדול ביותר נגד ראשי ארגוני הפשע בישראל שמתנהל כבר מספר שנים. גם כתב האישום שהחליט להגיש רק לאחרונה נגד אפי נוה, יו״ר לשכת עורכי הדין (שטען גם הוא לרדיפה מצד ניצן) יכנס לאחת ההחלטות המשמעותיות שלו.
באופן רשמי יעזוב היום פרקליט המדינה שי ניצן את לשכתו במשרד המשפטים, לא מן הנמנע שהוא כבר פוזל לכיוונה של לשכה אחרת בעיר. בבית המשפט העליון.
