מחקר השוואתי על חשיבות לימוד שפות במערכת החינוך ובחברה הוצג היום (שלישי) בכנס "פורום דב לאוטמן" באוניברסיטה הפתוחה. אנשי הפורום הציעו שיש ליישם במערכת החינוך הישראלית לימוד מעמיק של השפה הערבית ולהתמיד בלימוד השפה מהכיתות הנמוכות עד סיום הלימודים.
הכנס, ביוזמת קרן לאוטמן, האוניברסיטה הפתוחה וחברת דלתא ובהשתתפות נשיא המדינה, ואנשי חינוך ואקדמיה, עוסק השנה בנושא "השפה – כיוצרת ומשנה מציאות". אחד המחקרים שהוצגו בכנס היה מאמר השוואתי שעסק בלימוד של מספר שפות במערכות חינוך בחברות בהן ישנם קונפליקטים או מתחים סביב השפה. למעשה, בכל המדינות החברות באו"ם קיים מצב של ריבוי שפות. עם זאת, במערכות החינוך קיימים קונפליקטים רבים סביב סוגיית לימודן.
במחקר הוצגו מודלים שונים של לימודי שפות במקומות כמו חבל הבאסקים בספרד, פרובינציית קוויבק בקנדה, מדינת יוטה בארה"ב, ושוויץ. "מקרים אלו נבחרו כדי ללמוד על האפשרויות העומדות בפני מעצבי מדיניות חינוך בישראל, על החסמים ועל הפתרונות", נכתב בסקירה. בכל המקומות הללו ישנם מתחים סביב לימודי השפה ועם זאת, בכולם בוחרים בחינוך רב שפתי המעניק משקל רב ללימודי השפות. בקוויבק, שם מדברים צרפתית, חששו מאוד מהשפעתה של האנגלית, ובחבל הבאסקים ביקשו לשמר את השפה הבאסקית מפני הכחדתה במרחב הדובר ספרדית. עם זאת, על ידי מודלים שונים של לימודי שפות הצליחו במקומות הללו לחזק את שתי השפות הנלמדות.
הרקע להצגת המחקר על ידי פורום דב לאוטמן היה השפעתו של חוק הלאום על מעמדה של השפה הערבית. יעל נאמן, מנכ"לית הפורום, אמרה כי דגש על לימודי השפה הערבית בבתי הספר, ומגיל צעיר, יתרום ליחסים בין יהודים וערבים ואף ללימודי השפה העברית.
"ככל שיתנו במדינת ישראל מקום לשפה הערבית", אמרה נאמן, "והילדים ילמדו אותה במערכות שונות, כולל במרחב הציבורי, ויטפחו אותה – כך היחסים בין יהודים לערבים יהיו טובים יותר.
"חיפשנו מדינות דמוקרטיות שגם הן מתמודדות עם ריבוי שפות. אין מדינה בעולם שיש בה רק דוברי שפה אחת. ולכן אמרנו בוא נראה איך מתמודדים במצבים שיש בהם קונפליקט ברקע, לאו דווקא קונפליקט לאומי אבל יש משהו ברקע שעלול להיות חסם ללימוד השפה השנייה. ואנחנו רואים שלימוד רב-שפתי במקומות בהן יש קונפליקט תורם לילדים עצמם ולקירוב בין הקבוצות ובין תרבויות, ואף מחזק את לימודי השפות בכלל".
בחלק מהמקומות שנבדקו הייתה חשדנות רבה כלפי לימוד שפה שנייה. "בקוויבק השפה הצרפתית שלטת בצורה חד משמעית", אומרת נאמן, "ושם היה צריך להוריד את החשדנות כלפי השפה האנגלית ולעודד למידה שלה דווקא על הרקע הזה שהשפה האנגלית תיכנס ותפגע בשפה הצרפתית למרות שהיא ומעמדה מאוד חזק בקוויבק. הייתה תחושת איום. אבל השקעה בלימודי האנגלית בקוויבק הצליחו להוריד את תחושת האיום הזו. ביוטה שבארה"ב, יש תוכניות רבות של ריבוי שפות דו שפתיות ותלת שפתיות וזה נולד מתוך צורך, גם שם הייתה חשדנות וקושי וחשש שאם ילמדו שפה נוספת, זה יפגע להם בשפת האם. ובכל זאת, הוכח ביוטה שההישגים בשפה האנגלית עלו, גם בקרב דוברי האנגלית וגם של דוברי השפות האחרות".
מבחינת מעשית ממליצה נאמן להתחיל ללמוד את השפה הערבית בבתי הספר היסודי ולאורך כל שנות הלימודים. "המודלים שתוארו בסקירה, כולם בלי יוצא מהכלל, מדברים על לימוד של שפה שניה מגיל מאוד צעיר. דבר שני, זה צריך להיות לימוד לאורך כל השנים. כלומר, זה חייב להיות מתמשך. אי אפשר ללמוד כמו שקורה אצלנו בחטיבת הביניים שלומדים 'ערבית ספרותית' שהיא גם לא כל כך שימושית, במשך שנתיים שלוש. אתה לא יכול לצפות שתלמידים ירכשו שפה בלימוד של כמה שעות בשבוע במשך שנתיים. צריך ללמד את שיעורי הערבית כמו שמלמדים את השפה האנגלית, באנגלית, כלומר באותה שפה ואפילו ללמד שיעורים אחרים בשפה הערבית. כל הלימוד היום בישראל של השפה הערבית והחשיפה אליה היא דלה מאוד. המציאות היא שילדים גדלים בישראל והשפה הערבית נשמעת להם כמו איום והמציאות הזו חייבת להשתנות".
