⇐כבר מהרגע הראשון של המרוץ לתפקיד פרקליט המדינה הזמני, היה ברור שמי שתעמוד בלב המחלוקת בין היועץ המשפטי לממשלה ובין שר המשפטים היא אורלי בן־ארי-גינזברג, המשנה לפרקליטת מחוז מרכז – שֵם פחות מוכר מיתר המועמדים שהוצעו לתפקיד. בפגישה שנערכה בין השניים כמה ימים לפני תחילת הראיונות למשרה, הבהיר מנדלבליט לאוחנה באופן חד־משמעי שבן־ארי מחוץ למשחק מבחינתו, ושהוא לא ייתן יד למינויה. השר הקשיב, אבל הדברים לא מנעו ממנו להמשיך בקו שהחל עם כניסתו למשרד: אני בעל הבית, אני קובע את הכללים. ביום שלישי הודיע על מינויה של בן־ארי לתקופה של שלושה חודשים שיתארכו במידת הצורך, ויצר עימות חזיתי נוסף בכהונתו הקצרה.
תגובתו החריפה של היועמ"ש לא בוששה לבוא. "מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו", כתב לשר המשפטים. "עמדתי היא כי עו"ד שלמה למברגר – עליו המלצתי בפניך לתפקיד – עולה על עו"ד בן־ארי שאותה בחרת למנות, בפער גדול ומשמעותי ביותר מבחינת ההתאמה לתפקיד. שר המשפטים בהחלט מוסמך היה שלא לקבל את המלצתי, ובלבד שיהיו לכך טיעונים משכנעים. במסגרת שיחותינו, ואף בהחלטתך שפורסמה ברבים, לא הוצגו כל נימוקים בעניין זה. לצערי החלטת לבחור לתפקיד זה, על משמעותו הדרמטית לאכיפת החוק, מועמדת שאינה מקרב הדרג הבכיר ביותר בפרקליטות המדינה ואשר אינה עונה לעמדתי לאמות המידה הנדרשות".
בהתאם לכל התחזיות, העתירות לבג"ץ לא איחרו להגיע. התנועה לאיכות השלטון מיהרה לעתור כבר למחרת. השופט נעם סולברג פסל עצמו מלדון בעתירה עקב זיקה משפחתית למומי למברגר, מועמדו של מנדלבליט לתפקיד, והשרביט עבר לידי שופט העליון והיועמ"ש לשעבר מני מזוז. הוא החליט להוציא צו מניעה זמני למינוי, דקות ספורות לפני שהחל טקס הפרידה משי ניצן, כאשר כולם כבר מכונסים באולם בירושלים. פרקליטת המדינה הטרייה הייתה אמורה גם היא לשאת דברים בטקס, אך בג"ץ הוכיח שוב של מי המילה האחרונה. מזוז העניק למשיבים עשרה ימים להגיש את תשובותיהם לבית המשפט, ואז תחל להתברר העתירה. בינתיים בן־ארי לא תיכנס לתפקיד.
בכיר שעבד לצד בן־ארי: "לדעתי היא בעלת רזומה עשיר ויכולה להצליח בתפקיד. היא גם אדם ישר ונעים הליכות. אם תינתן לה אפשרות להוכיח את עצמה, אני מאמין שזו תהיה הצלחה. היא פרקליטה ראויה"
בן־ארי, 54, נשואה ואם לשלושה, עשתה את שירותה הצבאי ביחידת המודיעין 8200. לאחר לימודי משפטים באוניברסיטת תל־אביב החלה את הקריירה המשפטית שלה כמתמחה בפרקליטות מחוז המרכז. בהמשך התמחתה בבית המשפט המחוזי בתל־אביב. משנת 1992 כיהנה בשלל תפקידים בפרקליטות. בין השאר הייתה ממונה על תחום ועדות השחרורים ועתירות אסירים, ראש הפורום הביטחוני וראש החוליה לאכיפה כלכלית משולבת. היא השתתפה בכמה תיקים בולטים, בהם פרשת האסיר X, פרשת טלי פחימה ולאחרונה תיק הרצח של אופיר חסדאי ז"ל שנרצח לעיני אשתו ובתו במהלך מריבה על חניה בקניון ברמלה. לבן־ארי בעלת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר־אילן ובמדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה, והיא דוברת גם את השפה הערבית. במרוצת השנים הייתה פעילה בלשכת עורכי הדין.
בן־ארי היא משפטנית טובה וראויה, מסכימים רבים בפרקליטות, וחולקים שבחים ליסודיותה ומקצועיותה. אלא שהמחמאות הללו אינן מנוגדות מבחינתם לכך שמניעיו של שר המשפטים בשאיפתו למנותה היו פסולים לדעתם. "השר אוחנה ממשיך ליצור בכוח עוד ועוד עימותים והתנגחויות מול היועץ המשפטי לממשלה", טען השבוע באוזנינו גורם במשרד. "אורלי בן־ארי ראויה. היא פרקליטה טובה, חריפה ומצוינת", מסכים גורם אחר, המכיר את המועמדים השונים לתפקיד, "אבל אין שום ספק שהיא משמשת כלי במשחק הפוליטי של שר המשפטים. לכולם ברור שזה מינוי שיכול לערער לחלוטין את הפרקליטות".
בכיר שעבד לצד בן־ארי לאורך השנים דווקא סבור שהיא נבחרה מהסיבות הנכונות. "יש לה התנהלות סופר־עניינית ומקצועית", הוא אומר. "את כל החלטותיה לאורך השנים קיבלה במקצועיות מופתית וביסודיות, ולדעתי היא כן בעלת רזומה עשיר ויכולה להצליח בתפקיד הזה אם אכן תיכנס אליו. מעבר לפרקליטה שהיא, היא גם אדם ישר ונעים הליכות. אם תינתן לה אפשרות להוכיח את עצמה, אני מאמין שמדובר יהיה בהצלחה. היא פרקליטה ראויה".
גורם משפטי שעבד עם בן־ארי בפרקליטות מחוז תל־אביב אומר לנו כי לאורך ההיכרות ביניהם התרשם שמדובר בפרקליטה מוכשרת ביותר. "אין ספק שמדובר במשפטנית טובה. היא הייתה מנהלת את התיקים בצורה טובה מאוד, עם השקעת מחשבה, תכנון ועומק, ועם יחס של כבוד לבית המשפט, לשופטים ולאזרחים. לצד כל אלה, אני לא יודע לומר דבר על כישורי הניהול שלה, הנחוצים מאוד לתפקיד של פרקליט המדינה. אני לא משווה אותה למועמדים אחרים, אבל האם היא יכולה להיות פרקליטה טובה? כן. הבעיה שלי היא לא בן־ארי אלא ההחלטה של אוחנה. אם אין לך סיבה מיוחדת להעדיף גורם מסוים, אתה צריך לקחת בחשבון גם את חוות הדעת של היועץ המשפטי. מדובר במילוי מקום ואני מניח שהיא מתאימה מבחינת היכולות שלה, אבל למה לגרום להתנגשות במקום שזה לא נחוץ? אם הוא היה אומר למשל שהנימוק הוא העצמה נשית אפשר היה לומר שיש לנו על מה להישען, אבל כרגע זה נראה סתם כיפוף ידיים".
עורך דין מוכר מהתחום הפלילי שעבד עם בן־ארי בכמה תיקים מפורסמים משוכנע שהחלטתו של אוחנה מוטעית. לדבריו, "מומי למברגר הוא הדמות הנכונה להיכנס לנעליים האלה, לא אורלי בן־ארי. זה ברור. משנה לפרקליט מחוז זה תפקיד בכיר, אך לא בכיר מספיק כדי לשמש מקפצה לפרקליט מדינה. עם זאת, בן־ארי היא פרקליטה מוערכת מאוד, יסודית, ישרה ומעמיקה". דמות משפטית נוספת ששוחחנו עימה משוכנעת שבן־ארי איננה מתאימה לתפקיד. לדבריה, "אם היו מבקשים לא חמישה שמות, לא עשרה, לא עשרים – אלא חמישים שמות של מועמדים למשרת פרקליט המדינה מתוך הפרקליטות, בן־ארי כנראה לא הייתה ביניהם".
זה לא אישי
למרות עשרות שנותיה של בן־ארי בין כותלי הפרקליטות, מתנגדי המינוי דיברו על "חוסר ניסיון". בהשוואה למועמדים האחרים על הפרק, כמו למברגר שמכהן כמשנה לפרקליט המדינה, או המשנה ליועמ"ש רז נזרי, בן־ארי אכן ממלאת תפקיד פחות בכיר. מתנגדי המינוי הנוכחי טוענים שלא במקרה קידומה של בן־ארי לפרקליטת מחוז מרכז נמנע במשך שנים, למרות בקשותיה. אחרים קודמו, ובן־ארי נותרה מאחור. מנגד, אנשים שעבדו איתה במשך השנים אומרים כי בתחושתם היא לא קודמה בשל מחלוקות אישיות בינה ובין בכירים בפרקליטות, בהם גם פרקליט המדינה היוצא שי ניצן. כעסה הטבעי על המצב הזה הופנה בין היתר אל ניצן, שיחסיהם ידועים כעכורים. היועמ"ש מנדלבליט שוחח עימה השבוע והבהיר לה כי לא מדובר בעניין אישי כלפיה, אך מקורבים לה אומרים שהיא יצאה מהפגישה בתחושות קשות. מתוך הפרקליטות מופעלים עליה לחצים להסיר את מועמדותה, אך מכריה מעריכים כי קשה לראות אותה נענית לקריאות הללו, ושלעת עתה נראה כי היא לא תיסוג מיוזמתה מהמינוי.
הסמכות החוקית למינוי נמצאת בידי השר אוחנה, ועל כך קשה להתווכח. עם זאת, רבים תהו מדוע לא בחר במועמד שגם הוא וגם היועץ סברו כי הוא יכול להתאים לתפקיד: מומי למברגר. בסביבתו של אוחנה טוענים כי מדובר בהחלטה מקצועית שהתקבלה לאחר סדרת פגישות וראיונות. אלא שמערכת היחסים העכורה של השר עם אנשי משרדו, שהחלה כבר עם העזבתה של המנכ"לית אמי פלמור ביולי האחרון, מלמדת שלהחלטה עשויות להיות גם סיבות אחרות. באותה מסיבת עיתונאים שכינס לפני חודשיים, מתח אוחנה ביקורת קשה ביותר על התנהלותה של הפרקליטות והעומדים בראשה. נראה שגם כעת הוא לא מחמיץ הזדמנות להתעמת עם היועץ המשפטי לממשלה ועם פרקליט המדינה היוצא. הוא סירב לקיים את הדיונים סביב המינוי יחד עם מנדלבליט, ונעזר באנשיו בלבד. אולי גם התנהלותם של בכירים בפרקליטות, שניכסו לעצמם תפקידים וכוח, גרמה לשר הצעיר להבהיר מי פה בעל הבית.
יממה לאחר הודעת אוחנה על מינוי בן־ארי התכנסו כל בכירי הפרקליטות בירושלים לאירוע הפרידה משי ניצן. כולם היו שם – שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, בן־ארי וכמובן הפרקליט היוצא. עם היוודע דבר צו המניעה הזמני שניתן דקות ספורות קודם לכן, מילות הפרידה הוחלפו במהירות במסרים חד־משמעיים. הנואם הראשון היה שר המשפטים, שבמשך דקות ארוכות סיפר בשבחה של בן־ארי. מי שרצה לשמוע מילים טובות על שי ניצן, היה צריך להמתין לנאומים הבאים.
"הזמנים הם זמנים מורכבים, רגישים וטעונים, למדינה ולמערכת המשפט, לפרקליטות", פתח אוחנה. "אי אפשר להגזים בנחיצות אמון הציבור, כמו חמצן לנשימה וכמו מים לחיים. לכן ראיתי חשיבות רבה להליך המינוי של מחליף פרקליט המדינה היוצא, ופעלתי כחוק למינוי ממלא מקום. לא בקלות החלטתי. התעקשתי לפגוש ולראיין מספר מרואיינים, כולם בעלי רקע עשיר וניסיון רב בפרקליטות. התרשמתי מכל אחד… לעיתים מדיווחים בתקשורת, שלמדתי להטיל בהם ספק, עולה תחושה שהפרקליטות היא חצר של מאן דהו, שאם היא לא תמנה את מי שהוא רוצה – לא ישתפו איתה פעולה. רוב עובדי הפרקליטות הם עובדי ציבור מסורים, והערך החשוב הוא של חיזוק אמון הציבור בפרקליטות. אורלי מכהנת 28 שנים בפרקליטות, היא בעלת ניסיון רב ועשיר בתחום הפלילי והביטחוני. אורלי היא דמות צנועה, שלא זכתה לחשיפה תקשורתית בגלל האופי העניו שלה".
פרקליט המדינה היוצא שי ניצן התייחס בנאומו לביקורת המושמעת כלפי הפרקליטות. "אנחנו מקבלים ביקורת לצורך תיקון, אבל ביקורת שנועדה להרוס, לא ולא. לצערי הגדול עם סיום כהונתי באה עלינו סערה גדולה. אני בטוח שיוכלו לנווט במים סוערים אלה. גם בלי קפטן, יש קפטנים רבים במערכת". בחלק אחר של נאומו אמר ניצן כי "תפקידנו להגן על מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות. דמוקרטיה המובלת רק על ידי עקרון הרוב – אינה דמוקרטיה. כך למדתי מפרופ' ברק. על כולנו לחנך את ילדינו להילחם בגזענות שפגעה במשך דורות בנו, בני העם היהודי".
לקול תשואות ממושכות ויוצאות דופן מצד הקהל הביתי שלו, נשא דברים היועמ"ש מנדלבליט והתייחס גם לסערת המינוי הזמני. "לצערי, עניין זה לא הסתייע", אמר. "התפקיד של ממלא מקום פרקליט המדינה לא אמור להיות זירת מאבק. לא מדובר בעניין אישי, אלא דרך לוודא שפרקליט המדינה יוכל למלא את תפקידו ללא מורא". הדברים שהשמיע מנדלבליט על הבמה נאמרו באופן ישיר גם לבן־ארי, בניסיון לשכנעה להסיר את מועמדותה ולהימנע מהסאגה המורכבת. בינתיים היא לא עשתה זאת, והכדור נמצא בידיהם של שופטי בג"ץ. 
