ידיעה חשובה נעדרה אתמול כליל מהמהדורה המודפסת של "הארץ": דבר חשיפתה של תשתית טרור רצחנית רחבה ביהודה ובשומרון. שלשום הודיע השב"כ כי עצר כחמישים חשודים, רובם ככולם חברי ארגון החזית העממית.
לפי השב"כ, בראש התשתית עמדה חברת הפרלמנט הפלסטיני, חאלידה ג'ראר, שזכתה לסיקור אוהד בעיתון בעבר הלא רחוק. מאמרי מערכת תבעו את שחרורה ממעצר מנהלי. "לוחמת חופש", כינו אותה פעילי שמאל יהודים בולטים.
כעת מתברר שלוחמת החופש, מושא דאגותיו של הארץ, עמדה בראש התארגנות הטרור שאחראית בין השאר לרציחתה של הצעירה רנה שנרב במעיין דני שליד היישוב דולב בקיץ האחרון. לפי החשד היא ניצלה את תפקידה כפוליטיקאית כדי לטשטש את מעורבותה בפעילות לא חוקית.
חאלידה ג'ראר היא נציגת ארגון החזית העממית בפרלמנט הפלסטיני. בשנת 2015 נכלאה ל־15 חודשים לאחר שהטיפה לחטיפת חיילי צה"ל לצורך שחרור מחבלים. מאז היא נכנסה לכלא כעצירה מנהלית ויצאה ממנו כמה פעמים, ועקב כך גרפה אהדה במעוזי השמאל הישראלי ובמערכת הפוליטית. מפלגת הרשימה המשותפת נרתמה למען מאבקה לשחרור מבית הכלא הצבאי. אושיות שמאל בכירות העלו על הכתב תביעות לשחרורה, וארגוני שמאל הפגינו מחוץ לבתי הכלא שבהם הוחזקה.
באחד משחרוריה מהמעצר המנהלי צולם לצידה יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, מניף את ידו בעוד היא מסמנת את אות הניצחון. עודה ליווה את ג'ראר לאורך כל הדרך. בדיון המשפטי בעניינה עוד ב־2015 התייצב בבית המשפט הצבאי עופר, לחץ את ידה ואת ידי בעלה ואף טרח לשבת באולם בית המשפט בעת הדיון בעניינה. עודה, שנמנע אתמול מלהגיב לפנייתנו בעניין החשד החדש נגד ג'ראר, הגדיר אז אותה כ"מופת של מאבק עיקש לחופש".
חברי כנסת רבים נוספים ברשימה המשותפת נהגו ללוות אף הם את ג'ראר בבית המשפט ולבקרה בבית הכלא. ח"כ עאידה תומא־סלימאן הכריזה כי ג'ראר היא "מנהיגה פמיניסטית אמיצה" הנאבקת ב"כוחות הכיבוש". עופר כסיף הפגין למענה מחוץ לכלא שבו נאסרה. "חופש לחאלידה ג'ראר ולכל השבויים המנהליים", צייץ מההפגנה. במגזין "זו הדרך" של מפלגת חד"ש פורסם מאמר תמיכה בעהד תמימי ובחאלידה ג'ראר ובו נכתב כי על ישראלים שוחרי השלום מוטלת "חובה להמשיך לתמוך במאבקן נגד הכיבוש ונגד השליטה הישראלית בעמן".
חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסמה סעדי, שליוו אף הם את ג'ראר בבתי המשפט, הזהירו מפני הידרדרות במצבה הרפואי. שמה ננקב בפי נציגים ערבים בכמה דיונים בכנסת.
כאמור, גם השמאל הציוני נרתם למאבקה של מי שמסתמנת כראש ארגון טרור. כשנפסק כי ג'ראר תיכנס לכלא על קריאתה לחטוף חיילים ישראלים פרסם ארגון "גוש שלום" מודעה בהארץ שבה נטען כי "בית דין צבאי ישראלי דן את חאלדה ג'ראר, חברת הפרלמנט הפלסטיני, ל־15 חודשי מאסר בעוון ייצוג בוחריה".
ב־2015, כאשר נעצרה בפעם הראשונה ג'ראר במעצר מנהלי, קראה כותרת מאמר מערכת של הארץ: "תשוחרר חברת הפרלמנט". במאמר עצמו נכתב כי "על פי כל הסימנים, ובהם כתב האישום, ג'ראר אינה טרוריסטית. היא פעילה לא אלימה הנחושה לשחרר את בני עמה מהכיבוש. לישראל אין כל זכות להענישה על כך". העיתונאי גדעון לוי התקומם בתחילת 2019 נגד האדישות הישראלית למאבקה של חברת הפרלמנט, "מתנגדת כיבוש פמיניסטית נחושה", כלשונו. "לא פחות מחמישה מאמרי מערכת הקדיש עיתון הארץ לדרישה להציג את הראיות נגדה או לשחררה לאלתר, בלא הואיל כמובן — ג'ראר עדיין עצורה, בלא אישום", ציין לוי בתסכול.
יו"ר מרצ לשעבר, זהבה גלאון, שיתפה את אחד מאותם מאמרי מערכת שקראו לשחרורה של ג'ראר מהמעצר המנהלי וכתבה: "ג'ראר היא רק אחת מ־450 פלסטינים שיושבים במעצר מנהלי ומעולם לא זכו למשפט הוגן. עוד עדות לשימוש האינפלציוני והמחריד שנעשה כאן במעצר מנהלי".
בנוסף לכל אלה, זכתה ג'ראר לתמיכה של כמה ארגונים ופעילים ישראלים שארגנו הפגנות ופרסמו עצומות לשחרורה. "גורלם של פעילי זכויות אדם פלסטינים הופקר זה מכבר. מעצרה המנהלי של חברת הפלרמנט הפלסטינית חאלידה ג'ראר וכליאתה הם רק הדוגמה האחרונה לכך", נאמר בקול קורא לשחרורה מטעם ארגון קואליציית נשים לשלום. גם ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" קרא לשחרורה של ג'ראר, שבעיני אנשי שמאל רבים נתפסת כפעילת זכויות אדם פלסטינית.
לפי הודעת השב"כ שלשום, בין העצורים הרבים שפעלו תחת הנהגת ג'ראר, היו מספר חברים נוספים שפעלו במקביל בארגוני זכויות אדם, כמו למשל ראש החוליה סאמר ערביד, שביצע בפועל את הפיגוע בו נרצחה רינה שנרב ז"ל. ערביד וג'ראר עבדו בארגון "זכויות האדם" אדאמיר, המזוהה עם החזית העממית.
מהארץ נמסר אתמול בתגובה כי "בסופו של דבר עמדת העיתון התקבלה, מערכת הביטחון ירדה ממתווה המעצר המנהלי, וכעת יש כתב אישום".
