כשהם מאבדים גובה כמעט בכל זירה בינלאומית אחרת, התמוגגו הפלסטינים ותומכיהם בסוף השבוע מהרוח הגבית שסיפק להם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
בצהרי יום שישי כבר ידעו כאן כי החלטתה של פאטו בנסודה – התובעת הראשית בבית הדין – בעניין דרישתם של הפלסטינים לחקירה פלילית אודות פעילות ישראל ביו"ש, קרובה מאוד. כצעד מקדים, שהתבצע בדיעבד כשעתיים בלבד לפני הודעת בנסודה, פרסם היועץ המשפטי לממשלה באופן משפטי סדור, את חוות הדעת לפיה לבית הדין אין כלל סמכות לדון בנושא.
בהודעה מטעם משרדי החוץ והמשפטים שבו והדגישו ביום שישי כי "עמדתה המשפטית העקרונית של מדינת ישראל, שאינה חברה בבית הדין, היא שבית הדין נעדר סמכות שיפוט בנוגע לישראל, ושכל פעילות פלסטינית בזירת בית הדין נטולת תוקף משפטי". הגישה הישראלית מתבססת על כך שרק מדינות ריבוניות יכולות להקנות לבית הדין סמכות שיפוט פלילית, ואילו הרשות הפלסטינית אינה מדינה.
הדיון אודות כללי הסמכות של בית המשפט אינו טכני. זו המהות – שכן, כאן מונחת האבחנה האם אכן מדובר בסיפור משפטי, האם בית הדין ממלא כאן את ייעודו המקורי כמגן בינלאומי מפני פשעים נגד האנושות, או שמא, הוא נותן כאן יד להפיכתו לכלי ניגוח פוליטי בידי הפלסטינים.
בנסודה אמנם כתבה בהחלטתה כי במקביל להחלטה לחקור את הישראלים, על התיישבות ביו"ש, וכן כמה פעולות לוחמתיות ב'צוק איתן' ובהתפרעויות הגדר, ייבחנו גם פעולות חמאס כנגד אזרחי ישראל. אך במס השפתיים הזה, אין כדי להפחית מהעובדה כי מירב הביקורת מופנית כאן כלפי מנהיגי ישראל ומערכת הביטחון שלה. במידה ותפתח חקירה ותוצאותיה יהיו בלתי רצויות עבור ישראל – עלולים ישראלים רבים להיות חשופים להליך פלילי בכל המדינות החברות בבית הדין. עניין שאין להקל בו ראש.
החלטת התובעת אינה סופית. בשל המעמד המדיני הייחודי שיש ליו"ש ולעזה, העבירה בנסודה את ההכרעה לשופטי הערכאה הטרום-משפטית של המוסד. בתוך 120 ימים, על השופטים לאשרר או לדחות את ההחלטה לפתוח בחקירה. במהלך תקופה זו, תנסה ישראל להוכיח עד כמה מדובר במהלך פוליטי שאם בית הדין יתעקש להמשיך בו, הוא ישמוט את הלגיטימציה מתחת לרגליו הוא.
אחד התקדימים החשובים, הוא זה הנוגע לאפגניסטן: לפני כשלוש שנים, הודיעה בנסודה כי על פי חקירה ראשונית, עולה חשד כי אנשי כוחות ביטחון אמריקנים (צבא ו-CIA) ביצעו עינויים ופשעים נגד האנושות באפגניסטן וייתכן כי הם יועמדו בפני דין פלילי. אך לפני חצי שנה, החליטו שופטי בית הדין שלא לפתוח בחקירה. זאת, ימים ספורים אחרי שארה"ב שללה את ויזת הכניסה לתחומה של בנסודה, ואיימה כי ביטולי אשרות נוספים לחברי בית הדין נמצאים על הפרק.
בהצהרה שפורסמה אז – לאחר ההחלטה לגנוז את החקירה – מטעם ממשל טראמפ, נכתב כי "כל ניסיון של בית הדין להתמקד בהעמדה לדין של אזרחים אמריקנים, ישראלים או בעלי-ברית של ארה"ב, ייתקל בתגובה מהירה ונמרצת". האמריקנים בעצם הוכיחו, כי הסירוב המוחלט לשתף פעולה עם בית הדין ופעילות בלתי מתפשרת בתחום המדיני נגדו, סגרה את החקירה שהייתה תלויה מעל ראשיהם של חיילי ארה"ב במשך שנים.
ביום שישי, לאחר ההודעה בעניין ישראל, הראו בארה"ב כי הם מתכוונים לעמוד במילתם. מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו, פרסם תגובה חריפה להחלטת בנסודה. "אנחנו מתנגדים בתקיפות לכל פעולה השואפת לפעול כנגד ישראל באופן לא הוגן", כתב.
בינתיים, נראה כי המאבק הישראלי יתמקד תחילה בקמפיין מדיני. לבד מהאמריקנים, בישראל מנסים לגייס תמיכה נוספת – ביום שישי, פנה ראש הממשלה נתניהו למנהיגים בעולם ששמותיהם לא פורטו, וכתב להם כי "הפכו את בית הדין לנשק פוליטי נגד ישראל ונגד הקשר לארצנו. רוצים להפוך את העובדה שיהודים חיים בארץ מולדתם לפשע מלחמה. זה אבסורד. ניאבק על זכויותינו ועל האמת ההיסטורית בכל דרך אפשרית". נתניהו הוסיף, כי מדובר ב"יום שחור לאמת ולצדק", והתחייב כי "לא נשקוט ולא נרכין ראש בפני העוול הזה. נמשיך להילחם בו בכל הכלים העומדים לרשותנו".
יו"ר כחול לבן, ח"כ בני גנץ אמר בתגובה כי "במאבק על הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל להגן על עצמה: אין קואליציה ואופוזיציה, כולנו נירתם למאבק למען הצדק ולמען זכותנו הבסיסית להגן על מדינת ישראל ואזרחי ישראל".
השר בצלאל סמוטריץ', קרא אמש לראש הממשלה להציב לרשות הפלסטינית "אולטימטום של 48 שעות למשוך את התביעה", ולא – "למוטט אותה מיידית". סמוטריץ' הוסיף כי את זאת היה בעצם צריך לעשות כבר ב-2015 כשהוגשה התביעה הפלסטינית. הוא קרא לנתניהו להרוס באופן מיידי את חאו אל-אחמר, ולא לעצור שם: "בכל יום הרוס מאחז בלתי חוקי אחר של הערבים והאירופאים. במלחמה כמו במלחמה – גבה מחיר כבד מכל הצדדים".
