היא לא בדיוק כוס התה שלכם? אתם לא לבד. פאטו בנסודה, התובעת בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, רחוקה מלהיות פופולרית אפילו במדינת האם שלה, גמביה.
עד לפני שנתיים נאנקה גמביה, מדינה קטנה וענייה במערב־אפריקה, תחת עולו של יחיא ג'אמה, מהדיקטטורים האכזרים והמושחתים ביותר שידע העולם בשני העשורים האחרונים. את הקריירה שלה כתובעת בשירות המדינה החלה פאטו בנסודה כעורכת דין צעירה ושאפתנית, עוד לפני שג'אמה השתלט על גמביה בהפיכה צבאית. אך את הקפיצה המטאורית לצמרת עשתה בחסותו של הדיקטטור – תחילה כיועצת משפטית שלו, ובהמשך כשרת המשפטים. הוא פיטר אותה כעבור שנתיים, כששהתה בחו"ל. בדיעבד, זה אולי הדבר הטוב ביותר שקרה לה. הפיטורין שימשו בעבורה מעין חותם כשרות בדרכה לקריירה בינלאומית.
כאישה מוסלמית ממדינה אפריקנית נחשלת שהפכה למשפטנית מצטיינת, בנסודה הייתה המודל המושלם לבחירה לקריירה בינלאומית. תפקידה הראשון בזירה הזו היה יועצת משפטית לבית הדין הבינלאומי שהוקם לחקר רצח העם ברואנדה. משם הדרך אל צמרת המשפט הבינלאומי, כתובעת בבית הדין הפלילי בהאג, כבר הייתה סלולה. אם כי במבט לאחור קשה להבין כיצד עברה את המשוכה המחייבת חקירה מדוקדקת של עברהּ כתובעת, יועצת משפטית ושרת משפטים בשירותו של יחיא ג'אמה. ככלות הכול, בנסודה שירתה מתוך בחירה ולאורך שנים רודן אכזר ומושחת, שלא רק ניהל סגנון חיים ראוותני במדינה מוכת עוני, אלא גם הנהיג מחדש עונש מוות ברוח האסלאם והתרועע עם מנהיגים מסוגו של נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד. הוא עשה זאת גם משום שהשחיתות בגמביה הייתה כה עמוקה, שמדינות מערביות לא יכלו לאשר ברמה הבירוקרטית העברת עזרה הומניטרית אליה. כדי לעקוף את הבידוד הזה פנה ג'אמה למדינות מוקצות כמו איראן וסודן.
לפני שנתיים הודח יחיא ג'אמה, ומאז עוברת גמביה תהליך של היטהרות. מאות אנשים נחטפו, נכלאו ועונו תחת שלטונו. רבים הואשמו בכישוף. חלק מתהליך ההיטהרות הוא הופעתם של עדים בפני "ועדת אמת ופיוס לאומי", שבה הם חושפים מה עבר עליהם בתקופתו של הרודן. וחלקה של בנסודה, כתובעת בשירותו, לא נפקד. אם מה שמתגלה כעת היה ידוע לקהילה המשפטית שבחרה פה אחד בבנסודה לתפקיד התובעת בהאג, ספק גדול אם הייתה מתמנית לתפקיד הרם.
התיישרה עם הטרור
פאטו בנסודה הייתה עורכת דין צעירה כאשר יחיא ג'אמה תפס את השלטון בהפיכה צבאית. חודשים ספורים לפני כן, בפברואר 1994, עשתה את צעדיה הראשונים כתובעת בעיר הבירה בנג'ול. זה לא היה מובן מאליו. כאחת מ־13 ילדים במשפחה מוסלמית שבה שתי נשים, הסיכויים שתעשה קריירה בכלל ומשפטית בפרט היו נמוכים ביותר. אבל בנסודה הצעירה גילתה שאפתנות, יכולת אינטלקטואלית גבוהה ורצון עז להצטיין. כך היא מתוארת בכתבות הרבות שליוו את בחירתה לתובעת בהאג. אביה נפטר בגיל צעיר מסוכרת, אך זה לא מנע ממנה להמשיך לאחר התיכון ללימודי משפטים באוניברסיטה בניגריה ולסיימם בהצטיינות. זמן לא רב אחר כך נישאה לפיליפ בנסודה, איש עסקים צעיר ממוצא מרוקאי. בשנת 1991 השלימה תואר שני בבית הספר של האו"ם למשפט ימי במלטה. אגב, מומחיות כזו עשויה להביא תועלת רבה בבית משפט בינלאומי לפתרון סכסוכים ימיים כמו זה שייצר עכשיו נשיא טורקיה, כשהכריז בעלות על אגן הים התיכון מטורקיה ועד לוב והכניס את האזור כולו לסחרור.
אבל בראשית שנות התשעים הקריירה הבינלאומית של בנסודה הייתה עדיין בגדר חלום רחוק. עם סיום לימודיה חזרה לבנג'ול, והחלה לעבוד כעורכת דין במשרד התביעה הכללית של גמביה. קידומה היה מהיר מאוד. שנה אחר כך כבר התמנתה לסגנית התובע, וב־1996 החזיקה בתואר היועצת המשפטית לנשיא ג'אמה.
אך האם היה משהו נוסף שהזניק אותה לצמרת, מעבר לכישוריה המשפטיים? לבאצ'ה סמבה ג'לאו, מקורבנות הטרור של עידן ג'אמה, יש תשובה. לדבריו, בנסודה התיישרה עם הטרור שהנהיג הרודן ושירתה אותו, תוך דריסת העקרונות המשפטיים שלמדה. בבוקר 12 באוקטובר 1995 פרצו חיילים לביתו של ג'לאו. הוא נלקח למשרדי השירות החשאי בבנג'ול ושם הופשט מבגדיו, נאזק לכיסא עץ ואלקטרודות חוברו לחלקים רגישים בגופו. הוא עונה קשות ונחבט אינספור פעמים. הרצפה לרגליו כוסתה בשברי זכוכית, ועל ראשו נשפכו גלונים של מי קרח שגרמו לו לאבד את הכרתו. "לא ידעתי אם אני חי או מת", אמר בהופעתו בקיץ האחרון לפני ועדת האמת והפיוס הלאומית. כאשר התעורר אמרו לו שהגיע זמנו למות. הוא הוצמד לרצפה, ועורו נחתך מהישבן ועד כפות רגליו.
ואז הגיע תור המשפט. למרות כל מה שעבר עליו, הצליח לדרוש עורך דין שייצג אותו. השופט דווקא אפשר לו לומר את דברו בנוכחות התובעת, בנסודה. ג'לאו לא יכול לשכוח את תגובתה: "אתה נאשם בבגידה, אין לך זמן לכל זה". על ההאשמות נגדו למד ג'לאו יום אחד בלבד קודם לכן. כאשר התלונן על כך במהלך המשפט, היא הפנתה אותו ל"רשויות המתאימות" והכחישה כל אחריות למצב. את 13 החודשים הבאים בילה ג'לאו בכלא מצחין, בלי שהוגשו הוכחות לאשמתו. "היא הבטיחה שתציג הוכחות לבגידה, אך לא הביאה שום הוכחות עד עצם היום הזה", אמר ג'לאו בעדותו.
שנה לאחר מכן נערכו בגמביה בחירות, וג'אמה הבטיח את בחירתו. ג'לאו וחבריו שוחררו בתנאים מגבילים, האוסרים עליהם כל פעילות פוליטית. זמן לא רב אחר כך עזב לסנגל ומשם לארה"ב, במסגרת תוכנית שיקום ויישוב מחדש של נפגעי טרור. הוא חזר לפני שנתיים, לאחר הדחתו של ג'אמה. "בנסודה פחדה ממשטר ג'אמה, אבל הייתה יכולה להתפטר", אמר ג'לאו. "רבים עזבו את עבודתם אבל היא ציפתה לגדולות, להיות שרה".
ג'לאו היה המום כשהתברר לו שבנסודה הוזמנה לוועדה הלאומית לאמת ופיוס. כעת הוא מצפה לשמוע את עדותה ובעיקר מדוע שתקה כל השנים, גם לאחר שעזבה את גמביה. אבל הוא כלל אינו בטוח שתגיע לתת עדות. זוהי שאלה מעניינת בפני עצמה. לשופט היושב בראש ועדת האמת והפיוס יש סמכות להטיל עונשים בתום שנתיים של עדויות. חצי שנה כבר עברה, וזה גם פרק הזמן שנותר עד סיום הקדנציה של בנסודה כתובעת בהאג. האם תחזור לגמביה ותתייצב באומץ מול בני עמה, או שכמו אחרים לפניה תנהל קריירה בינלאומית נוחה, תרצה באוניברסיטאות מערביות? בנסודה שיגרה לוועדה מסר שמבחינתה אין לה שום היסוס להופיע. "אין לי מה להסתיר, מצפוני נקי", כתבה, אבל השאירה את עצם הגעתה בסימן שאלה, הנובע ממעמדה הנוכחי כתובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי. בגמביה עדיין מצפים לשמוע מה יש לה לומר.
הבונקר של הצ'אביסמו
למרות ההאשמות שצפות כעת נגדה מבית, עד כה נהנתה בנסודה מהערכה רבה בקהילה המשפטית הבינלאומית. היא זכתה בפרסים רבים, והמגזין טיים בחר בה לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם. לפני שנתיים פקד אותה אסון. בנה הבכור ג'ורג', תושב ארה"ב עם היסטוריה ארוכה של הסתבכויות עם החוק, נורה למוות במהלך קטטה בבר בסנט־פול, מינסוטה. הוא היה בן 33. אך בנסודה לא הורידה מהלך בעבודתה בעקבות הטרגדיה. חודשים אחדים אחר כך, בנובמבר 2017, פתחה בחקירה נגד הצבא האמריקני וה־CIA בחשד לעינויים, מעשי אונס והפרת זכויות אדם במסגרת המלחמה באפגניסטן. היועץ לביטחון לאומי דאז ג'ון בולטון הגיב כי לבית הדין אין סמכות לחקור את ארה"ב שכן היא איננה חתומה על אמנת רומא, אולם בנסודה המשיכה בחקירתה, מה שגרם לפני חודשים אחדים לאמריקנים לשלול ממנה את אשרת הכניסה לארה"ב. הצעד הזה אמנם לא מנע ממנה להמשיך להגיע לישיבות האו"ם בניו־יורק, אבל בנסודה ספגה מפלה לאחר שוועדת השופטים בהאג החליטה שלא יהיה נכון להשקיע זמן, כסף ומאמצים בחקירה, שבהיעדר שיתוף פעולה אמריקני סיכוייה להגיע לתוצאות קלושים.
לא רק בוושינגטון לא שבעו ממנה נחת. גם בדרום אמריקה בכלל ובוונצואלה בפרט יש כעס גדול על בנסודה. שם, בניגוד לחקירות אחרות, בית הדין דווקא התמהמה מאוד בחקירת הפרת זכויות אדם תחת שלטונם של הוגו צ'אבס ויורשו ניקולס מדורו. בספטמבר 2018, במהלך העצרת הכללית של האו"ם, פנו ארגנטינה, קנדה, צ'ילה, קולומביה, פרגוואי ופרו לבית הדין הבינלאומי בהאג בדרישה לחקור טענות לביצוע פשעים נגד האנושות בוונצואלה, והביעו חשש מהפרת זכויות אדם במדינה במסגרת דיכוי המחאה נגד המשטר. בין היתר מדובר על מאסר בלתי־חוקי של אלפי אזרחים, ורצח ועינוי מפגינים בידי כנופיות בשליטה ממשלתית המכונות 'קולקטיבוס'. יותר משני מיליון בני אדם עזבו בשנים האחרונות את ונצואלה מאז פרוץ המחאות והחרפת הכאוס במדינה. התובעת בנסודה אמנם הודיעה במחצית 2017 על פתיחת חקירה ראשונית על פשעים נגד האנושות בוונצואלה, אך מאז לא קרה הרבה.
באצ'ה סמבה ג'לאו, מנפגעי המשטר בגמביה: "בנסודה פחדה ממשטר ג'אמה, אבל היא הייתה יכולה להתפטר. רבים עזבו את המדינה אך היא ציפתה לגדולות, להיות שרה"
פנייתם של שישה ראשי מדינות – ולא ארגוני זכויות אדם, כפי שקורה בדרך כלל – אילצה את בנסודה לקבל באמצע 2017 את ההחלטה הנדרשת על פתיחה בחקירה פלילית, אך מאז לא נרשמה התקדמות. מדורו מצידו הכחיש כי ונצואלה מצויה במשבר, כינה את הטענות פייק ניוז וסירב להכניס עזרה הומניטרית למרות העדויות המובהקות על המצב החמור. במהלך השנה החולפת הייתה ציפייה מבנסודה להפעיל את סמכויותיה. זה לא קרה, והזעם כלפיה רב. בכותרות העיתונים בדרום אמריקה היא מכונה בלעג "הבונקר של הצ'אביסמו", ונטען כי בנסודה גוררת רגליים בחקירה בגלל קשריה עם בכירים בשלטונו של מדורו.
חיזוק לטענה הזו ניתן בתמונה שהעלה לרשתות החברתיות נשיא בית המשפט העליון של ונצואלה, מייקל מורנו. הוא מצולם בה עם בנסודה ועם חייפה אל־אייסימי, שגרירת ונצואלה לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. בעקבות הפרסום הגיש שגריר ונצואלה לשעבר בהודו, וולטר מרקז רונדון, בקשה לבית הדין בהאג לפתוח בחקירה נגד בנסודה בשל הזנחה ועיכוב בפתיחת חקירה פלילית נגד המשטר בוונצואלה. הוא דרש שבנסודה עצמה תורחק מן החקירה, וטען כי היא "מחויבת למשטרו של מדורו בשל קשריה עם חייפה אל־אייסמי, שהיא לא רק שגרירת ונצואלה לבית הדין הבינלאומי בהאג, אלא גם אחותו של טארק אל־אייסמי, שר התעשייה בממשלת מדורו, שכיהן גם כשר פנים ומבוקש בארה"ב בחשד לסחר בסמים והלבנת כספים". בעבר נקשר שמו של אל־אייסמי בפרשה מפורסמת של מכירת דרכונים ונצואליים לאנשי חיזבאללה ולקיצונים אסלאמיים. בריאיון לעיתון הוונצואלי העצמאי 'אל נסיונל' טען רונדון כי בין התובעת בנסודה לחייפה אל־אייסמי "יש קשר של אירוח, חברות וחילופי מתנות, שמטילים צל על יכולתה לבצע את החקירה".
לפני שלושה שבועות פרסמה בנסודה דו"ח על "פעולות חקירה ראשוניות" שעשה משרדה בוונצואלה בשנה האחרונה. אך הדו"ח עורר בעיקר ביקורת ולעג. בתקשורת כינו את בנסודה "הידידה הקטנה של משפחת אייסמי". לישראל יש עניין רב בקשרים הללו. לפני חודשים אחדים הגיע אייסמי לביקור בטורקיה, שם מקימה ונצואלה מפעל לזיקוק זהב. החשד הוא כי ונצואלה, העשירה בזהב, מייצאת אותו לטורקיה לכאורה לצורכי זיקוק, אך בפועל הזהב אינו חוזר לוונצואלה אלא משמש אמצעי עוקף סנקציות שבו משלמת טורקיה לאיראן על רכישת נפט. תרגיל של שלושה משטרים רודניים – ונצואלה, טורקיה ואיראן – לעקיפת משטר הסנקציות האמריקני על איראן.
ישראל רעשה השבוע בעקבות הודעתה של בנסודה על כוונתה לפתוח בחקירת פשעי מלחמה שבוצעו בשטחי יהודה, שומרון ועזה. בהודעתה קבעה התובעת כי ממצאי החקירה הראשונית שקיימה לבקשת הרשות הפלסטינית העלו שכל הקריטריונים לפתיחת חקירה על ״פשעי מלחמה״ התמלאו במקרה הזה. חקירה מקדמית נפתחה כבר לפני ארבע שנים. אז החלה בנסודה לבדוק לשיטתה אם אכן ביצעה ישראל פשעי מלחמה. בחודשים האחרונים נוספו לבדיקה גם אירועי הגדר, שעליהם אמרה בנסודה כי "אלימות כלפי אזרחים עלולה להיות פשע בינלאומי, וכך גם שימוש באזרחים כדי להגן על פעילות צבאית".
נקודה נוספת בעלת רגישות מיוחדת שנמצאת בסדר היום של בנסודה, נוגעת לתלונות של פלסטינים על גירוש כפוי ואפרטהייד בשטחי יו"ש ומזרח ירושלים. בישראל חיפשו עד כה דרכים להידברות שקטה. לפני שנה בדיוק ביקר בהאג צוות משותף של משרד המשפטים, משרד החוץ והמועצה לביטחון לאומי, בניסיון למנוע את ההסתבכות הפוטנציאלית. אולם הרגע שבו תצטרך ישראל לפעול הגיע. כעת נפתח מרוץ מה יגיע קודם – תוצאות החקירה נגד ישראל, או סיום הקדנציה של בנסודה בעוד שנה וחצי.
המאבק רק בראשיתו, אבל האירוניה כבר לגמרי כאן. בהופעתו השבוע בטלוויזיה הפלסטינית הודה סאיב עריקאת לקטאר, מדינה שנמצאת בצמרת הפרות זכויות האדם, על סיועה במימון ההוצאות המשפטיות בהכנת התביעה הפלסטינית בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג.
