רבים בישראל רואים במערכת הבחירות השלישית שהתרגשה עלינו עניין שלילי מובהק. צמרת הממשל מצויה בהקפאה, החלטות חשובות אינן מתקבלות, וחוסר ההצלחה להרכיב ממשלה ולהתניע את העגלה השלטונית מבטא בעיית עומק בזירה הפוליטית.
אך אם יש מישהו שמרוצה מההליכה לבחירות נוספות, אלה הם חברי הכנסת של המפלגות הערביות. אחרי ההישג של 13 מנדטים בבחירות האחרונות, לכנסת ה־22, הם משוכנעים שיוכלו להגדיל עוד את כוחם. יש מי שמדברים אפילו על 17 מנדטים כשאיפה אפשרית. בכירי הרשימה חוזרים על המספר 15 כיעד המוצהר והריאלי של הרשימה בבחירות הבאות. ח"כ אחמד טיבי אף נצפה מניף פתק עם המספר הזה בליל פיזור הכנסת.
מי שעוד אימץ את היעד הזה הוא יו"ר הרשות הפלסטינית. "הרשימה המשותפת יכולה לקבל 15 מושבים בבחירות הישראליות הקרובות. היא תהיה המפלגה השלישית בגודלה, ותהווה לשון מאזניים בהרכבת הממשלה החדשה", אמר אבו־מאזן במהלך ביקורו במצרים בשבוע שעבר. בכך הוא פתח למעשה את קמפיין הבחירות של הרשימה המשותפת, שטרם נפתח רשמית. בכלל, נראה שהבחירות בישראל מרבות להעסיק את אבו־מאזן. גם בשיחה עם חברי ועדת הבחירות הפלסטינית, שהתקיימה אף היא בשבוע שעבר, הוא הזכיר את הבחירות בישראל לצד אלו שהוא מבקש לקיים ברשות. הוא הביע תקווה שמפלגות השמאל יעלו לשלטון, ויוכלו לקדם משא ומתן שבסופו תקום מדינה פלסטינית.
בפגישה פרטית שערך בניו־יורק בסוף ספטמבר, לפני נאומו בעצרת הכללית של האו"ם, אמר אבו־מאזן שאם ערביי ישראל ישתתפו בבחירות הכלליות בשיעור הצבעה גבוה כפי שהם עושים בבחירות לרשויות המקומיות, הם יוכלו להפוך לגורם משפיע ומרכזי בפוליטיקה הישראלית. "ערבים ישראלים הולכים להצביע בבחירות המוניציפליות שעוסקות בזבל ומים, ושיעור ההצבעה בבחירות הללו הוא 110 אחוזים. הם מביאים את המתים להצביע, וזה בסדר. אז למה בבחירות לכנסת מצביעים רק 50 אחוזים?", תהה.
בהקלטה, שתוכנה פורסם ב'טיימס אוף ישראל', ביקר אבו־מאזן בחריפות את אלה מקרב ערביי ישראל שבוחרים להחרים את הבחירות לכנסת שכן מבחינתם זוהי הכרה במדינה הציונית. "יש איזה חכם בלילה אחד, אני לא רוצה להגיד את השם שלו, או שיש שני חכמים בלילה, שאומרים שהכנסת היא מועצה ציונית. באיזו מדינה אתם? אתם במדינה הציונית. אתם חושבים שהרשויות המקומיות הן גופים ערביים? גם זו מועצה ציונית. אז למה ש־70 אחוז, 80 אחוז או 90 אחוז לא יצביעו? אם הם היו מצביעים ככה, הם היו מקבלים 16 מנדטים והופכים לכוח עם הרבה השפעה".
ד"ר ת'אבת אבו־ראס, מנכ"ל משותף בעמותת יוזמות אברהם, רואה את אמירותיו של אבו־מאזן כחלק ממאמץ כולל להפיל את ראש הממשלה נתניהו. "דבריו של אבו־מאזן לא מפתיעים אותי", הוא אומר. "הוא לא הסתיר את רצונו העז שנתניהו יסיים את תפקידו, ומאמין שהציבור הערבי יכול לעשות יותר למען המטרה הזו".
ד"ר ת'אבת אבו־ראס: "תאר לעצמך שחבר כנסת ערבי יעמוד בראש ועדת הכספים או הפנים, במקום ח"כ חרדי מיהדות התורה. הוא יוכל להפנות משאבים וכספים רבים לציבור הערבי"
לדברי אבו־ראס, "אבו־מאזן רוצה לקדם שיח ושיתוף פעולה יהודי־ערבי, והוא לא רואה שהרשימה המשותפת מחוברת דיה למפלגות השמאל כדי ליצור מערך פעולה נגד הימין. הוא רואה ברשימה המשותפת כלי להפיל את נתניהו, ומתחבר לקואליציה בינלאומית שמעוניינת באותה תוצאה. הקואליציה הזו כוללת יהודים בארה"ב שמתנגדים גם לטראמפ, ממשלות באירופה וחלק ממדינות ערב, שמוכנות אפילו להשקיע כסף כדי להפיל את נתניהו".
דרושים מסרים חדשים
בבחירות הקודמות, לכנסת ה־22, התרכז הקמפיין של הרשימה המשותפת בבנימין נתניהו. אכן האלימות בחברה הערבית, שמטרידה מאוד את מצביעי המפלגה, נמצאה בלב הקמפיין שלה, אך מי שהוצג כאשם העיקרי בה היה ראש הממשלה. בליכוד, מנגד, הפיצו מסרים שליליים נגד חברי הכנסת הערבים ועמדותיהם, והזהירו מפני האפשרות שיו"ר כחול־לבן בני גנץ יקים ממשלה בתמיכתם.
העימות בין ראש הממשלה נתניהו לרשימה המשותפת לא הזיק לה. להפך. עם היוודע תוצאות הבחירות והופעת המספר 13 על המרקע, יו"ר הרשימה איימן עודה אף הודה באירוניה לבנימין נתניהו שסייע להוציא את הבוחר הערבי לקלפיות. ח"כ אחמד טיבי מיהר לברך על המוגמר מוקדם מדי, והודיע כי משמעות ההישג של הרשימה המשותפת היא שנתניהו סיים את תפקידו בבלפור. נתניהו עדיין יושב על כיסאו, וברשימה המשותפת טרודים כעת בניסוח מסרי הקמפיין הבא, שיביא אותם ליעד הנכסף: 15 מנדטים.
"בקמפיין האחרון הסיסמה הייתה להפיל את נתניהו. אמנם עברו מאז רק כמה חודשים והמציאות לא השתנתה, אבל אם רוצים להוציא יותר בוחרים אי־אפשר לחזור על אותו קמפיין פעמיים", מנתח פרשן פוליטי של החברה הערבית. "במיוחד כשבמבחן התוצאה הם לא הצליחו, שהרי אף אחד לא הצליח להפיל את נתניהו, לא היהודים ולא הערבים. אמנם אי אפשר להרכיב ממשלה, אבל אף אחד לא שלח את נתניהו הביתה כמו שטיבי הצהיר בסוף הבחירות. מדברים על שינוי ועל החלפת קמפיינרים ומשרדי הפרסום, אבל הקו עדיין לא ברור".
סאמר סוויד, חוקר מנהיגות מיעוטים ומנהל 'המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי', צופה שפרצופו של נתניהו ימשיך לעטר גם את קמפיין הבחירות הנוכחי של הרשימה המשותפת, ושהיא תנסה לשמר את כוחה באמצעות הצגת חזית מאבק אחידה. "חברי הרשימה המשותפת ינופפו בהישג האלקטורלי שלהם ככזה שמנע הקמת ממשלה על ידי נתניהו. הם יגידו שלולא היו מקבלים 13 מנדטים, לנתניהו היה סיכוי גדול להרכיב ממשלה. הם יאמרו שבזכות ההישג שלהם אף צד לא הצליח להרכיב ממשלה, ולכן ההצבעה הקודמת הצדיקה את עצמה וצריך לעשות יותר כדי להוביל להצבעה גבוהה יותר בבחירות הנוכחיות. הם יטענו שבבחירות הקודמות הצליחו למנוע מביבי להרכיב ממשלה, ובבחירות הנוכחיות צריך להגביר את המאמץ כדי להוציא אותו בכלל מהזירה הפוליטית".
לדעת סוויד, באמצעות קמפיין נכון ויעיל יש בהחלט בסיס לתרחיש של הגדלת ההצבעה הערבית. "הטענה שהרשימה המשותפת יכולה לשמור על הכוח האלקטורלי ואפילו להגדיל אותו, נשענת על בסיס מוצק. ניהול הקמפיין קריטי. בבחירות האחרונות הקמפיין שלהם קרטע בהתחלה, ולקח זמן עד שהם נכנסו ללופ. אם עכשיו לא יהיו בעיות ברשימה המשותפת והם יציגו חזית אחידה, אני חושב שהסיכוי לשמור על הכוח הוא טוב. האפשרות של הגדלת הכוח הפוליטי נותנת דחיפה לאנשים להצביע.
שיעור ההצבעה הכללי, אומר סוויד, עשוי לסייע לרשימה המשותפת. "יש הערכות שאחוז ההצבעה הכללי יירד, ואז די בכך שהרשימה המשותפת תשמור על אותו אחוז הצבעה במגזר הערבי, מול אחוז הצבעה נמוך יותר מכלל המצביעים בישראל, כדי שהם יגדילו את כוחם היחסי. צריך לזכור שהרשימה המשותפת בבחירות האחרונות קיבלה בפועל 13.4 מנדטים, כך שהיא לא רחוקה מהמטרה".
ד"ר אבו־ראס מאבחן שינוי בהתנהלות המפלגות הערביות. "הפוליטיקה הערבית משתנה מפוליטיקה מגיבה ליוזמת. יש מטרה להפיל את נתניהו, והם יעשו הכול כדי להשלים אותה. אני מאמין שהרשימה המשותפת תצא בפנייה לבוחרים הערבים עם המספר 15 כיעד מוצהר".
לדבריו, "ההצלחה האלקטורלית של הרשימה המשותפת בבחירות האחרונות לא הייתה בהכרח בזכות עבודת שטח. אחת הסיבות המרכזיות להצלחה הייתה השינוי בהתנהלות של הצד היהודי. נתניהו המשיך בהסתה נגד הערבים, וגרם להם לשאוף לנקמה פוליטית. מצד שני, יו"ר כחול־לבן בני גנץ שינה אסטרטגיה. בעוד שבבחירות באפריל הוא הצהיר שלא ילך עם הערבים ונגרר אחרי נתניהו, בבחירות בספטמבר הוא קיים שיח עם המפלגות הערביות ואמר לציבור הערבי 'אני סופר אתכם ואפילו בונה עליכם'. לראשונה מאז יצחק רבין הגיע מנהיג יהודי שנתן תקווה לציבור הערבי, והעניק לגיטימציה לשותפות שלו במשחק הפוליטי".
אבו־מאזן בשיחה שהודלפה: "ערבים ישראלים הולכים להצביע בבחירות המוניציפליות שעוסקות בזבל ומים, ושיעור ההצבעה הוא 110 אחוזים. אז למה לכנסת מצביעים רק 50 אחוזים?"
ד"ר אבו־ראס מצביע על מקורות נוספים שהרשימה המשותפת תוכל לשאוב מהם מצביעים שלא הגיעו לקלפי בסבבים הקודמים. "אפשר למצוא אותם בערים הגדולות, נצרת ואום־אל־פחם לדוגמה, שם אחוזי ההצבעה עדיין היו נמוכים. בנוסף, ברשימה המשותפת שמו לב שיש ציבור בערים היהודיות שמצביע להם, ויכול להיות שהם יפנו יותר מאמץ לכיוון הזה. הערכה זהירה מדברת על 27 אלף קולות שהגיעו לרשימה המשותפת מערים ושכונות יהודיות. קשה כמובן להצביע על מספר מדויק, כי לעיתים מדובר בערבים שמתגוררים שם".
בעקבות החרדים
הסיעות השונות המרכיבות את הרשימה המשותפת חלוקות ביניהן בשאלת ההשתתפות במשחק הפוליטי הישראלי. איימן עודה, איש מפלגת חד"ש, הצהיר לפני הבחירות הקודמות בריאיון לידיעות אחרונות כי מבחינתו היה נכנס לקואליציית מרכז־שמאל. הוא אף הציג נתונים שלפיהם הציבור הערבי מעוניין במעורבות משמעותית יותר של נציגיו בזירה הפוליטית הישראלית. בסיעת בל"ד הסתייגו מהדברים והבהירו כי הם מתנגדים לכניסה לקואליציה. הם התנגדו גם להמלצה אצל הנשיא על גנץ לראשות הממשלה, בניגוד ליתר חברי הרשימה.
"בתוך הרשימה המשותפת יש פוליטיקה פנימית שלא תאפשר להם כניסה קואליציה, גם אם חלקים ברשימה רוצים את זה", אומר סוויד. "אני חושב שהם ישאירו את השיח בנושא עמום. יכול להיות שבמהלך הקמפיין הנוכחי הם יכריזו מראש שבכוונתם להיות גוש חוסם לממשלת ימין, אבל קואליציה לא. הם יעדיפו אחדות פנימית על פני כל דבר אחר. הם מבינים שדיון על מידת השותפות במשחק הפוליטי הישראלי הוא פוטנציאל לנזקים ולשבירת האחדות, ובגלל העדיפות לשלום בית במהלך הקמפיין הם ידחו כנראה את הוויכוח הזה לאחרי הבחירות".
המחלוקת בשאלת המעורבות הפוליטית קשורה למתח שבין השאיפות הלאומיות הפלסטיניות ובין צורכי היום־יום של אזרחים ערבים בישראל. בחברה הערבית רואים בסוגיית האלימות ובבעיות התכנון והבנייה נושאים דחופים לטיפול, על חשבון התמיכה בסוגיה הפלסטינית.
"סקרים רבים מראים שהציבור הערבי רוצה יותר השפעה. הם רוצים לחזק את הרשויות המקומיות ואת מערכת החינוך. לכן אני חושב שבקמפיין הנוכחי הדגש יהיה על הנושא האזרחי על חשבון הלאומי", אומר ד"ר אבו־ראס. "חברי הכנסת רוצים כמובן לראות משא ומתן בין ישראל לפלסטינים, כינון שלום וסיום ההתנחלויות, אבל הם מבינים שמידת ההשפעה שלהם בנושאים האלו פחותה. לכן הגישה היא שיש צורך לטפל בצרכים המיידיים ולהתמקד בנושאי תשתיות, תכנון ובנייה, חינוך וטיפול באלימות, כדי להקל על ערביי ישראל במישור החברתית והאזרחי. יש לחץ אדיר מהשטח על חברי הכנסת הערבים לראות פירות ממשיים של ההצבעה בקלפיות. הערבים לא מתכוונים להיות בממשלה, אלא לתמוך מבחוץ עם כוח אלקטורלי גדול ולהצביע בעניינים ספציפיים לצד גנץ כראש ממשלה, בתמורה לקבלת דברים עבור המגזר הערבי".
ד"ר אבו־ראס מעריך כי "האסטרטגיה שלהם תהיה ללכת על ועדות משפיעות. תאר לעצמך שחבר כנסת ערבי יעמוד בראש ועדת הכספים או ועדת הפנים, במקום חבר כנסת חרדי מיהדות התורה. הוא יוכל להפנות משאבים וכספים רבים בעבור הציבור הערבי. יש שני תחומים מרכזיים שהם (חברי הכנסת הערבים) יכולים להשפיע בהם: צמצום האלימות והפשיעה במגזר הערבי ונושא תכנון ובנייה, קרי ביטול חוק קמיניץ".
השאיפה האחרונה כמעט התממשה. במהלך ההצבעה על החוק לפיזור הכנסת, ניסה ח"כ טיבי להכניס הסתייגות הקובעת כי חוק קמיניץ יבוטל. המהלך נכשל, אך ביטול החוק המדובר, שהחמיר את הענישה על בנייה לא חוקית, הפך לאחת המשימות העיקריות של המפלגות הערביות. על פי הערכות של ועדות התכנון והבנייה מלפני שנתיים, מדובר בלמעלה מ־50 אלף בתים שנבנו באופן בלתי חוקי במגזר הערבי ומיועדים להריסה. הערכות אחרות נוקבות במספר גבוה יותר, של למעלה מ־60 אלף בתים, שנבנו בחלקם על שטחים חקלאיים.
גורם ערבי המעורה בנושא מסביר מדוע ביטול החוק חשוב כל כך למנהיגות הערבית: "החוק הזה פוגע בציבור הערבי מבחינה כלכלית ונפשית, כי הוא שם את ראשי המועצה במקום בעייתי. הם חייבים לחתום על ביצוע הריסות, כי הם חלק מהמנגנון שכולל את המשטרה וואת ועדות התכנון והבנייה. הם שותפים מלאים להרס על פי חוק, ולא יכולים לטעון להגנתם שלא ידעו על הרס בית כזה או אחר. לכן, מי שיתחייב לבטל את החוק הזה, הרשימה המשותפת תתמוך בו. יש לובי חקלאי חזק שנלחם נגד יישום החוק, שפוגע גם בתנועת המושבים. רבים מהם מצביעים לליכוד, ולכן יכול להיות שהפתרון לבעיה הזאת תגיע דווקא מהציבור היהודי, ואפילו ממצביעי נתניהו".
קולות אחרים במגזר הערבי מבקשים להוריד מסדר היום את האפשרות שחברי הכנסת הערבים ישתלבו בקואליציה הבאה או יתמכו בה. "עם כל הכבוד לנושאים האזרחיים, צריך לחזור ולשאול את השאלה הבסיסית: מה יקרה כאשר הממשלה תרצה לצאת למבצע צבאי בעזה. כשהוא נשאל על כך בערוץ 13, אחמד טיבי ענה שהם יפילו את הממשלה. אני לא רואה את איימן עודה או אחמד טיבי יושבים בוועדת חוץ וביטחון ומקבלים החלטה לחסל בכיר בג'יהאד האסלאמי או לצאת למבצע ברצועת עזה. זה לא יקרה", אומר אותו פרשן ערבי החפץ בעילום שמו.
בן שיחי מספק זווית נוספת שמסבירה מדוע השתלבות בפוליטיקה הישראלית היא עניין בעייתי מבחינת הח"כים הערבים: "כל העמותות האזרחיות הערביות מקבלות תרומות מחו"ל כשהן מתבססות על עקרון ההיצמדות לאדמה הפלסטינית, השמירה על התרבות, הלאומיות, השונות והמיעוט. זה הקו המנחה במפלגות ובעמותות. אנחנו פלסטינים ישראלים שנשארנו פה ונצמדו לאדמה. זה לא ישתנה".
