ביום שלישי הקרוב יידרשו שופטי בג"ץ לשאלה הנפיצה שהוגשה לפתחם: אם ראש הממשלה בנימין נתניהו הנאשם בשוחד – עבירה שיש עמה קלון – יוכל לקבל לידיו את מלאכת הרכבת הממשלה לאחר הבחירות. שופטי ההרכב ששובץ לדון בעתירות בנושא – הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט עוזי פוגלמן – נבחרו לפי כללי הסניוריטי, כלומר השופטים הוותיקים ביותר המכהנים בבית המשפט העליון (למעט השופט ניל הנדל, שמכהן כעת כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית).
כבר לפני כמה שבועות הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי הוא מסרב לפרסם את חוות דעתו בשאלה, שלטענתו היא "תיאורטית בלבד", שהרי הבחירות טרם התקיימו ואין לדעת מה יהיו תוצאותיהן. עם קביעת מועד הדיון בעתירה הורה השופט עופר גרוסקופף כי על היועמ"ש להעביר את חוות דעתו בעניין עד 48 שעות לפני הדיון. לאחר כמה ישיבות התייעצות, מסר אתמול מנדלבליט את תשובתו לבג"ץ, ובה טען כי תחילה על השופטים להכריע אם הם בכלל מקיימים דיון לגופה של העתירה או שמא דוחים אותה על הסף, ובכך מקבלים את עמדתו שהשאלה תיאורטית בלבד בשלב זה. הוא הסביר כי כל עוד לא התקבלה החלטה כזאת, וכל עוד לא הוצא צו על תנאי המחייב אותו להביע את עמדתו, אין עליו כל חובה לנסח עמדה בשאלה לגופה.
"הגשת חוות הדעת היא חלק מהסעדים המבוקשים בעתירה, ובית המשפט טרם דן בסעדים אלו, ולא הכריע אם בכוונתו לדון בסוגיה לגופה", נכתב בתשובת היועמ"ש. "בנסיבות אלה… היועמ"ש סבור שאין בסיס משפטי לחייבו להגיש עמדה מטעמו לגופם של דברים, כפי שמבקשים העותרים, טרם קיום דיון בעתירה".
לפי היועמ"ש, השאלה אם על בית המשפט לדון ולהכריע עתה בסוגיה – עוד לפני שנדרשים להכרעה עצמה – היא שאלה כבדת משקל, מורכבת ורגישה, ולפיכך יש להידרש אליה בשלב מקדמי נפרד, טרם בירור העתירה.
ההערכה היא שבסופו של דבר, אם מנדלבליט יידרש להעביר את עמדתו לבג"ץ, הוא לא יקבע שאסור לנתניהו להרכיב ממשלה. במשרד המשפטים קיימת בשלב הזה תמימות דעים בנוגע לכך. לפי חוק יסוד הממשלה, רשאי ראש הממשלה להמשיך לכהן בתפקידו גם לאחר שהוגשו נגדו כתבי אישום עד קבלת פסק דין חלוט בעניינו. העתירות בעניין מבקשות לדון בשאלה שלא נידונה בחוק, והיא אם חבר כנסת שהוגשו נגדו כתבי אישום יכול להתחיל את תהליך הרכבת הממשלה.
