עננה פוליטית מעל ארה"ב ותהפוכות סחר מתגברות ברחבי העולם עלולות להפוך את 2020 שבפתח לשנה בלתי יציבה בכלכלה העולמית, אף שמומחים טוענים שהתפתחות משבר של ממש אינה סבירה. ה־OECD קבע בחודש שעבר שהפעילות הכלכלית בעולם נפגעה מהיחלשות הסחר ומהתמעטות ההשקעות בשנתיים האחרונות, על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שהכתה גלים בכל הגלובוס.
הארגון חוזה שהצמיחה העולמית תפחת ל־2.9 אחוזים בשנה הלועזית הבאה, רמתה הנמוכה ביותר מאז המיתון העולמי של 2009. קרן המטבע הבינלאומית אופטימית יותר, ובתחזיתה האחרונה קבעה שהצמיחה ב־2020 תגיע ל־3.4 אחוזים. בכל זאת, היא הזהירה מפני "האטה מסונכרנת והתאוששות לא בטוחה" שעלולות להכות בעולם.
בעידן של פופוליזם ומחאות אזרחיות בכל רחבי העולם, הפוליטיקה תמשיך להיות כוח השפעה בלתי צפוי. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יעמוד בפני בחירות לנשיאות בחודש נובמבר, ולפחות חלק מהשנה תחלוף כשעננת משפט ההדחה מרחפת מעליו. בבריטניה, הסכם הגירושין של הממלכה מהאיחוד האירופי ייחתם כנראה בחודש הבא, בעקבות ניצחונו של בוריס ג'ונסון בבחירות. שני המנהיגים קשורים הדוקות לקיומם של הסכמי סחר חופשי – בין בריטניה לאיחוד האירופי ובין ארה"ב לסין. בזירה האלקטרונית יש פוטנציאל לעימות בין ארה"ב לאיחוד האירופי, לאחר שטראמפ איים להטיל מכסים על צרפת, בעקבות החלטתה להטיל "מס דיגיטלי" על אמזון, פייסבוק וגוגל.
לודוביק סוברן, כלכלן ראשי בחברת הביטוח הגרמנית אליאנץ, חוזה קיפאון בצמיחה העולמית. בשנה הבאה, לטענתו, עלולים להכות בכלכלה גלי הלם "שלא ייוולדו מהתחום הפיננסי אלא מהעולם האמיתי – למשל, מצד הרגולציה על הסחר במידע אישי, או מצד הרגולציה בתחום האקלים", הוא אומר.
אם טראמפ ישרוד במשפט ההדחה וינצח בבחירות, הוא יוכל "להכפיל את סכום ההימור" בסכסוך הסחר מול סין, בהסתכנות בעימות צבאי, משער סוברן. הן טראמפ הן יריביו בשמאל "מאוחדים" באיבתם לסדר היום של סחר חופשי וליברליזציה של השווקים, שלדבריהם מרחיקה את אמריקה מהבסיס התעשייתי שהיה לה במשך עשורים.
"אנחנו לא מודאגים ממשבר כלכלי פשוט, שאנחנו יודעים מה לעשות בנוגע אליו", מסביר אינגו קוובלר, נציג העובדים בחברת מאהלה המספקת רכיבים לתעשיית הרכב הגרמנית. החברה כבר נאלצה לעבור קיצוצים בעקבות הפחתת ייצור מנועי הדיזל בשנים האחרונות, והעובדים חוששים מהתחזקות תעשיית הרכב הסינית, המייצרת סוללות רכב זולות למכוניות חשמליות: "אנחנו מפחדים מאובדן משרות רבות", הוא אומר.
מאז המשבר הגלובלי לפני עשור, הובילה מדיניות הבנקים המרכזיים לירידת הריבית לטריטוריה שלילית בכמה וכמה מדינות, מה ששחק את רווחיות הבנקים וניפח את החוב הפרטי. הגמגום בצמיחה רק יהפוך את הוויכוח הפוליטי על השפעות המדיניות הזאת לנחוץ יותר. הכעס הפופולרי על אי שוויון ועל "חלוקת העושר" הוא החוט המקשר בין תנועות מחאה בכל העולם, מהונג־קונג העשירה ועד צ'ילה. "גם כשנדמה שאנשים נהנים מנוחות חומרית בסיסית, ייתכן שהם חשים את אותה רמת סבל ואי נוחות שחשים העניים ביותר", אמרה באוקטובר אסתר דופלו, הצרפתייה זוכת פרס נובל לכלכלה.
המשקיע האמריקני סטיב אייזמן, הנודע לתהילה מ"השורט הגדול" שבו הרוויח הון עתק כשהימר נגד הכלכלה האמריקנית טרם המשבר הפיננסי ב־2008, מאמין שמשבר כלכלי דרמטי וקיצוני נוסף אינו סביר, אלא רק האטה של הצמיחה וחנק הדרגתי של הכלכלה, ובעקבותיו התאוששות. "מה שיקרה בפעם הבאה יהיה סתם מיתון נורמלי, שבו הכלכלה מאטה והצמיחה הופכת לשלילית ואנשים מפסידים כסף. זה יהיה כואב מספיק", אומר אייזמן. "משבר כלל־מערכתי אחד הספיק לנו לכל החיים".
תירגם: ישי פלג
