ממשלת הודו בראשות נרנדרה מודי הכריזה השבוע שתפעל ליצירת מרשם האזרחים הלאומי, על רקע מהומה ציבורית גוברת בעקבות החלטת הממשל להעניק אזרחות על בסיס דתי למהגרים במדינת אסאם. התוכנית ליצירת מרשם אוכלוסין לאומי ספגה ביקורת קשה מהאופוזיציה, בהיותה צעד מקדים ליישום חוק מרשם האזרחים הארצי לצד החלת חוק אזרחות חדש.
לדברי שר המידע והתקשורת פרקאש ג'וואדקאר, מפקד האוכלוסין ומרשם האוכלוסין הלאומי הם המשכו של הניסיון משנת 2010 ליצור מרשם תושבים. הממשלה הקצתה 1.8 מיליארד דולרים לרישום האוכלוסין, כחלק מהמפקד הגדול של הודו שייערך בין אפריל לספטמבר 2020. "התוכנית תעזור לממשלה לסייע למוטבים באופן ממוקד", אמר ג'וואדקאר. "זהו מרשם בהכרזה עצמית. לא יידרשו שום מסמך, הוכחה או רישום ביומטרי, מכיוון שאנחנו סומכים על האנשים".
עשרות אלפים ברחבי הודו מחו על החוק החדש שמונע ממוסלמים משלוש מדינות שכנות לקבל אזרחות הודית, תוך מתן אפשרות למהגרים בני אמונות אחרות לעשות זאת. במבט כולל, מרשם האזרחות והחוק החדש נראים כמו דרך להפלות את המיעוט המוסלמי בהודו, בהובלת הממשלה ההינדית של מודי.
למרות ההפגנות הרבות, הממשלה הקשיחה את עמדתה. "היא מעזה עד כמה שהיא יכולה, מכיוון שהבכירים יודעים שהם יכולים להשיג תשואות פוליטיות בטווח הקצר. הם לא מוטרדים מההפגנות", מסביר נילנג'אן סירקר, עוזר פרופסור באוניברסיטת אשוקה ועמית בכיר במכון לחקר מדיניות. לדבריו, ייתכן שהמהלך המקטב לקח בחשבון את הבחירות שייערכו בשנה הבאה בדלהי, בביהאר ובמערב בנגל.
מדינות שבשליטת האופוזיציה, כולל קראלה ומערב בנגל, הקפיאו את כל הפעולות הקשורות במרשם האוכלוסין, בטענה שהממשלה תוכל להשתמש בנתוני המאגר לצורך רישום אזרחות. בסוף השבוע שעבר הודיעה ממשלת קראלה שעבודת המרשם נעצרה מתוך התחשבות ב"חשש בקרב הציבור הרחב".
