←זה חמש שנים משמש עו"ד יצחק נטוביץ (65) כמשנה ליו"ר לשכת עורכי הדין, ארבע מהן תחת הנהגתו של היו"ר הקודם אפי נוה. נטוביץ, העומד בראש הסיעה המאוחדת של עורכי הדין הדתיים והחרדים, 'אמונה במשפט', חבר לנוה ויחד הצליחו לבנות קואליציה מקיר לקיר ולשים קץ לשנים של מאבקים פנימיים בלשכה.
"אפי נוה הוא אדם בעל יכולות רבות, שדחף את הלשכה קדימה ושינה אותה לטובה בכך שהצליח להשכין בה שלום", אומר לנו נטוביץ בריאיון מיוחד שאנו עורכים עימו בעקבות הגילויים האחרונים בפרשיות הקשורות ביו"ר לשעבר. "הוא הדהים אותי למשל כשתמך, כחילוני מובהק, בחוק המשפט העברי בנוסחו המרחיב כיוון שהאמין בכל ליבו בזיקה למשפט העברי. מעולם לא הבחנתי בכשלים האישיים שלו".
לפני שנה בדיוק נחקר נוה (50) בחשד שפעל למינוי וקידום שופטים בתמורה לשוחד מיני. המידע נלקח מטלפון סלולרי של נוה שנפרץ והגיע לידי עיתונאית גלי צה"ל הדס שטייף. מהחומרים בטלפון עלה חשד כי נוה הפעיל את השפעתו על הוועדה למינוי שופטים ודחף למינויה של אתי כרייף לשופטת, אף שנכשלה בקורס המועמדים לשפיטה, וזאת בזמן שקיים איתה קשר אינטימי. בעקבות החקירה הודיעה החודש הפרקליטות כי החליטה להגיש כתב אישום נגדו ונגד כרייף באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים בכפוף לשימוע.
נוה, שהתפטר מתפקידו, הגיש תלונה במשטרה נגד שטייף על נטילת הטלפון ללא רשות ועל הפריצה אליו. הוא גם תבע מגלי צה"ל ומשטייף פיצוי בסך שבעה מיליון שקלים, והשבת כל ההעתקים של כל החומרים שהיו במכשיר. בשבועות האחרונים התחדשה הסערה כאשר התברר כי מסרים וחומרים רבים ממכשיר הטלפון של נוה דלפו והגיעו לגורמים שונים במערכת ומחוצה לה. השבוע החליטה המשטרה לפתוח בחקירה באשר לזהות המדליף, והאם יש חומרים המוחזקים שלא כדין ברשות מי שאינם מורשים לכך.
זו לא הייתה ההסתבכות הראשונה של נוה. כמה חודשים קודם לכן הוא נתפס על חם בנתב"ג כשהוא ממסייע לבת לווייתו לדלג על ביקורת הגבולות. הוא טען שניסה לעקוף את החתמת הדרכון שלה, מחשש שהמידע על הטיול המשותף ידלוף ויפגע בו בהליך הגירושין מאשתו.
"לצערי, הוא נכשל בשטויות", אומר נטוביץ על התקרית בשדה התעופה. "הוא אמנם עבר עבירה שאינה חמורה, אבל מראש לשכת עורכי הדין מצפים להתנהלות אחרת. הוא מייצג את החוק ואת עורכי הדין ואסור לו לעבור עבירות כאלה. לכולם הוא קורא 'אחי' והיו שהגדירו אותו כחתול רחוב במובן החכם של המילה, אבל אין ספק שהוא נכשל בסופו של דבר".
אז אולי הוא לא כל־כך חכם…
"הוא עלה למעלה מהר מדי. אם היה עולה קצת יותר לאט, לא היה קורה לו מה שקרה".
אווירה עכורה
בתוכנית 'עובדה' בנובמבר 2017 הוצג נוה כ'שריף' של מערכת המשפט, אדם ששופטים ומועמדים מחזרים אחריו בהתרפסות מביכה. "סברתי כבר אז שזו הייתה שגיאה נוראית, ואני סבור כך גם היום. הוא כנראה קיבל ייעוץ לקוי מיועצי תקשורת למיניהם. זה היה מביך מאוד. אני יודע ששופטים כעסו עליו מאוד, ובמשך תקופה ארוכה החרימו אותו ואת הכנסים שארגן", מספר עו"ד נטוביץ.
לדעת המשנה ליו"ר הלשכה נטוביץ, יש לבחון היטב מה קרה שם, שכן שיחות בין היו"ר לפוליטיקאים, שופטים ומועמדים לשפיטה הן חלק מהעבודה: "אין כללי סטריליזציה שמונעים מחברי הוועדה לדבר עם איש. הרי זו דרך עבודתה של הוועדה", הוא טוען. "כולם מדברים עם כולם – השופטים עם נציגי הלשכה, הנציגים עם שרת המשפטים וחברי הכנסת, ויש ישיבות מקדמיות וּועדות משנה. לעורכי הדין בוועדה יש תפקיד חשוב ומאזן, הם מכירים את עבודת השופטים מהשטח ויודעים להעריך אותם. לכן חשוב שהם יראיינו את המועמדים, ידברו איתם ויעמדו על טיבם".
זה כולל גם יחסים אישיים קרובים? אני שואל בציניות, ונטוביץ דוחה זאת. "נו באמת, זה קשקוש. אתי כרייף היא שופטת מעולה, ואני משוכנע שאין כל קשר בין מינויה ובין היחסים שהיו ביניהם. נכון שזה לא נראה טוב, אבל היום אפשר להציג כל פייק ניוז כמשהו איום ונורא".
התפוצצות הפרשה העכירה את האווירה בלשכת עורכי הדין במשך תקופה ארוכה. "התפקוד השוטף נפגע, הפעילות מול בתי המשפט ומשרד המשפטים הורידה הילוך, והתחושה הייתה מאוד בלתי נעימה", מתאר נטוביץ. "היו כאלה ששאלו אותי אם גם אני נהגתי להעביר אנשים בשדה התעופה. אבי חימי, שנכנס תחילה כממלא מקום עד שנבחר, נאלץ לעבוד קשה כדי לשקם את הלשכה. אנחנו סייענו לבחירתו, והוא עסוק בהרגעת המערכת לאחר כל הזעזועים האלה".
בלשכת עורכי הדין מפנים אצבע מאשימה כלפי ועד המתמחים במשפטים, ומצטטים פרסומים הטוענים כי הדס שטייף נעזרה לפחות במתמחה אחד בדרך לפריצת הטלפון הנייד. הרקע לעימות בין הצדדים הוא החלטת לשכת עורכי הדין להקשות על הנבחנים במבחני הלשכה. נוה צוטט באומרו כי "המכללות הופכות את לימודי המשפטים לבדיחה", והתנגד לקביעת "פקטור" שישפר את הציוּנים שניתנו לנבחנים שכשלו. היו שטענו נגדו כי לא מדובר בשאיפה להעלות את רמת המקצוע, אלא בשימור כוחה של גילדת עורכי הדין ובניסוח מבחנים מכשילים כדי לחסום מצטרפים חדשים שיביאו אולי להוזלת מחירים.
"המתמחים לא הסתירו את כוונתם 'ללכת על הראש' של נוה", טוען נטוביץ. "בזמן אמת בלשכה היינו חשופים לרמזים ואיומים שהוא הולך להיפגע. כניסת המכללות והפיכת לימודי המשפטים למין ברירת מחדל אצל סטודנטים רבים שלא ידעו מה ללמוד, הביאו לירידה ברמת המקצוע ולהצפתו בעורכי דין. הלשכה מבקשת מזמן לנקוט צעדים להחזרת הרמה הגבוהה, ולאפי נוה היה האומץ לעמוד מולם ולשנות את המצב. רף הבחינות הועלה, ופתאום הנבחנים נדרשו להוכיח שהם גם מבינים טקסט משפטי. זה גרם לכך שהרבה מתמחים כשלו במבחני הלשכה, ואז החלו להגיע רמזים שהתחלפו באיומים. בין היתר שמענו איומים שבין המתמחים יש בעלי השפעה רבה וכאלה שיפעילו משרדי חקירות נגדו ו"יתלבשו" עליו אם לא ייכנע ללחצים. עכשיו, כשרואים שמתמחים לשעבר מעורבים בפרשת הפריצה לטלפונים הניידים, מבינים שלא היה מדובר באיומי סרק".
"למה שיחשפו רק את תמלילי נוה? מדוע לא לחשוף את כל תוכני הטלפונים של שופטי העליון, של פרקליט המדינה, של היועמ"ש או אפילו של ראש הממשלה? זה יפרנס את התקשורת למאתיים שנה"
בשבוע שעבר התברר כי ההדלפות מהחומרים שנחשפו בטלפון של נוה עלולים לסבך גם שופט המכונה בתקשורת "השופט X", שתמלילי השיחות בינו ובין יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר מעוררים חשש לעסקה אסורה. נטוביץ משוכנע שמדובר בסערה בכוס מים, ומצהיר: "ממה שאני יודע מדובר בדברים שניתן לפרשם בכמה כיוונים, ואין שם שום הוכחה חד־משמעית שמדובר בעסקה מושחתת".
דיברת לאחרונה עם אפי נוה?
"אנחנו משוחחים מדי פעם, הוא טוען שהפרקליטות מנהלת אחריו מסע ציד".
איך הפרשיות הללו משפיעות על מערכת המשפט?
"אני מאמין ש־99.9 אחוז מהשופטים הם ישרים ואינם נושאי פנים, אך גם הם בני אדם ומביאים איתם למשפט את השקפת עולמם. משפט כרוך בהשקפת עולם. השופטים הטובים הם אלה שמביאים איתם לאולם גם את חוכמת החיים שלהם, ולא רק את הכללים המשפטיים".
הנהלת בתי המשפט יצאה בהודעה חריגה שהיא אינה מתנגדת לחשיפת כל החומרים, כדי לשים קץ להכפשות נגד שופטי ישראל. האם זה מה שצריך לעשות?
"אז למה שיחשפו רק את תמלילי נוה? מדוע לא לחשוף את כל תוכני הטלפונים של שופטי בית המשפט העליון, של פרקליט המדינה, של היועץ המשפטי לממשלה או אפילו של ראש הממשלה? הבלגן שייחשף כאן יפרנס את התקשורת לא לעשר שנים אלא למאתיים שנה. אין כאן כל חדש תחת השמש. לפני עשרים שנה המצב בוועדה היה גרוע יותר מהיום. היו מינויי קרובים בכמויות אדירות בלי שאיש יפצה פה. אז לא הייתה תקשורת, והנגישות הייתה קשה יותר. היום כל התכתבות, אפילו בצחוק, תהפוך לפרשה. לא ראוי שכל התכתבות פרטית תצא החוצה".
אפי נוה דורש לחקור את הדס שטייף על הפריצה לטלפונים שלו. האם לדעתך יש לעשות זאת?
"לדעתי היא ביצעה עבירה חמורה, עובדה שהיא קיבלה חיסיון מפרקליט המדינה".
הדס שטייף סירבה להגיב לדברים.
עוברים התאמה למערכת
יצחק נטוביץ (גילוי נאות: אנו משתייכים לאותה קהילה) הוא בוגר מדרשיית נעם בפרדס־חנה. את לימודי המשפטים עשה באוניברסיטת בר־אילן, ומזה 37 שנה הוא בעליו של משרד משגשג המתמחה בתחום המקרקעין ובהובלת פרויקטים ויוזמות שונות בתחום הבינוי. גיחה לפוליטיקה המקומית הביאה אותו לכהונה בת עשר שנים במועצת עיריית גבעתיים, מהן חמש שנים כסגן ראש העיר.
"צריך לדעת שלהיות פוליטיקאי זו לא מילה גסה", הוא סבור. "אם נחשוב שכל פוליטיקאי הוא מושחת, לא יהיו לנו אנשי ציבור טובים כלל. פתאום הפכתי בפי אנשים ל'מלוכלך' ו'מסואב'. שאלו 'מה הוא מקבל מהצד'. לצערי, כך רוב האנשים חושבים. אחרי כמה שנים בעירייה פרשתי כי המשרד קרא לי".
שיתוף הפעולה בין נוה ונטוביץ החל עוד כאשר נוה עמד בראש מחוז תל־אביב של הלשכה, והוא בא לידי ביטוי כאשר נטוביץ וסיעת עורכי הדין הדתיים והחרדיים שהוא עומד בראשה סייעו לבחירתו. יחד הובילו את "המהפך" בוועדה לבחירת שופטים, והחלו לשתף פעולה עם שרת המשפטים איילת שקד אחרי עשרות שנים של ברית הדוקה בין נציגי הלשכה בוועדה לשופטי העליון החברים בה.
האם נשמעו טענות כי שיתוף הפעולה עם שרת המשפטים גרם למישהו במערכת 'לחפש' את נוה? אני שואל את נטוביץ, אך הוא שולל כל קשר. נוה עצמו לא היה חבר בתחילה בוועדה לבחירת שופטים, אבל השפעתו עליה הייתה עמוקה. רק בשנתיים האחרונות כיהן בעצמו כחבר בוועדה. שרת המשפטים לשעבר איילת שקד השתבחה בכך שהצליחה להעביר את לשכת עורכי הדין לצידה, במגמתה לשנות את הרכב בית המשפט העליון ולמנות שופטים שמרנים יותר שיצמצמו את נטייתו האקטיביסטית. "היא צודקת," אומר נטוביץ. "היא פוליטיקאית, ואמרה ביושר שהיא רוצה לאזן את בית המשפט העליון. בעבר לשכת עורכי הדין הייתה בשמאל, עכשיו היא הרבה יותר מאוזנת. יש משקל רב יותר לעורכי הדין הדתיים, ונכנסו גם יותר עורכי דין בעלי השקפת עולם ימנית. אפי לא עשה את זה לבד".
לדעת איש שיחנו, למרות הבעיות שבשיטת בחירת השופטים בישראל, היא עדיין השיטה הטובה והמאוזנת ביותר, ועדיפה בהרבה על זו הנהוגה בארה"ב, שם העניין מסור לשליטתם המוחלטת של הפוליטיקאים.
האם הנהגת לשכת עורכי הדין תמשיך להיות שותפה לביצוע אותן רפורמות במערכת המשפט?
"אני לא תומך באקטיביזם השיפוטי במתכונתו הנוכחית, אבל אני סבור שבית המשפט העליון יכול להתערב כאשר יש אי־צדק, להאיר את עיני המחוקק, לבקש מהכנסת לשנות חוק ובמצבים מסוימים אף לאכוף זאת. הבעיה היא שאדם חכם (אהרן ברק; מ"ט) הגה איזו טכניקה משפטית חדשה, שבפרקטיקה גרמה לנזקים גדולים".
האם המאבק ששר המשפטים הנוכחי אמיר אוחנה מנהל נגד הפרקליטות והיועץ, למשל בסוגיית מינוי מ"מ פרקליט המדינה, יסייע לאותן רפורמות או יהווה חרב פיפיות שרק תחבל בהן?
"אוחנה הוא בחור פיקח ולא אנדרדוג כפי שמנסים להגדיר אותו. זכותו להביע את עמדתו גם אם היא מנוגדת לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. יחד עם החוק, צריך שיהיה גם היגיון. לדוגמה, אפשר לבחון את ההנחיה שהשתרשה כאן שלפיה כאשר יש בחירות או ממשלת מעבר – הכול נעצר. אין תקציבים לתרופות, לחינוך, למה שצריך. זה נובע מעודף משפטיזציה. הפקידים ממשיכים לעבוד, והם הרי קובעים".
לדעת נטוביץ נדרש איזון במינוי שופטים בין כאלה שעסקו במשפט כעורכי דין ומכירים את קשיי האזרחים, ובין אלה המגיעים מהפרקליטות. "מינויים לבית המשפט העליון הם כבר אופרה אחרת. שם חשובה השקפת העולם של השופט וצריך להביא אותה בחשבון. לא ייתכן ש'במקרה' כל השופטים יהיו ימניים או שמאלנים, דתיים או אנטי־דתיים. בעבר זה היה כך".
"סניף של מרצ"?
"אני לא אומר זאת, אבל ניתן בהחלט להבחין במגמה שעברה גם על אנשים בעלי השקפת עולם ימנית, שעם כניסתם למערכת הפכו לליברלים ברמה כזו ששמעת דעות של מרצ מפיהם. אדם שגדל במערכת כל חייו ומונה לשופט, עובר 'התאמה' למערכת ולערכי הפוליטיקלי קורקט והליברליזם הצרוף. זאת לעומת אדם שהובא מבחוץ כמו פרופסור שטיין, למשל, המשוחרר מכך".
זה מה שקרה, לדעתך, גם ליועץ המשפטי לממשלה?
"כשאתה בתוך המערכת, אתה מובל בידי הסביבה. זה היה קורה לי ולך באותה מידה. קח למשל משנה ליועמ"ש שמתחיל להפנים שכל מילה שלו היא דברי א־לוהים חיים, ומנכס לעצמו עוד כוח ועוד כוח. הוא מתרגל לכך שהעמדה שלו נכונה, אבל היא נכונה רק בפריזמה שלו. באחד המקרים שהייתי מעורב בהם, משנה ליועץ לקח לעצמו סמכות לפרש את תמ"א 38 באופן שכמעט חיסל את התמ"א, בניגוד לעמדת מִנהל התכנון שהם למעשה 'הלקוחות' שלו. לדעתי צריך להיות חוק שיסדיר ויגדיר במדויק את סמכויות הייעוץ המשפטי, ולא שיוכל לצבור כוח אינסופי".
מי מתבייש ברמב"ם
בשנים האחרונות מקדם נטוביץ את החוק המעגן את מעמדו של המשפט העברי במערכת החקיקה הישראלית. החוק, שהיה אמור לקבוע כי עקרונות המשפט העברי יחולו במקרים של לקונה משפטית ולהכריז על הקמת מכון להנגשת המשפט העברי, עבר בגרסה מצומצמת. עיקר ביקורתו מופנית כלפי משה כחלון וסיעת כולנו שהתנגדו. "חברי הכנסת שהתנגדו לחוק לא מבינים שלא מדובר ב'הדתה' של ספר החוקים וזה לא שיתחילו לסקול כאן מחללי שבת, אלא באותם חלקים ב'שולחן ערוך' וב'משנה תורה' שעוסקים במערכת היחסים שבין אדם לחברו", הוא אומר.
"תאר לעצמך שהרומאים לא היו כובשים את יהודה לפני אלפיים שנה והיינו נשארים כעם בארצו, אין לי ספק שהחוק הישראלי היה מבוסס כולו על המשפט העברי. הייתה סנהדרין אחת, שמורכבת ממשפטנים, ועוד אחת, סנהדרין ב', של רבנים, שתפקידה לעסוק בפיתוח ההלכה היהודית הדתית. באנגליה, הנרי השני אסף ב־1154 את כל המנהגים המקובלים ויצר את ה'Common Law' שהיה נהוג מאות שנים. באותן שנים כתב הרמב"ם את 'משנה תורה'. האם מישהו בפרלמנט האנגלי מעז ללעוג ל'משפט המקובל' מהמאה ה־12? על פיו הוציאו להורג באנגליה 72 אלף איש בשנה על עבירות 'חמורות' כמו גניבה, כריתת עצים או נישואין עם יהודי. רק אצלנו, במאה ה־21, כשבאים לדבר על המשפט העברי יש חברי כנסת שצועקים שהם לא רוצים שיסקלו אצלנו מקוששי עצים בשבת. זה מה שהם יודעים על המשפט העברי, מתוך בורות. החוק עבר אמנם במתכונת מצומצמת, אבל מוזר גם בעיניי שהממונים על המשפט העברי במשרד המשפטים תקעו מקלות בגלגלים בטיעונים מגוחכים ומביישים. אולי כי הם רצו את הקרדיט על החוק".
נטוביץ לא אומר נואש ומבטיח להמשיך בתנופה עם כינון הממשלה הבאה. לדעתו הקמת המכון תחולל מהפכה של ממש, אם לא מייד אז תוך עשרים שנה, בהתייחסות למשפט העברי. "יותר ויותר שופטים ואנשים מהשורה, בהם חילונים, באים לקורסים במשפט עברי שאנו מארגנים, ומתחילים להבין את הגאונות שהצטברה באלפי שנים של חידוד המוח, שקלא וטריא תלמודית וספרות השו"ת שהיא משפט של ממש".
גם מבלי להיות חבר כנסת הצליח נטוביץ להביא לחקיקת כמה חוקים חשובים: הוא הגה וניסח את החוק המאפשר לחייב דייר סרבן להשתתף בפרויקט בינוי־פינוי ברוב של 80 אחוז מהדיירים. חוק אחר הרשום על שמו מחייב התקנת מעלית שבת בכל בניין גבוה שבו שתי מעליות ויותר. נטוביץ נזכר כי הצליח לשכנע אפילו את סיעת שינוי של טומי לפיד לתמוך בחוק. "שאלתי את יהודית נאות ז"ל, שבתחילה התנגדה לחוק, 'מדוע בטנק שלי יכולתי להילחם עם שני חיילים חילונים, אבל לגור יחד באותו בניין לא נוכל?'. היא הבינה והצביעה בעד".
