יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין יכריע במהלך היום אם לאפשר הקמת ועדת כנסת שתדון בבקשת החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהתאם לחוות דעתו של יועמ"ש הכנסת עו"ד איל ינון. בצהרי היום ייפגש אדלשטיין בכנסת עם יו"ר ועדת ההסכמות, ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן, והשניים ידונו עם ינון באפשרויות הקיימות. כחול לבן הביעה את רצונה בכינוס הוועדה ובהתנעת הדיונים בה כבר בכנסת הנוכחית, וכך גם העבודה, מרצ, המשותפת וישראל ביתנו – אולם אדלשטיין, שקיבל את בקשת החסינות מנתניהו ביום רביעי, רשאי למנוע את כינוס ועדת הכנסת ותחילת ההליך עד לבחירת כנסת חדשה.
יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר, אמר בשבוע שעבר כי במפלגה יתנגדו בתוקף להקמת הוועדה לפני הבחירות. "בשם רדיפת נתניהו, בכחול לבן מתנהלים בצורה אנטי־דמוקרטית ואנטי־חוקתית. הקמת ועדת הכנסת עכשיו היא פעולה בניגוד לכל כללי הכנסת. לא יכול להיות שישתמשו בכנסת ככלי ניגוח פוליטי בתקופת בחירות. כנסת שכבר מתפזרת ואיבדה את אמון הציבור לא יכולה לדון בסוגיה רגישה כל כך". ואולם בכחול לבן אמרו אמש כי הם נחושים להקים את הוועדה ולקיים סדר יום מואץ כדי להגיע להכרעה בנושא חסינות נתניהו עוד קודם הבחירות.
"אנחנו לא מוכנים לדחות את ההליך הזה עד להקמת ממשלה, עניין שייקח ארבעה חודשים לפחות", אמר ניסנקורן. "אני מצפה מיו״ר הכנסת לשמור על מעמדו הממלכתי ולא לפגוע בהליך הדמוקרטי. אדלשטיין צריך לכבד את הרוב המוצק בעד הקמת ועדת כנסת, ולא לעשות שימוש לרעה בסמכותו".
הליך החסינות בכנסת הוא מעין שיפוטי. על פי הוראות החוק, כל חברי הוועדה חייבים להיות נוכחים בכל הישיבות העוסקות בנושא, ואינם רשאים להביע את עמדתם לפני הדיונים. גורמים בכנסת אמרו כי אם תוקם ועדת הכנסת, היא תצטרך לעסוק תחילה בבקשת החסינות של ח"כ חיים כץ, ורק לאחר מכן בעניינו של נתניהו. במכתבם לאדלשטיין טענו עורכי דינו של נתניהו כי היועץ המשפטי לממשלה טרם העביר להם את מלוא חומר החקירות נגד נתניהו. עוד טענו כי במהלך הדיונים בכנסת יבקש נתניהו להציג את הטענות והראיות שבידיו וכן לזמן "עדים רבים", לשון הבקשה.
בכנסת אומרים כי מדובר בהליך ארוך שסופו סמוך מאוד ליום הבחירות. לאחר השבעתה של כנסת חדשה קיים חשש כי חברי ועדת הכנסת יידרשו להתחלף, ואז נתניהו ייאלץ לעבור פעמיים את ההליך השיפוטי. יועמ"ש הכנסת צפוי להתייחס לקשיים הללו וללוח הזמנים הצפוף כאשר יגיש לצדדים ביום ראשון את חוות דעתו. בכחול לבן אמרו בשבוע שעבר כי אם ינון יקבע כי אין מקום לכנס את הוועדה, אין בכוונתם לעתור נגד ההחלטה.
בשונה מהצהרתו ביום רביעי כי יבקש "חסינות זמנית", נתניהו הגיש בקשה לחסינות מהותית, כלומר ביטול תיקי 2000 ו־4000, בטענה שהדברים נעשו במסגרת תפקידו. ח"כ זוהר הסביר כי נתניהו אכן יטען לבקשת חסינות מהותית בפני הכנסת, אך מי שיחליט אם לאשר את הבקשה הזו – גם אם הכנסת תאשר אותה – יהיה בית המשפט העליון עם סיום כהונת רה"מ. אם בית המשפט יאשר את החסינות המהותית, תיקי 2000 ו־4000 (השיחות עם מוזס ופרשת וואלה־בזק) יימחקו, והדיון המשפטי יעסוק רק בתיק 1000 (המתנות).
במכתב ששלחו עורכי דינו של נתניהו לאדלשטיין, נטען כי ראש הממשלה מבקש לקבל את החסינות על סמך העילות המנויות בחוק ומתקיימות במקרה שלו. לדבריהם, כתב האישום הוגש "תוך הפליה בינו לבין אחרים" ו"בחוסר תום לב", ו"ניהול ההליך הפלילי יגרום נזק של ממש לתפקוד הכנסת ולייצוג הבוחרים". נתניהו מצביע גם על העילה הרביעית, וטוען כי "כל פעולותיו נעשו בדין, וחלק מהן במסגרת תפקידו כראש ממשלה וח"כ".
עוד טוען ראש הממשלה באמצעות פרקליטיו כי רבים מהעדים הם חברי כנסת, ולכן ניהול המשפט במהלך כהונתו יפגע בכנסת ובוועדותיה. "מאז כינון המדינות הדמוקרטיות, ולבטח מאז קום מדינת ישראל, לא הוגש כתב אישום שעיקרו בסוגיות של 'סיקור אוהד'. דומה כי אם חיכו אומות העולם מאז המאה ה־18 ואם חיכה הציבור בישראל מאז 1948 עד לגיבושו של תיק תקדימי שכזה, לא ייגרם נזק של ממש אם גיבושו ימתין עד לסיום מלאכתו של ראש הממשלה".
