מומחי אקלים מגדירים את האירועים בשבת האחרונה שבמהלכה פקדה סופת גשם את תל אביב והביאה להצפות ולמותם של שני צעירים בחניון עירוני כאירוע קיצון חריג וראשון מסוגו מזה עשרות שנים.
באותה מידה הם מזהירים כי אירועים שכאלו עתידים לפקוד את ישראל בצורה שכיחה יותר ועלולים אף להיות קיצוניים יותר. בדו"ח שנערך במרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל באוגוסט 2013 כבר הוזהרו הרשויות המקומיות מפני שינויי מזג האוויר הקיצוניים הצפויים והן הונחו בשורה של פעולות כדי לצמצם את הסיכון לנזקים ולפגיעות בנפש באירועי גשם או שריפה לא שכיחים.
"הגשנו דו"ח שבו התרענו והצבענו על כך שעלולים להיות אירועי קיצון מסוגים שונים ואפילו ניסינו לתת דגש על מטרופולינים שונים מה יכולה להיות הסכנה העיקרית של שינויי האקלים אך במקרה הטוב מי שקיבל את הדו"ח הניח אותו במגירה" טוען פרופסור חיים קותיאל, מומחה אקלים וסביבה מאוניברסיטת חיפה.
לדבריו, "לא היינו צריכים להיות מופתעים מההקצנה ומהשינוי האקלימי. אף אחד לא יודע להגיד אמנם איפה יהיה השיטפון הבא ומה תהיה עוצמתו ומתי יגיע אבל זה שיהיו יותר שיטפונות ובעוצמות יותר גדולות אנחנו יודעים לומר בוודאות".
את הדוח קותיאל כתב במסגרת חברותו במרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל שהוקם במימון המשרד להגנת הסביבה בתחילת 2011, ופועל בהובלת אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ומוסד שמואל נאמן. מרכז הידע איגד למעלה ממאה מדענים, עובדי ציבור, מומחים ונציגי ארגונים ירוקים. הוא כיהן בזמנו כראש תחום אקלים במרכז הידע.
לפי השירות המטאורולוגי, אתמול (שבת) מהשעה 08:00 ועד ל-21:00 נמדדו 83 מ"מ גשם בתל אביב, כאשר בין השעות 13:00-11:00 ירדו כ-74 מ"מ גשם, ומתוכם כ-50 מ"מ בחצי שעה בלבד. בפרק הזמן הזה, בתוך כשלוש שעות, חלקים נרחבים מדרום ומרכז תל אביב הוצפו והתשתיות העירוניות קרסו. התוצאות קשות. מלבד שני הצעירים שנלכדו במעלית בבניין מגורים וטבעו למוות, בתים רבים בשכונת התקווה נפגעו מכמויות המים שחדרו וגרמו לנזק כבד למכוניות ולרכוש. תמונות כאלו של נזקים ראינו אמנם בעבר אבל הן עלולות להיות קשות יותר בעתיד.
"מה שקרה אתמול בתל אביב זה אירוע חריג, היו חמורים ממנו בעבר אבל בהחלט היה אירוע עוצמתי מאוד" מסביר פרופ' קותיאל לאתר 'מקור ראשון', אם כי מייד הוא מקפיד לסייג את דבריו ולהסביר כי ניתן למנוע אסונות מעין אלו: "יחד עם זאת, בשבוע שעבר ירדו כמויות כמעט כפולות מזה בגליל ולא קרה שום דבר כמעט דומה לזה. בטח לא טרגדיה כזאת כי הגשם ירד שם בשטחים פתוחים והרוב זרם לואדיות ולנחלים וראינו נחלים שוצפים. לעומת זאת כאשר יש לך סופה כזאת בתוך שטח עירוני כאשר יש לך כבישים, מדרכות ומבנים שלא מאפשרים למים לחלחל לשום מקום, אז כל טיפה הופכת לנגר ואין ספק שאותו גשם יוצר לנו שיטפון הרבה יותר נרחב מאשר בשטח פתוח כפי שראינו בגליל בשבוע שעבר".
ביממה האחרונה מרבית הקולות שעוסקים בגורמים לשיטפון הגדול ולטרגדיה עם מותם של שני הצעירים עוסקים לרוב במחדלי עיריית תל אביב והעומד בראשה רון חולדאי אך קותיאל טוען כי גם אם מערכת הביוב הייתה מתוחזקת כראוי, אין הדבר מבטיח את עמידותה בפני כמויות גשם עצומות מעין אלו שפקדו את מרכז הארץ בסוף השבוע האחרון. "אין לי מושג במקרה הזה מה היה מצב התשתיות בתל אביב ומה היה מצב פתחי הניקוז, האם טופלו ותוחזקו. בשום מקום בעולם אתה לא מכין מערכת של ניקוז שאמורה לנקז לחלוטין שטפון שקורה אחת למאה שנה. כדי להגדיל מערכת ניקוז לתופעה כזו זה פי 16 או 20 עלויות יותר ולכן בוודאי שזה אינו אחראי להשקיע כספי עתק במקום לפתח דברים אחרים, יחד עם זאת צריך לקחת בחשבון אירועים כאלו כפי שהזהרנו בשל שינויי האקלים ולאור תחזית שהולך לרדת לא מעט גשם צריך היה לתגבר את כוחות החירום ובהם כוחות מתוגברים של כיבוי אש, צוותי עירייה ומשטרה".
קותיאל מסביר כי אותה סופה באיזור תל אביב, לפני 30 או 40 שנה, כאשר העיור (השתלטות הבטון על האדמות) בתל אביב היה הרבה יותר מצומצם, הגשמים היו גורמים לשטפון בעוצמה הרבה יותר קטנה ונספגים באדמה ואילו כעת מצד אחד אין להם לאן לזרום כאשר כל העיר מרובדת בטון וכמויות הגשם שיורד הן גדולות ומרוכזות. זאת בשעה שבישראל לא מתייחסים מספיק לפתרונות למי נגר הגשמים ומעדיפים לרוב להזרים אותם למערכות הביוב או לים הרי שקותיאל מדגיש כי דרוש שינוי בדפוס החשיבה.
"אנחנו הולכים לקראת הקצנה במזג האוויר. השכיחות של אירועי קיצון הולכת ומתגברת. אנחנו כבר שני עשורים יודעים לומר שהשכיחות לאירוע קיצון רק עולה" הוא אומר בלהט. "תראה, מדינת ישראל גדלה פי 11 ב70 שנה ואין לזה אח ורע בשום מקום בעולם עם תהליך עיור מאוד אינטנסיבי ולכן באירוע קיצון כזה אנחנו מקבלים אסונות כמו שראינו אתמול. יכול להיות מאוד שמערכת ניקוז טובה יותר ותגובה מהירה יותר היה נזק והיה שטפון אבל לא היה אובדן חיי אדם. ברגע שאירוע כזה קורה באיזור שבנוי בצפיפות אותה סופה בדיוק גורמת לשיטפון הזה ולכן גם יש לדאוג לתת מקום לשטחים פתוחים שאליהם יוכלו המים להתנקז וגם להיערך עם כוחות מתוגברים לחירום ברגע שיודעים על סערה צפויה".
