"תראה מה זה", מצביע עופר גרשוביץ על האדמה החומה. "שדה החיטה הזה נזרע כבר שלוש פעמים, ובכל פעם העגורים פושטים עליו, אוכלים את הזרעים ומחסלים אותו". לפתע הוא רץ בצעקות לעבר להקת הגרגרנים האפורים ומנסה להבריח אותם. "העגורים רואים בנו מלון בשיטת 'הכול כלול'", הוא מאשים. "הם ישנים בלילה באגמון וביום מחסלים לנו את הגידולים". רעש העגורים מסביבנו מחריש אזניים.
בחודשי הסתיו נודדים בשמי עמק החולה למעלה מ־100 אלף עגורים, ובמהלך החורף, עד חודש מארס, לפחות חציים נותרים לשהות בו. בכל שנה עולה מספר האורחים שמחליטים לחרוף פה: הם מוותרים על המשך המסע לאפריקה, ונהנים מהאוכל העשיר וממזג האוויר המוצלח. זהו מחזה טבע מרהיב, בעיני התיירים, אבל איום כלכלי חמור בעיני גרשוביץ – מנהל ג"ג, חברת גידולי השדה של חקלאי הגליל העליון.
כמעט בכל שנה הסכסוך בין אנשיו ובין העגורים מתגלע מחדש במשולש שבין טבע, חקלאות ותיירות, אך השנה נחצו הקווים. הדרך המובילה לאגמון החולה זרועה שלטים רבים שהציבו החקלאים, המתריעים מפני "ההרס" שגורמת לטענתם הקרן הקיימת לישראל לטבע ולאיזון האקולוגי בגליל. בשבועיים האחרונים החליטו החקלאים גם למרר את חיי העגורים במטרה לגרום להם לנדוד דרומה: הם מגיעים אל שטחי אגמון החולה ומחרידים את העגורים ממנוחתם בשעה שהם מנסים לישון.
העגורים פוגעים מדי חורף בגידולים שחקלאי הגליל מנסים לגדל בעמל כפיהם. כדי למנוע את הנזק, בשני העשורים האחרונים התפתח ממשק של שיתוף פעולה בין נציגי החקלאים, המועצה האזורית, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל: פעם בשבועיים הם נפגשים ומתאמים את גירוש העגורים בלייזרים, במראות ובצופרים, ואת האכלתם המסודרת במתחמים מוגדרים, הרחק מהשדות. את מיזם ההאכלה מממנים החקלאים בכ־3.5 מיליוני שקלים בשנה, לעומת 1.5 מיליונים שמתקצבת הקרן הקיימת לישראל – המפעילה מרכז מבקרים לתיירים באגמון החולה ואדמות האגם שייכות לה.
צילום: יאיר קראוס
כעת דורשים החקלאים שקק"ל בלבד תישא בעלות האכלת העגורים והרחקתם מהשדות, בשל היותם "הנהנים הבלעדיים" מהתיירות בתחום. בשבועיים האחרונים החריף הסכסוך בין החקלאים ובין הקרן, כשהם הודיעו על סירוב לשתף פעולה עם מיזם האכלת העגורים. נציגי החקלאים פנו אל הקרן הקיימת במכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בדרישה שהארגון יפצה אותם ב־10 מיליוני שקלים בגין נזקי העגורים בעבר, ויממן את האכלת העגורים ב־5 מיליוני שקלים בשנה.
"צריך להפסיק את החגיגה הזאת", אומר עופר ברנע, מנכ"ל החברה לחקלאות של הגליל העליון ומנהל פרויקט הטרדת העגורים. "כדי להחזיר את העגורים לפעילות הטבעית שלהם צריך קודם כול להפריע לנוחות שלהם. גירוש העגורים נעשה בתיאום רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל, וכולם היו מרוצים עד שקק"ל הבינו שהאינטרס שלהם הוא תיירות על חשבון חקלאות".
בקק"ל טוענים שגירוש העופות בלילה עלול לגרום לנזק חמור לא רק לעגורים אלא גם לעופות אחרים, שאינם מזיקים במיוחד לחקלאים, ובהם סיקסקים, סייפנים, ברווזים ומינים נוספים. "אנחנו רוצים להחזיר את העגורים למסלול הטבעי שלהם, מרוסיה לאתיופיה", טוען גרשוביץ. "שיעצרו כאן בכיף לכוס מים ומשהו לנשנש, כמו במרתון, וימשיכו הלאה לאינג'רה באתיופיה. אנחנו בעד התיירות, ולכן הגיוני שיישארו פה 5,000 עגורים באזורי האכלה מוסכמים. אבל מה שקורה פה היום הוא כבר לא אטרקציה תיירותית אלא לול תרנגולות. אתה מאכיל את הציפורים ומשבש להן את מסלול הנדידה. זה בניגוד גמור לטבע, והכול בשם התיירות".
צילום: יאיר קראוס
גרשוביץ וברנע תוהים אם הקרן מעדיפה שהחקלאים יעזבו את השדות ופשוט יפקירו אותם לעגורים. "בנו פה מבנה של 'מרכז מבקרים' ב־130 מיליון שקל, והם לא יכולים להעמיד למיזם העגורים 5 מיליונים כדי להבטיח את הסדר כאן? הגענו למצב שאין שום טעם לזרוע. העגורים מחסלים הכול". עד כה נכשלו כל הניסיונות להידברות בין הצדדים. הקרן הקיימת ביטלה לאחרונה, לדברי החקלאים, פגישה בנושא שהייתה אמורה להתקיים בין גיורא זלץ, ראש מועצת הגליל העליון, לבין יו"ר קק"ל דני עטר.
בקרן הקיימת טוענים שהחקלאים עושים להם עוול. "אם החקלאים רוצים לשנות את הסטטוס־קוו אחרי שני עשורים, זה לא יקרה ברגע", מסביר ירון אוחיון, מנהל פיתוח הקרקע של קק"ל. "אף אחד מהם לא דיבר איתנו, אף שאנחנו יושבים בשולחן משותף".
החקלאים טוענים ששיתפתם פעולה עד שקלטתם שגירוש העגורים יביא לפגיעה בתיירות.
"לקק"ל אין כלום נגד החקלאים, והיא תמכה ותתמוך בהם כל הזמן. אנחנו לא רגילים לשיח של הפגנות ושלטים ומאבק בתקשורת. אנחנו תומכים בהאכלת העגורים בסכום של 1.5 מיליוני שקלים, ואם זה לא מראה על סולידריות, מה כן. הם לא יכולים להמשיך את הגירוש מעבר לפיילוט שאישרנו, לאורך שני לילות בלבד. רצינו לבחון כיצד מפחיתים את מספר העגורים באגמון החולה, אבל באופן מסודר ולא באופן חד־צדדי. זה לא מכובד ולא מכבד.
"הקרן הקיימת משקיעה עשרות מיליונים בחקלאות בגליל. במקום להגיד תודה על ההשקעה שלנו באגמון ובמרכז המבקרים, במכוני המחקר והפיתוח, בכל פעילות ההכשרה החקלאית – אומרים שאנחנו הגוף המפריע? שאנחנו אסון אקולוגי בעמק החולה?"
