"לחץ יכול לגרום ליותר מחלות מהזיהום הזה"

פרדס חנה, רביעי, 12:45

רוב שלטי המחאה הסביבתית על בתי פרדס־חנה ובלוחות המודעות אינם עוסקים באסדת הגז ובתהליך ה"נישוב". "לא ניתן לפתוח שדה תעופה בעמק חפר", צועקות האותיות. זה כנראה הדבר הבא שיגיע לחדשות, אבל לעת עתה נצפו על המסכים המכוניות נושאות הכיתוב "מפוני לווייתן", תחת דגלי פיראטים שחורים, שיצאו מאזור פרדס־חנה, כרכור וזיכרון־יעקב והתריעו מפני זיהום חריג באזורים הללו בשעת הנישוב. בפועל, המדידות הראו שלא נרשמה חריגה. בסיבוב בין בתי העסק הפופולריים – פלאפל "דבורה" המיתולוגי או קפה "אלחנן" בעל הווייב השיקי – ברור שקשה להתעלם מההורים שנלחמים על בריאות ילדיהם, אבל גם אי אפשר לשכוח שזו פנינת נדל"ן עשירה למדי.

אלברט מיכאלי, 70 , כרכור

קלפי: כל החיים הייתי ליכודניק, אבל בבחירות האחרונות לא הצבעתי לביבי. הליכוד היה טוב עד אריק שרון. כולם מושחתים וכולם עבריינים, פעם היה ליכוד טוב עם בגין ושמיר.

עוד סיבוב: ראש הממשלה הזה צריך בכלל להתבייש בכל מה שעשה, ועוד עומד על זה שרוצה להיות ראש ממשלה. לחץ על אולמרט להתפטר, ומה שהוא ביקש ממנו הוא לא מקפיד על עצמו. אני מאמין ומקווה שכן יכולים להיות דברים שישתנו בבחירות האלו, אבל בשורה התחתונה אתה שומע חדשות מתוסכל ומיד מעביר הלאה.

חלף עם הרוח: אני כאן מ־1962 ובעסק חמישים שנה, לא מתרגש מכל דבר. האמת שזה לא כל כך פגע בנו, העניין של האסדה, כל הרעש שעשו היה סתם. המשפחה שלנו לא נכנסה ללחץ, ולא שמעתי על אף אחד בסביבה שלנו שהתפנה.

אימן פרחה, 34, ג'סר א־זרקה

מוחמד אשרף, 20, ג'סר א־זרקה

קלפי:

אימן: נשבעת לך, הלכתי לקלפי ושמתי סתם פתק. אני לא יודעת להגיד לך מה שמתי בכל הפעמים. מה שהרגשתי שמתאים – שמתי. עכשיו יש שוב בחירות, נכון?

מוחמד: אני פחות בעניינים האלו, אבל אני כמוה. מגיע לשם ולא באמת מבין מה הולך. לקחתי ושמתי, כמו לוטו.

עוד סיבוב:

מוחמד: חיים פעם אחת, צריך שנחיה ביחד ויהיה לנו טוב. בעזרת השם, יכול להיות. לא כל כך מעניינת אותי הפוליטיקה הזאת. אני בן אדם נכה, יש לי בעיות לב, אז זה יותר מעניין אותי.

חלף עם הרוח:

מוחמד: שמעתי על האסדה, בטח, וואלה פחדתי, אתמול לא יצאתי מהבית כל היום. פחדתי שיהיו לי חיידקים או משהו לא טוב. אבל אמרתי לך, חיים פעם אחת ואלוהים לוקח את מי שהוא רוצה. אימן היא בת דודה שלי, אנחנו אוהבים לבוא לפה לאכול בפלאפל.

אימן: אני גם לא יצאתי, אבל שמעתי שהכול היה בסדר בסוף. לא חשבתי לעזוב את הבית, יש לי שלוש בנות.

נתנאל ברשישת, 26, פרדס־חנה

קלפי: הייתי בפורטוגל בשני ימי הבחירות האחרונים, אז לא הצבעתי. זה לא הציק לי. אני מאמין שהפעם אלך להצביע, אבל אין לי מושג בכלל מה לבחור. הכול בלגן אחד גדול.

עוד סיבוב: אנחנו לא כל כך בכיוון, כמדינה, אבל בסדר, זה מה שיש. אני מקווה שאיכשהו דברים ישתפרו, אבל כמו שאתה רואה אני לא כל היום "על זה".

חלף עם הרוח: אני סטודנט פה במכללת כרכור, לומד רפואה משלימה. יש פה לא מעט סטודנטים באזור, יש פה וייב נחמד של צעירים גם מהמכללה וגם סתם כאלה שעברו לגור פה. אני מנאות־סמדר במקור. אני פחות מהלחוצים, לא ממש שיניתי משהו בעקבות הנישוב הזה אתמול. לחץ יכול לגרום ליותר מחלות ממה שהזיהום הזה יכול לעשות, אז חבל על האנשים פה שנסעו.

אריאל שלם, 42, טל־מנשה

קלפי: הלכתי להצביע, ודאי. יצאתי מאוכזב אבל בטח שהלכתי. בפעם הראשונה הצבעתי לפייגלין, ואחרי זה לימין החדש. הפעם יכול להיות שלא אלך להצביע, לא רוצה להצטרף שוב לקרקס הזה. לא רוצה לחיות את חיי גם לפי תזת "שמא האויב שלך יעלה לשלטון". אני לא מאמין שעושים לנו את זה, זאת אכזבה גדולה.

עוד סיבוב: הייתי משנה את החוקים בכלל: מי שלא הצליח להרכיב ממשלה פעמיים, חייב להתחלף בבחירות הבאות. שיישארו אותן המפלגות, אותם הרעיונות, אבל האנשים שלא הצליחו להסתדר – יתחלפו. אחרת אין לזה סוף. ככה זה יעודד אנשים לעבוד ביחד. אם בן אדם ידע שהוא מפסיד את הכיסא שלו, הוא יתנהג אחרת, תאמין לי. חצי מיליארד שקל כל סיבוב כזה, שנה של השבתה, אתה מבין מה זה עושה לדירוג הכלכלי שלנו? מילא אם הייתה תחושה שמשהו הולך להשתנות, אבל לא.

חלף עם הרוח: אני מורה בבית ספר אנתרופוסופי דתי ומטפל בתרפיה בכפר־פינס, אני גם עובד בבית־רימון במכינה, אז אני פרוס על כל הצפון. גרתי פה פעם ויש לי פה משפחה, אז אני מאוד מחובר למקום. זה גם קרקס, הסיפור עם האסדה הזאת. יש פה ביזנס גדול מכדי שמישהו יתחשב באזרחים הקטנים. אנחנו משלמים את המחיר על הרווחים העצומים שיהיו פה.

החברות הגדולות לוקחות כבר בחשבון בתוך הרווחים שלהן שהן צריכות להקציב כסף למי שיתבע אותן על סרטן. יהיו אסונות מתישהו. יש עכשיו שדה באוהיו שהייתה בו דליפת גז בשלושה שבועות בכמות של מדינות שלמות בשנה, אתה שומע על זה משהו? אלה חברות חזקות. העולם צריך אנרגיה? כן. הגז טוב יותר מנפט? כן, אבל צריך לעשות את זה חכם יותר. אני רואה את האסדה על החוף וזה נראה לי, אגב, הרבה יותר קרוב ממה שאומרים שזה, אין 10 ק"מ.

שגית צידון, 48, פרדס־חנה

איתן צידון, 10, פרדס־חנה

תמר צידון , 8, פרדס־חנה

קלפי:

איתן: אמא הצביעה כחול לבן.

שגית: אני רואה חדשות בגבולות הסביר־מינוס, הלכתי להצביע פעמיים לכחול לבן וגם בפעם הבאה אלך. הייתי תמיד מרצ, אבל ההצבעה עכשיו היא קודם כול כדי להחליף את נתניהו.

עוד סיבוב:

שגית: ללכת עם ביבי – לא בא בחשבון. אני רוצה שגנץ וכחול לבן לא יוותרו על הדבר הזה וימשיכו הלאה במטרה להחליף אותו. אני חוששת שהכול יישאר אותו הדבר. אגב, למה אתה שואל דווקא אותנו?

איתן: אני מרגיש שביבי כבר יותר מדי זמן כאן, צריך להחליף לפעמים תפקידים.

חלף עם הרוח:

שגית: היינו ערים לסיפור הזה של הנישוב באסדה, אבל לא היינו פעילים יותר מדי. היו מחשבות על עזיבה אבל זה לא קרה. מה שכן, בדקתי כל הזמן את הדיווחים על מצב הזיהום. יש בלבלה בנושא הזה, לא ממש היה ברור לנו מי מדבר אמת, מי היסטרי כי יש סיבה ומי בלי.

איתן: לא פחדתי מזה בכלל, ואמא הסבירה לנו שאין ממה אז סמכתי עליה.