השקט שקידם את פנינו במרחבי הגולן, מול גדר הגבול הגבוהה שהצבא השלים את הצבתה בשנה באחרונה, הזכיר לי ביקור שונה מאוד שקיימתי בעבר באותו מקום. העשן היתמר אז ללא הרף מעבר לגדר, וההפגזות האינסופיות הרעישו את אוזנינו. כעת, שנתיים לאחר סיומה של מלחמת האזרחים בסוריה, מחנות האוהלים של הפליטים פונו מזמן, אך מאחורי הגבול נשקפים איומים חדשים מבחינת מדינת ישראל.
"לפני מלחמת האזרחים, חיזבאללה לא ישב כלל בקו המגע בגולן, עכשיו כן", אומר לנו סא"ל איתמר מיכאלי, מפקד גדוד 75 בחטיבה 7 של השריון, המופקד על הגזרה הדרומית של גבול סוריה. "בלבנון יש אויב שהתבסס על הגבול במשך עשרות שנים, כאן הוא מתחיל להתבסס עכשיו. צה"ל עוקב אחר כל השינויים והתנועות הללו, נערך בהתאם ועושה את עבודתו במרחב בצורה טובה ורצינית".
שנה למבצע 'מגן צפוני', שסיכל את האיום של מנהרות חיזבאללה והפֵר תוכנית מרכזית של הארגון השיעי לפגוע בישראל, יצאנו לבחון את תמונת המצב לאורך גבול הצפון, מהגולן ועד הגליל. כזכור, במהלך אותו מבצע איתרו לוחמי צה"ל את המנהרות חוצות הגדר, שנכרו בהשקעה מרובה כחלק מתוכניתו של חסן נסראללה לחדור לישראל ולכבוש יישוב יהודי, והוציאו אותן מכלל פעולה. מאז ממשיכים הכוחות השונים – חילות ההנדסה, השריון, התותחנים והיחידות המיוחדות – לשקוד על עיבוי מערכי ההגנה, לפרוץ דרכים חדשות ומוסתרות מעיני האויב לתנועת לוחמים, ולפתח יכולות תגובה ותקיפה לקראת כל הסלמה.
אם במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, התמודדה ישראל בגזרה צפונית אחת, כיום בעקבות השינויים האזוריים מדברים על "מלחמת הצפון", שתתפרס על חזית ארוכה מלבנון ועד סוריה. מלחמה כזו עלולה להתנהל במקביל לחזית דרומית מול רצועת עזה, ולהביא להפגזת העורף באלפי טילים ביום ולמספר רב של נפגעים.
סא"ל איתמר מיכאלי: "לפני מלחמת האזרחים חיזבאללה לא ישב בקו המגע בגולן. עכשיו כן. בגבול לבנון יש אויב שהתבסס על הגבול עשרות שנים, פה בגולן הוא מתחיל להתבסס עכשיו"
"אנחנו במשחק שחמט מול האויב, חייבים כל הזמן להגיב ולא לחשוב שהיה אירוע ונגמר. זו גזרה מאוד נפיצה, וביחס לעבר יש לנו הרבה יותר כוחות כאן", מציין סא"ל יצחק חורי, סגן מפקד חטיבה 300, "עוצבת ברעם". הוא וחייליו אמונים על קו הגזרה המערבית של גבול לבנון.
לפחות ברמה הגלויה לעין, נדמה כי לחשיפת המנהרות הייתה השפעה שולית על חיזבאללה. הם כמעט לא התייחסו לאירוע.
"בחשיפת המנהרות פגענו ביכולת אסטרטגית משמעותית מאוד של חיזבאללה. גם אם הם לא מדברים על זה, ברור לכולם שזה גרם לצד השני להיות מורתע. הם הופתעו מאוד. החפירות שלהם התחילו לפני המון שנים. היה לנו תכנון ארוך מאוד לבצע את הפעולה הזו, ובחרנו את הזמן המתאים".
למרות הפגיעה האנושה במיזם התת־קרקעי של חיזבאללה, סא"ל חורי מבהיר כי הארגון מחזיק עדיין בארסנל של תוכניות לחימה מהקרקע ומהאוויר. "אנחנו יודעים שיש להם עוד כלים במקומות שונים, ונצטרך להתמודד איתם. אבל לפחות בנוגע לאיום המנהרות ההתקפיות, ממה שאני מכיר הוא נוטרל באופן מלא ואין כיום מנהרות שחוצות את הגדר לעבר ישראל".
לאחר סיום מבצע מגן צפוני נותרה בגזרה פלוגה של לוחמי הנדסה. הם מגיבים לכל דיווח של תושבים על שמיעת רעשים, ומפעילים אמצעים טכנולוגיים שפותחו כדי לסכל אפשרות שבחיזבאללה ינסו לשוב אל תוכנית המנהרות ההתקפיות. בצה"ל מתייחסים ברצינות לכל טענה, ומשגרים צוותי איתור מנהרות לאורך יישובי קו הגבול. בישראל לא יודעים לומר בוודאות אם ארגון הטרור ויתר על חידוש חפירת המנהרות, ומשאירים יד על הדופק בלב האדמה.
מלחמת מצלמות
במהלך השנה האחרונה ניצבה ישראל לא אחת כפסע ממלחמה מקיפה בחזית הצפון, בין היתר בעקבות פעילות צה"ל נגד ההתעצמות האיראנית במדינות השכנות. אחד הרגעים הללו התרחש בתחילת ספטמבר, כאשר אנשי חיזבאללה ירו טילי קורנט לעבר אמבולנס צבאי שנע על יד הגבול, סמוך לקיבוץ יראון. ברכב הממוגן היו חמישה חיילים, אך הטילים החמיצו את יעדם ולא פגעו בו. האירוע התרחש כמה ימים לאחר שמטוסי חיל האוויר תקפו בדמשק ומנעו ממיליציה שיעית להוציא לפועל פיגוע רחפנים. באותה יממה דווח גם על רחפנים ישראליים שפעלו ברובע דאחייה, מעוז חיזבאללה בביירות, ופגעו במתקן איראני לשיפור הדיוק של טילים.
"אם הקורנט היה פוגע 30 סנטימטרים גבוה יותר היו לנו חמישה הרוגים, וזה כמובן היה מחריף משמעותית את התגובה שלנו", אומר סא"ל חורי. "מכיוון שידענו שאין לנו נפגעים, עצרו אותנו מלהגיב באופן עוצמתי יותר. היינו יכולים לפגוע בקלות במספר רב של חוליות שהיו בשטח, ורק בגלל החלטה של הדרג המדיני לא עשינו את זה. לא הפעלנו אפילו עשירית מהיכולות". את נסיעת האמבולנס המשוריין בניגוד להנחיות שהורו לכוחות להימנע מנסיעה בכבישים שנצפים מכיוון לבנון, הוא מגדיר כ"תקלה חמורה מאוד, משהו שלא היה צריך לקרות. היה פה נס". וכך, האירוע שהיה לו פוטנציאל נפיץ עד כדי מלחמה, הסתכם בירי תגובה של כמאה פגזים לעבר שטח לבנון, ללא פגיעה באנשי חיזבאללה.
מלחמת האזרחים בסוריה הגיעה עד סמוך לגדר הגבול, וקולותיה ומראותיה הורגשו היטב ביישובי רמת הגולן. מאז סיומה, כוחות חיזבאללה שיצאו להילחם בשירות משטר אסד חזרו אל עמדותיהם המקוריות בדרום לבנון, סמוך לגבול ישראל, כאשר הם חזקים, מאומנים ומנוסים יותר. לצד הפגיעה הקשה בכוח האדם של חיזבאללה ומספרם הרב של ההרוגים והפצועים בשורותיו במהלך קרבות הדמים בסוריה, הוא צבר גם יכולות התקפיות שלא היו לו בעבר.
"ברור שיש שינוי בשנה האחרונה", אומר סא"ל חורי. "המגמות של חיזבאללה התקפיות יותר, ואנחנו נערכים. אנחנו גם רואים אותם בשטח, ובוודאי שלא אתן להם את הפרס ולא אגלה מה אנחנו יודעים עליהם. בחודשים האחרונים אנחנו עושים כמעט בכל שבועיים תרגיל ברמת החטיבה, האוגדה או הפיקוד. זה משהו שלא היה בעבר, וזה חוץ מהפעילות המבצעית השוטפת. אנחנו במלחמה נגד הזמן, ורוצים להספיק יותר ולהיות מוכנים. לא נחים, וממש לא חושבים שהאירוע הבא לא יגיע".
אתה רואה שיתופי פעולה בין חיזבאללה ללוחמי צבא לבנון?
"כן, ואני לא יכול להרחיב יותר. זה משהו שקיים. על פי הסכמי הפסקת האש בהחלטת האו"ם 1701 אחרי מלחמת לבנון השנייה, באזור הזה אמורה להיות נוכחות של צבא לבנון בלבד. ברור שיש שיתופי פעולה, ואנחנו רואים אותם בצורה חד־משמעית. זה לא מפתיע, לפחות לא אותי".
לאחרונה הציבו אנשי צבא לבנון, בחסות חיזבאללה, מערך מצלמות תצפית על גבול ישראל, בתגובה למצלמות שישראל מעמידה לאורך קו הגבול. בהמשך דווח שהם נטעו עצים, בניסיון להסתיר את שדה הראייה של המצלמות הישראליות. המצלמות הלבנוניות הוצבו מול ה'פשפשים' שקבעה ישראל בחומת הגבול, ושכוחותינו עוברים דרכם לפעולות הגנה וביטחון (המתבצעות בתוך קו הגבול הבינלאומי). בד בבד, חיזבאללה ממשיך לאסוף מודיעין על ישראל באמצעות עמדות תצפית ובכסות של ארגון סביבתי בשם 'ירוק ללא גבולות', זאת לצד מגדלי התצפית השחורים שהציבו הלבנונים צמוד לגדר הגבול.
"אנחנו במעקב מלא על הפעילויות שלהם, ורואים לאן הם מגיעים, מי האנשים ועל מה הם מתצפתים. יש להם מערך סדור של תצפיות, ואנחנו רואים אותם באופן תדיר. גם דברים שהם עושים מבחינתם באופן מוסתר, אנחנו על זה", אומר סא"ל חורי.
הרמטכ"ל, רב־אלוף אביב כוכבי, משגר שוב ושוב אזהרות אל הממשלה המשותקת בשנה האחרונה ואל הציבור הרחב, מפני העימות הבא מול חיזבאללה המתעצם. ההתבטאות האחרונה הייתה ביום רביעי שעבר, בכינוס במרכז הבינתחומי בהרצליה. כוכבי דיבר על אפשרות של עימות מול איראן ועל המוכנות של צה"ל לקחת סיכונים עד כדי מלחמה מול חיזבאללה, כדי למנוע את הצטיידותו בטילים מדויקים. "יש שינוי והחרפה באיומים, כל הזירות שמקיפות אותנו במעגל ראשון הן פעילות", הדגיש.
הרמטכ"ל, רב־אלוף אביב כוכבי, משגר שוב ושוב אזהרות אל הממשלה המשותקת בשנה האחרונה ואל הציבור הרחב, מפני העימות הבא מול חיזבאללה המתעצם. ההתבטאות האחרונה הייתה ביום רביעי שעבר, בכינוס במרכז הבינתחומי בהרצליה. כוכבי דיבר על אפשרות של עימות מול איראן ועל המוכנות של צה"ל לקחת סיכונים עד כדי מלחמה מול חיזבאללה, כדי למנוע את הצטיידותו בטילים מדויקים. "יש שינוי והחרפה באיומים, כל הזירות שמקיפות אותנו במעגל ראשון הן פעילות", הדגיש.
הבוקר (ב') המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) פרסם את הערכות חוקריו, בהם בכירי מערכת הביטחון לשעבר, בנוגע למפת האיומים הצפויה בשנה הקרובה. בימים האחרונים עדכן המכון את הערכת המצב שלו בעקבות חיסולו של קאסם סולימני. במרכז ההערכה עולה הסבירות למלחמה בצורה דרמטית והערכות המכון הן כי בשנת 2020 תפרוץ מלחמה אחרי שנים שההערכות דברו על התקרבות: "מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה", נכתב בהערכת המצב שקושרת את הערכות לאופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים ובהן התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל כמו מאמצי חיזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב, מאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על תנאי ההסדרה עם ישראל.
הערכת המכון השתנתה מהותית לאחר שבטרם לחיסולו של סולימני העריכו בכירי המכון כי איום המלחמה בחזית הצפון יצטמצם משמעותית בשנת 2020, אלא אם כן ישראל תבחר להוביל למלחמה כזו. בין היתר, הערכות אלו נשענו על המצב הפנימי בלבנון. בחודשים האחרונים מתרחבת שם המחאה העממית על השחיתות והמצב הכלכלי הקשה, אבל גם נגד המעורבות האיראנית במדינה וסירובו של ארגון חיזבאללה להתפרק מנשקו. כעת, בעקבות הסיכול האמריקני השתנו כנראה תנאי השחמט.
מגרש משחקים רחב
את סא"ל מיכאלי אנחנו פוגשים במושב אלוני־הבשן ברמת הגולן. אנחנו מבקשים להשלים את תמונת המצב הצפונית ממי שאחראי להגנת חלק מגבול הגולן. התיישבנו בג'יפ הממוגן שלו ויצאנו לעבר מוצב 111, המשקיף אל הכפר כודנה שבמרכז הרמה הסורית. משמאלנו, על גדר הגבול בצד הישראלי, אנו מבחינים במוצב מאויש בחיילי או"ם, ולפנינו פרוסים מרחבי הגולן הסורי. לפני שנים אחדות ניטשו כאן קרבות מדממים בין כוחות המורדים לצבאו של אסד. כעת השקט שב לשרור, ומי שמנצלים אותו הם תיירי השלג והמים שעלו במהלך השבוע לצפות בחרמון המושלג ובנחלים הגועשים.
אלא שזהו שקט מתעתע, שכן מתחת לפני השטח – וגם מעליהם – המציאות משתנה כל העת, ולא בהכרח לטובה. כוחות חיזבאללה, שהציפו את האזור כדי לסייע לצבא אסד במלחמתו במורדים, נמצאים כאן עכשיו כדי להישאר. בצה"ל מבינים זאת, ואוגדות 201 ו־36 המוצבות בגולן מתאימות את מתאר הלחימה וההגנה על היישובים על פי השינויים בגזרה. לצד גדר הגבול החדשה והמתוחכמת, 'שעון חול', משלימים בימים אלה את סלילת ציר הבשן שיאפשר תנועה בטוחה יותר של כוחות לאורך הגבול.
במרץ האחרון חשף מערך האיסוף של צה"ל בגבול סוריה את תוכנית 'תיק הגולן', שקידמו איראן וחיזבאללה מתחת לאפו של נשיא סוריה אסד. מטרת התוכנית היא להקים בגולן הסורי תשתית טרור חשאית נגד ישראל, שתאפשר חזית נוספת משטח סוריה בעת מלחמה, ותבצע פעולות טרור נגד חיילי צה"ל ויישובי העורף הישראלי בעת שגרה. סא"ל מיכאלי מציין כי חיזבאללה שואף לתקוף משתי המדינות בעת לחימה עם ישראל, באופן שיעניק לו מגרש משחקים רחב. "יותר נוח לחיזבאללה לפעול מסוריה, כי במקרה כזה לא תהיה פגיעה בלבנונים", הוא מסביר. חשיפת תיק הגולן איננה עוצרת את תהליך ההתבססות של חיזבאללה בגולן הסורי, אך בצה"ל עוקבים אחריו, תוך שהצד השני מודע לכך שמעשיו גלויים לעיניה של ישראל. כוחות המודיעין בגולן אף הבחינו בניסיונות של חיזבאללה לגייס סורים מקומיים שיפעלו תחתיו.
לצד ההתבססות של חיזבאללה, ניכר כי הצבא הסורי מנסה לשוב לעמדותיו ולשדר עסקים כרגיל כלפי האויב הישראלי. מאז הסתיימה הלחימה הצבא הסורי משתקם, והוא הקים שתי חטיבות מחדש: 112 בדרום הגולן הסורי, ו־90 בצפונו. "צבא סוריה מספק תשתית נוחה ומאפשר לחיזבאללה לפעול במרחב, בתמיכתה של איראן", מציין מפקד הגדוד. לדבריו, "יש שינוי משמעותי בשטח ביחס לתקופה הקודמת, לפני שהמורדים כבשו את האזור. אז לא אפשרו בצבא סוריה לשום כוח להיכנס למרחב. כעת הוא חזר לכאן אבל התחושה היא שהוא חלש יותר ודרוך פחות". סא"ל מיכאלי מכיר בזכותו הלגיטימית של צבא סוריה לשוב אל עמדותיו בגולן, אבל מודאג מהקשר ההדוק בין צבא סוריה וחיזבאללה. בהקשר זה יש המתארים מציאות שבה לכל מפקד בכיר בצבא סוריה יש מקביל בחיזבאללה המייעץ לו, מתוך תפיסה שלפיה גבולות לבנון וסוריה הם חזית אחת מול ישראל.
לנוכח המציאות הזו, מפקדי היחידות המוצבות לאורך הגבולות בגליל ובגולן מקפידים לנהל שיח ישיר ולהתעדכן בכל המתרחש מעבר לגדר. "בספטמבר, כשהיה מתח בגבול לבנון, נדרכנו גם כאן באותה רמה. ברור לנו שהתגובה הייתה יכולה להיות גם אצלנו. יש למידה רוחבית, וגם נפגשנו אחרי האירועים ותחקרנו אותם יחד", מספר סא"ל מיכאלי. על עמיתיו בגזרות האחרות הוא אומר: "כולנו גדלנו יחד מאז היינו מפקדי מחלקות. אנחנו חברים ועובדים יחד, מעבירים מידע ומשתפים".
משלבים כוחות
תורת הלחימה הצפונית של צה"ל עוברת בתקופה האחרונה שינויים רבים, וכעת מדברים על ניהול חדש של שדה הקרב. במסגרת פריסת הכוחות בגולן, סא"ל מיכאלי אחראי לגזרת דרום הרמה. על פי שיטת הצק״ג (צוות קרב גדודי), הוא מפעיל כוחות רב־חיליים – איסוף, מודיעין, תותחנים, חי״ר, ארטילריה ושריון. השילוב מאפשר סינרגיה בין הכוחות, ומוביל לעבודה טובה יותר. החיבור בין החילות דורש מאמץ ותכנון, שכן כל חיל מגיע מתרבות קרבית שונה, אך הוא מביא ללמידה הדדית ולשיתוף פעולה. "חיבור כזה הוא תמיד אתגר, אבל אני חושב שזה מחזק מאוד את הצבא", אומר מיכאלי. "המרחב כאן מאפשר לנו הרבה, אנחנו מתאמנים פה המון, וזה מחזק את המוכנות של האנשים".
סא"ל יצחק חורי: "חיזבאללה צבר במלחמה בסוריה יכולות חדשות. המגמות של חיזבאללה התקפיות יותר, ואנחנו במעקב מלא על הפעילויות שלהם"
סא"ל מיכאלי מציין כי בניגוד לעבר, שבו כוחות סוריים כמעט לא נראו על הגבול, כיום הם נראים היטב, באופן גלוי וגם סמוי. "חיזבאללה וצבא סוריה מגיעים למרחב בצורה 'תמימה', בחזות צבאית וגם אזרחית, לפעמים בדמות של רועי צאן". האם בין הגורמים לאורך הגבול נראים גם איראנים? "אנחנו לא רואים איראנים בעין, אבל ברור שיש כוחות פרוקסי איראניים כמו חיזבאללה וכוח קודס. יש מגמה מטכ"לית, שלא קשורה לעולם שלי, למנוע מאיראן להתבסס בסוריה, והיא אקטיבית מאוד".
המערכה הסמויה והגלויה שישראל מנהלת נגד התעצמות מדינות אויב וארגוני טרור, וכדי לסכל פעילות התקפית שלהם, נמשכת כל העת. כך למשל, בראשית השבוע שעבר דיווחה סוכנות הידיעות הממלכתית של סוריה כי מערכות ההגנה האווירית יירטו טילים ששוגרו מכיוון ישראל לעבר שדות תעופה במדינה. לפי 'המרכז הסורי למעקב אחר זכויות אדם', בתקיפה בפרוורי דמשק נהרגו שלושה אנשים שאינם סורים, ונראה שהכוונה לאיראנים. עיתון לבנוני דיווח כי הטילים פגעו במחסני אמל"ח. בישראל שמרו על עמימות ולא התייחסו. מדיווחים שונים בתקשורת הסורית עלה עוד כי ספינת קרב ישראלית חיסלה במסגרת התקיפה את בכיר האיראנים בדמשק, הגנרל עלי חג'יזדה, ששהה בסיידא א־זיינב שבפאתי דמשק. עוד נמסר בדיווחים כי קצינים נוספים מצבא איראן היו בין הנפגעים בתקיפה.
לסיום מבקשים המפקדים הבכירים בגולן ובגליל להעביר מסר לתושבי היישובים שהם מגינים עליהם. "אנחנו נעשה הכול כדי לאפשר לאזרחים לחיות את שגרת חייהם בלי הפרעה", אומר סא"ל מיכאלי. "המזרח התיכון חווה טלטלה מטורפת, ואנחנו בישראל רוצים להישאר אי של שפיות בתוך הכאוס. הצבא משקיע מאמצים רבים בהכנת העורף להסלמה, ומחלקות וכיתות ההגנה ביישובים מתאמנות כל הזמן". סא"ל חורי מגזרת הגליל מוסיף: "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם כיתות הכוננות ביישובי הגליל, ועורכים אימונים משותפים. הרבש"צים בגזרה רתומים ומחוברים היטב להערכות המצב. לנו ברור שחייב להיות שיתוף פעולה מלא". 
