אחינועם ניני הגיעה הופיעה אתמול (ב') לראשונה ביישוב לשם שבשומרון. מדובר ביוזמה שהחלה בין אנשי השומרון, ראש המועצה האזורית יוסי דגן, לבין הזמרת אחינועם ניני. לפני יותר משנה הגיעה ניני לסיור במקום וכעת בעקבות שיח שנוצר בינה לבין תושבת השומרון, נעמה זנבר מעלי זהב, הגיעה ניני למקום.
רוב המפגש היה שיח פתוח בין היוצרת לתושבים. ניני פרשה בפניהם את השקפת עולמה וסיפרה על משפחתה שהגיעה לירושלים עוד בסוף המאה ה-19. "אני דור רביעי כאן ואני אוהבת את המקום הזה ומאמינה בסיפור שלנו", אמרה ניני, "אני רוצה שהילדים שלי יישארו פה".
עוד הוסיפה ניני: "אחרי מחשבה רבה אני מבינה ומאמינה שהדרך היחידה לשמור על אופייה וביטחונה של מדינת ישראל הוא פתרון שתי מדינות לשני עמים. אני יודעת שזה לא פופולרי בזמן הזה, אבל זוהי תפיסת העולם שלי והיא באה באמת מהמקום שאומר שכדי שתהיה לנו מדינה דמוקרטית, בעלת רוב יהודי, מדינה דוברת עברית, הדרך היחידה היא גבולות מוסכמים".
בהקשר זה אמרה ניני כי הצד הישראלי חייב להקשיב לנרטיב של העם הפלסטיני ולקבל את העובדה שגם הם סבלו פה. ולכן היא זועמת על "חוק הנכבה".
"בהגשמת החלום שלנו (הציונות, י"פ) גרמנו כאב לעם אחר", אמרה ניני, "אנחנו חייבים לקבל את זה שגרמנו להם כאב. לקחנו להם את האדמות שלהם לפעמים בכוח, הם ברחו או לא ברחו, זה לא משנה. אני מתביישת בחוק הנכבה. העובדה שאנחנו לא מוכנים לקבל את קיומם, לקבל את הכאב שלהם, את הסיפור שלהם, אנחנו מוחקים אותם ומוציאים אותם מהחוק. זה ביזיון. זה עוול נורא בעיני".
ניני גוננה על יו"ר הרשות הפלסטינית ואמרה כי הטענות כלפיו כי הוא מכחיש שואה אינן נכונות. ניני שיתפה כי היא קראה את הדוקטורט של אבו מאזן ולדבריה הוא אינו מכחיש שואה אלא מציין קשרים שנוצרו בין התנועה הציונית לנאצים באותה עת.
"הטענה שאבו מאזן מכחיש שואה אינה נכונה. אנחנו קראנו את כל מה שהוא כתב. הוא ניסה להוכיח שהיה קשר בין התנועה הציונית לבין הנאציזם. הנאציזם ראה בתנועה הציונית דבר נהדר. והתנועה הציונית רצו שיגיעו אליהם אנשים.. אני קראתי את הדוקטורט שלו והוא לא מכחיש שואה. אבו מאזן אמר בריש גלי ביום השואה שהוא משתתף בצערם של העם היהודי על השואה. אם הוא מכחיש שואה למה שהוא יפרסם דבר כזה? למה שהוא יגיד שהשואה הייתה דבר איום ונורא? אגב, הוא גם אמר שהוא לא רוצה לחזור לצפת."
ניני אמרה כי ייתכן והסכם שלום ידרוש פינוי של התנחלויות אך החזון שלה הוא שרוב המתיישבים ימשיכו לגור באדמותיהם. "אני לא מחפשת צדק אבסולוטי ולא אמת אבסולוטית, אני יודעת שבסיפור הציוני היו גם דברים לא שלמים ומושלמים וזה בסדר מבחינתי. אני לא מחפשת להיות קדושה. החזון שלי שלא יפנו את ההתנחלויות. שתמשיכו לחיות פה במצב של שלום. אני מאמינה שהרוב הגדול יישאר בגבולות ישראל במצב של שלום".
ניני הוסיפה שלטובת תושבי המדינה צריך לפעמים לעשות ויתורים כואבים: "אם מדינת ישראל אומרת לי: 'מתחת לשפיים (מקום מגוריה, י"ש) גילו את מאגר המים הגדול ואת צריכה לעבור מפה לטובת תושבי מדינת ישראל', אני אבכה ואהיה עצובה ואני אזוז כי יש דברים יותר גדולים ממני. אני יודעת שזה קשה שאומרים לך: יכול להיות שלא תוכל לגור במקום הזה".
יוסי דגן, יו"ר המועצה אזורית שומרון שאירח את ניני, התווכח עמה על השקפותיה אך ברך אותה על ביקורה ונכונותה לקיים דיאלוג עם אנשי ההתיישבות. "הבעיה המרכזית שלנו, של החברה הישראלית וההתיישבות בשומרון בפרט, היא הבורות וחוסר ההיכרות", אמר דגן, "כשלא מכירים אחד את השני יש ריחוק וכשיש ריחוק יש שנאה. השומרון שייך לכל עם ישראל, עם כיפה ובלי כיפה, ימנים וגם שמאלנים. השומרון לא שייך למפלגה. אנחנו צריכים לדבר ולנער את הבורות ואני מברך אותך שהגעת לפה. זו לא הפעם הראשונה ואני יודע שגם לא הפעם האחרונה שאת תבואי לפה".
המפגש בין תושבי השומרון לאחינועם ניני החל לפני מספר שנים בעקבות סיור שערכה ניני בשומרון עם יוסי דגן. ההחלטה להגיע ולשיר בשומרון נוצרה בעקבות שיח בין מנהלת מקהלת ילדי לשם ועלי זהב, נעמה זנבר, מקהלה שיש בה ילדים חילונים ודתיים. זנבר, מוזיקאית בעצמה, שלחה לניני את השיר שכתבה והלחינה "כביש 5" אותו מבצע אריאל זילבר יחד עם מקהלת הילדים של עלי זהב ולשם. אחר ניני הגיעה לחזרות עם מקהלת הילדים והשבוע, כאמור, היוצרת ומקהלת הילדים כבר הופיעו יחדיו.
