אחרי הכישלון שנחל מיזם החנינות לבני העדה האתיופית, במשרד המשפטים מנסים בכל זאת להוציא לפועל את המהלך, שנועד לחזק את אמונם של יוצאי אתיופיה ברשויות האכיפה. בשבועות האחרונים פתח המשרד במהלך של פנייה יזומה לצעירים שעומדים בקריטריונים, בלי להמתין שיגלו בעצמם את האפשרות ויגישו בעצמם את הבקשה למחיקת רישומם הפלילי. במשרד המשפטים ובמחלקת החנינות מקווים כי המהלך יוביל לגידול במספר הבקשות שיוגשו.
בשנה וחצי האחרונות הובילו משרד המשפטים ובית הנשיא תוכנית שקראה לצעירים אתיופים שנשפטו בעבר בגין עברות של הפרת הסדר הציבורי (ובהן העלבת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור, התקהלות אסורה והתפרעות), ולא הוטל עליהם עונש של מאסר בפועל, להגיש בקשות למחיקת הרישום הפלילי שלהם. בבסיס המיזם עמדה ההנחה כי צעירים אתיופים סבלו לאורך השנים משיטור יתר, ולא פעם נפתחו נגדם תיקי חקירה שלא בצדק.
הפרויקט לא צלח, והצעירים האתיופים לא התדפקו על דלתות משרד המשפטים. כפי שפורסם במקור ראשון לפני כמה חודשים, התקבלו 22 פניות בלבד ומתוכן אושרו 15. בזמן שחלף, ועל אף הפרסומים בנושא, התקבלו עוד פניות ספורות בלבד. השיעור הנמוך של הגשת הבקשות נובע, כך סבורים במחלקת החנינות, מאי אמון של יוצאי אתיופיה ברשויות. כעת מקווים שם שפנייה ישירה ויזומה תשנה את התמונה.
גם הסנגוריה הציבורית, שייצגה לאורך השנים רבים מבני העדה שנחקרו בחשד לאלימות כלפי שוטרים, צורפה למהלך. בשבועות האחרונים מנסים אנשי הסנגוריה לאתר לקוחות שייצגו בעבר וליידע אותם על ההזדמנות הניתנת להם למחיקת הרישום הפלילי. ״אנחנו עדיין בחיתולים", מסר מקור בסנגוריה ביחס ליוזמה. "יש קשיים טכניים, כמו לקוחות שקשה להשיג, אבל גם קשיים מהותיים יותר של מי שלא מעוניינים להשתתף במהלך. אנחנו מסבירים להם את חשיבות מחיקת הרישום, ומקווים שככל שיחלוף הזמן נראה יותר היענות״.
הפוטנציאל המרבי של מחיקת הרישום הפלילי לצעירים בני העדה, לפי נתוני משרד המשפטים, עומד על מאות בני אדם.
מלבד הפנייה היזומה של מחלקת החנינות, למקור ראשון נודע כי לשכת עורכי הדין עובדת בימים אלה על הכשרת עורכי דין מטעמה, שיסייעו בלא עלות למי שיהיו מעוניינים להגיש את הבקשה. ״אני רואה חשיבות גדולה במיזם ובמעורבות הלשכה בתהליכים התורמים לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית", מסר יו"ר הלשכה אבי חימי. "אני גאה לבשר כי יותר מ־180 עורכי דין נרשמו לתוכנית, ויהיו מוכנים לייצג את הצעירים בלי כל תמורה. אין לי ספק שהפרויקט יתרום רבות לחיזוק האמון בין אחינו יוצאי אתיופיה ובין רשויות האכיפה והמשפט״.
