ארגון הרבש"צים הודיע היום (ב') כי לנוכח התנהלות משרד הביטחון הם מחריפים את המאבק במסגרת סכסוך העבודה הקיים. במסגרת הצעדים, כבר בתחילת השבוע הבא ינתקו כלל הרבש"צים מישובי הצפון ועד הדרום כל מגע עם צה"ל גם בשעת חירום.
ארגון הרבש"צים מבית ההסתדרות הלאומית פנה למשרד הביטחון בדרישה לקחת אחריות מלאה ולדאוג לתנאי העבודה הבסיסיים הנדרשים לביצוע המשימות ונקט בלו"ז מדורג לפיו יוחרפו צעדי המחאה. ההסתדרות הלאומית וארגון רכזי הביטחון צפויים להחריף את המאבק בהדרגה עד למצב של שביתה כללית בכל רחבי המדינה כולל עוטף עזה, יהודה ושומרון וגבול הצפון והדרום.
הארגון הודיע כי החל מהבוקר, ינותק הקשר וייפסק שיתוף הפעולה בין כלל רכזי הביטחון במדינת ישראל לגורמי צה"ל, ובהמשך השבוע, החל מיום חמישי יושבתו כלל רכבי הביטחון ביישובים. שלב נוסף בהחרפת הצעדים יתבצע ביום ג' ה-21.1 יוחזרו נשקיהם האישיים של רכז הביטחון לחטיבות המרחביות, וביום א' ה-26.1 תוכרז שביתה כללית של כלל רכזי הביטחון היישובים."משרד הביטחון מפקיר את ביטחון ההתיישבות בכל גבולות ישראל: לבנון, סוריה, ירדן, מצרים, עזה וכל יהודה ושומרון, ובהם כמיליון תושבים", אומר איתי הופמן, רבש"צ מעוז חיים, וסגן יו"ר ועד הרבש"צים הארצי. "מדובר על מגה פיגוע. תוך שבוע וחצי אין ביטחון – אנחנו מחזירים את הנשקים והאפודים. אנחנו לא מעניינים את משרד הביטחון, אז אנחנו צריכים להילחם על הביטחון? איפה המדינה? איפה שר הביטחון? שמישהו יתעשת!".
כבר כשנה וחצי שארגון הרבש"צים מנהל מאבק בקיצוצים שמשרד הביטחון מטיל על "רכיבי הביטחון". "מדובר על תהליך זוחל" אומר הופמן "שבו משרד הביטחון מנסה להתנער מהאחריות הכי בסיסית שלו – לדאוג לביטחון תושבי המדינה. בתהליך הזה משרד הביטחון מרחיק את עצמו מהעסקה שלנו ומהאחריות הביטחונית על היישובים. מאז שקיבלנו את ההסכמים החדשים אנחנו מתריעים מפני המהלכים המסוכנים שהמשרד נוקט. היינו תמימים. אנחנו אנשי שטח, לא אנשי פוליטיקה".
לדבריו, את האחריות לביטחון היישובים, מנסה המשרד להטיל על היישובים עצמם. בשנת 97' היו הרבשצ"ים עובדי משרד הביטחון ובתהליך של הפרטה הפכו לעובדי הישובים ונושא העסקה עבר לישובים עצמם. "כרגע, גם אם תובעים את הרבש"צ – משרד הביטחון דאג שיהיה רשום בהסכם שהאחריות הביטוחית היא על היישובים", מסביר הופמן, "משרד הביטחון מתנער מאיתנו, ואומר הלכה למעשה שם קורה חלילה אירוע ביטחוני, שזה לא קשור אליו. הם מסתכלים עלינו כמו רכיב ביטחון. כמו גדר, כמו עמוד תאורה או כמו השער. לא רואים אותנו כבני אדם. אין לנו תנאים. מבחינתם אנחנו עובדי קבלן של הצבא.
"באחד הדיונים שנערכו בנושא לאחרונה ב-20.09, משרד הביטחון אמר שאנחנו 'נותני שירות'", מתרעם הופמן, "השופטת התפחלצה. כל מילה שנייה שלה הייתה 'חלם'. היא פשוט לא האמינה. יצא לנו עשן מהאזניים. קשה להבין את האטימות הזו".
בארגון הרבש"צים מטילים על משרד הביטחון את האחריות המלאה למצב שנוצר. "לא יעלה על הדעת שמשרד הביטחון ידרוש מהרבש"צים התגייסות מלאה תוך הקרבת נפש 24 שעות ביממה ומהצד השני אותו משרד ביטחון בורח מאחריות ודאגה לרבש"צים", נכתב בהודעה שנמסרה מטעם הארגון.
בארגון תוקפים בחריפות את שר הביטחון נפתלי בנט. "אנחנו כבר חודשיים מתכתבים איתו. אין מילים אחרות מלבד מילים קשות: נפתלי בנט, מר ביטחון, מפקיר את ביטחון ההתיישבות".
הקיצוץ שנכנס לתוקף החל ב-01.01.20 הוא הקיצוץ השני שנעשה בחצי השנה האחרונה. קדם לו קיצוץ במאי-יוני של שנת 2019. "היום רבשצ"ים במקום לחשוב ביטחון, חושבים איך הם יכולים לחסוך נסיעה כי אין לנו תקציב מספק לדלק", אומר הופמן.
לשם המחשה, בשנת 2018 תקציב רכב ביטחון עמד על 39 אלף שקל. מאמצע 2019, לאחר שהחלה שנה התקציב והיו רכבים שכבר עברו את מכסת הדלק, קוצץ הסכום ל-33 אלף שקלים. ועם הקיצוץ הנוסף שנכנס לתוקף בחודש זה, עומד הסכום על 25 אלף שקלים. "משרד הביטחון בעצם אומר 'שהיישובים יתמודדו, זה מה שאנחנו מקציבים', וזהו, לא מעניין אותם מה הלאה".
איתמר שרוני, סמנכ"ל גיוס בהסתדרות הלאומית: ״צר לנו שמשרד הביטחון בראשותו דווקא של נפתלי בנט – ממשיך להתאכזר ולהתעלל בציבור רכזי הביטחון הצבאיים, אשר מקדישים את חייהם למען ביטחון של למעלה ממיליון אזרחי ישראל בקווי העימות" שרוני קרא לשר הביטחון – "להתערב באופן בהול בטרם תהפוך סוגית הרבש״צים למשבר ביטחוני קיצוני״.
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "משרד הביטחון מוקיר ומעריך את פועלם של הרבש"צים ואת תרומתם לחיזוק הביטחון ביישובים. לאחרונה גיבש המשרד, יחד עם מרכז המועצות האזוריות, הסכם מעודכן הכולל הגדלה של תקציב ההשתתפות במימון מרכיבי ביטחון ליישובים המעסיקים רבש"צים. עמדת המדינה, הייתה ונותרה, שהרבש"צים הם עובדי הישובים ועליהם לנהל מו"מ קיבוצי מול מעסיקיהם".
