עכשיו, כשקאסם סולימאני טמון שלוש אמות באדמה, הגיע הזמן להתרכז גם בעלילות תאומו הטורקי האקאן פידאן, הלא הוא ראש שירות הביון של טורקיה MIT. הקשר ביניהם מעניין ומפתיע בו־זמנית.
טורקיה ואיראן חולקות מערך עצום של אינטרסים אזוריים, חלקם משותפים וחלקם מנוגדים. הקשר של סולימאני ופידאן הוא פועל יוצא של אותו מערך. כך למשל, לשתי המדינות אינטרס משותף בהפרת הסנקציות האמריקניות על איראן. ואכן, הבנק הטורקי הממשלתי, 'חאלק בנק', הבריח לאיראן בשיטתיות זהב תמורת נפט, עד שהאמריקנים שמו יד על מנהלי הבנק וחסמו את הנתיב הזה. במלחמה בסוריה, לעומת זאת, איראן וטורקיה ניצבות משני צידי המתרס: איראן ניצבת שכם אחד עם המשטר הסורי ועם רוסיה במלחמתה במורדים האסלאמיסטים. טורקיה, לעומת זאת, מאז פרוץ מלחמת האזרחים הסורית, תומכת, מממנת ומחמשת יקום של ארגונים ג'יהאדיסטיים בשטחה, כולל דאעש.
מי שעד לפני שבועיים היה רב־האומן שהקים את צבא הצללים של כוחות הפרוקסי האיראניים וניהל את מדיניות החוץ האזורית של טהרן, היה הגנרל קאסם סולימאני, ראש כוח קודס של משמרות המהפכה. זה גם תחום ההתמחות של האקאן פידאן, ראש שירות הביון הטורקי MIT. מאז פרוץ המלחמה בסוריה מנצח הביון הטורקי על מערך של ארגוני מורדים ג'יהאדיסטיים בסוריה. תחת שרביטו של פידאן הוקם צבא המורדים, שחיבר בין קבוצות התנגדות לגיטימיות לארגוני טרור. שירות הביון הטורקי ניהל גם מערך שלם של הברחות נפט סורי ומכירתו מעבר לגבול, והעניק טיפול רפואי למורדים בבתי חולים מיוחדים בטורקיה, בזהות בדויה.
הדמיון בצורת החשיבה ובגישה למדיניות האזורית אינו מוגבל לסוריה ולעיראק. בעוד סולימאני ניהל מערך לחימה שביטא את השאיפה האיראנית להגמוניה אזורית כוללת, מהלכיו של פידאן הם חלק בלתי נפרד מהאידיאולוגיה הניאו־עות'מאנית השואפת להחזיר לטורקיה את מעמדה ועוצמתה כאימפריה היסטורית. ואם שאיפות ההתפשטות של איראן קיבלו ביטוי ביחסים המיוחדים שרקם סולימאני עם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, הביטוי הטרי ביותר לשאיפות האימפריאליסטיות של טורקיה הוא ההסכם הימי שחתמה באחרונה עם לוב. אך בשעה שסולימאני ממשיך לטוות את חלומותיו מגן העדן השיעי, פידאן חונך בימים אלו את משרדיו במתקן המודיעין החדיש והמשוכלל שנפתח בשבוע שעבר באנקרה, וכבר קיבל את הכינוי "המבצר".
אבל מי מחקה את מי? האם מלחמת הפרוקסי של פידאן בסוריה הייתה ההשראה למהלך ההשתלטות של איראן על הכלכלה והפוליטיקה של עיראק, או אולי להפך? ובכן, אתר Intercept פרסם השבוע ניתוח של התנהלותו של סולימאני בעיראק, המבוסס על מאגר דו"חות של סוכני משרד המודיעין האיראני שפעלו בעיראק בשנים 2013־2015. הדו"חות עלו לפרסום באתר בחודש שעבר, בשותפות עם ניו־יורק טיימס. המקור הוא אלמוני שבסתיו 2018 יצר קשר עם אנשי Intercept, והציע להם מאגר של דו"חות מודיעין איראניים. הוא לא ביקש תמורה, וגם סירב להזדהות או להיפגש עם אנשי האתר. הדבר היחיד שאמר הוא שהמניע להחלטתו להעביר את המאגר הוא כאב עמוק על נפילתה של עיראק לידיים איראניות. דו"חות המודיעין עברו בדיקה שארכה כמעט שנתיים, בניסיון להבין אם הם אותנטיים. חוקרים ישראלים שנחשפו למסמכים הגיעו למסקנה שזה הדבר האמיתי, וכי אכן מדובר בדו"חות מודיעין של סוכנים איראנים הפועלים בעיראק.
השוני הגדול בין האקאן פידאן לקאסם סולימאני הוא ביחסיהם עם דמות האב. במקרה של סולימאני מדובר ביחסי קרבה עם חמינאי שהזיל דמעה על קברו. במקרה של פידאן וארדואן היחסים הרבה יותר מורכבים וחשדניים
השבוע, בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני, שבו אנשי ה־ Intercept אל אותם דו"חות, בניסיון לבחון אם אפשר להפיק מהם מידע נוסף על דמותו של סולימאני ודרכי פעולתו. ואכן, בעיצומה של המלחמה נגד דאעש בעיראק, שאותה ניהל סולימאני בשנים 2013־2015, הם מצאו לא מעט התייחסויות של סוכנים בשטח שדיווחו לבוסים בטהרן כי התנהלותו האגרסיבית של סולימאני מייצרת ניכור והתנגדות מיותרים בקרב האוכלוסייה הסונית בעיראק. בעיקר בגלל האכזריות של המיליציות השיעיות. "מתיקות הניצחון על דאעש הופכת בקרב הסונים למרירות", כתבו, "אף שלאיראן עצמה אין חלק בכך". את התנהגותו המוחצנת של סולימאני בעיראק ואת צילומיו עם הכוחות בשטח ייחסו לניסיונו לצבור לעצמו הון פוליטי לקראת שובו לאיראן בתפקיד בכיר, אולי אפילו הנשיא הבא אחרי רוחאני. כידוע, זה כבר לא יקרה.
לסולימאני, אגב, היו שאיפות ברורות כבר בשלב מוקדם למדי בקריירה. מה שסיפק הצצה לראשו של סולימאני היה מסרון שהוצג לראש ה־CIA לשעבר דיוויד פטראוס. ב־2008, כשפטראוס עוד היה מפקד הכוחות האמריקניים בעיראק, הגיעה הודעת טקסט לטלפון הנייד של בכיר עיראקי שנכח עימו בחדר. הימים ימי המלחמה בכוחותיו של המנהיג השיעי מוקתדא א־סאדר, והמסר היה שחצני ומתגרה. "גנרל פטראוס, דע לך שאני, קאסם סולימאני, מנהל את מדיניותה של איראן בכל הנוגע לעיראק, ללבנון, לעזה ולאפגניסטן", הופיעו המילים על הצג. "השגריר הנוכחי של איראן בעיראק הוא איש כוחות קודס, ומי שיחליף אותו יהיה גם הוא איש כוחות קודס".
זמן לטיהורים
אבל החלק המעניין יותר שעולה מן הדו"חות נוגע לקשר הטורקי של סולימאני. מהמסמכים עולה הפתעה גדולה בדמות איש קטן עם משקפיים ושפם, הלא הוא אחמט דבוטאולו, שמדיניותו היא מקור השראה לסולימאני. לישראלים הוא זכור בעיקר כמי שניהל מדיניות אגרסיבית וצעקנית כלפי מדינת ישראל בפרשת המרמרה. דבוטאולו, במקור פרופסור למדע המדינה, כיהן חמש שנים בתפקיד שר חוץ בממשלתו של ארדואן ועוד שנתיים כראש ממשלה, עד שנאלץ להתפטר באביב 2016 לאחר שחתול שחור עבר בינו ובין ארדואן. את הדרך ממסדרונות האקדמיה לצמרת השלטון עשה כשהוא נישא על כנפי אידיאולוגיית הניאו־עות'מאניות, הדוגלת בשיבה של טורקיה למעמדה הבינלאומי הראוי לה. זאת באמצעות השקעה, קידום ופיתוח היחסים עם מדינות שהיו פעם חלק בלתי נפרד מן האימפריה הטורקית. במקביל להשקפת העולם הזו אימץ דבוטאולו גישה פאן־אסלאמית וזיקה חזקה לתנועת האחים המוסלמים, שהעניקו למפלגת השלטון הטורקית כלים להרחבת השפעתה האזורית.
בדיעבד מתברר כי מקור ההשפעה של סולימאני, שנתפס כאדריכל מדיניות הביטחון האזורית האיראנית, אינו אלא הקוקטייל הניאו־עות'מאני ופאן־אסאלמי שרקח דבוטאולו. מדו"חות המודיעין האיראני עולה כי סולימאני נהג להשוות את מעמדו בעיצוב מדיניות החוץ האיראנית, למעמדו של דבוטאולו בהתוויית הפוליטיקה של מדיניות החוץ הטורקית.
ואולם, תפיסתו של סולימאני את תפקידו עברה אבולוציה ככל שהשתנו הזמנים. בשיאה של מלחמת הפרוקסי שניהלה איראן נגד דאעש, החל סולימאני להשוות את עצמו יותר ויותר לראש שירות הביון הטורקי, האקאן פידאן. ככל שמלחמת הפרוקסי של פידאן בסוריה העמיקה, כך הגביר סולימאני את מאמציו והשקעתו במלחמת פרוקסי מקבילה בעיראק. ואם לוקחים בחשבון שמי שמלכתחילה הביא את פידאן לפוליטיקה הטורקית היה דבוטאולו, נחשף גם ההיגיון של החיבורים הפנימיים בין הדמויות.
לדברי מקורות טורקיים, הקשר בין דבוטאולו לפידאן משפחתי באופיו וקרוב מאוד. השניים הכירו באקדמיה. ילדי המשפחות בילו יחדיו וטסו יחד לחופשות משפחתיות. ב־2015, בעת שדבוטאולו כיהן עדיין כראש ממשלה, הוא ניסה לגרום לפידאן לפרוש מתפקידו כראש הביון הטורקי ולהביאו לקבינט. ארדואן חשד שמדובר במהלך נגדו, דבוטאולו נאלץ להתפטר, ואילו פידאן נשלח להתייבש בחוץ זמן רב עד שארדואן התרצה והחזיר אותו לתפקיד.
הדמיון בין סולימאני לפידאן, אומרים המקורות הטורקיים, הוא גם בחיבתם המשותפת למבצעי False flag, קרי מבצעי מודיעין בזהות בדויה שנועדו להטיל אשמה על צד יריב או לא קשור, ולניסיונות חיסול שיטתיים של האופוזיציה.
לעומת זאת, השוני הגדול בין האקאן פידאן לקאסם סולימאני הוא ביחסיהם עם דמות האב. במקרה של סולימאני מדובר ביחסי קרבה, אמון וידידות עם המנהיג העליון עלי חמינאי, שהזיל דמעה על קברו הטרי. לעומת זאת, במקרה של פידאן וארדואן היחסים הרבה יותר מורכבים וחשדניים. ובטורקיה כמו בטורקיה, מדובר בסיפור נפתל במיוחד.
סמוך להחלטתו של ארדואן לפטר את דבוטאולו מתפקידו בראשות הממשלה, עלה לרשת אתר אינטרנט חדש ואנונימי בשם 'תיק שקנאי' על שם ספרו המפורסם של ג'ון גרישם. זהותם של האנשים מאחורי האתר נותרה עלומה, אולם ההערכה הייתה כי מדובר בתומכי ארדואן נלהבים שטענו כי דבוטאולו ופידאן הם בוגדים ויש להדיחם. דבוטאולו, כאמור, פוטר והורחק. פידאן היה סיפור מורכב יותר, אומרים המקורות הטורקיים. ארדואן חשש להדיחו לא רק משום שהוא חיוני, אלא בעיקר כי הוא יודע הרבה יותר מדי. לכן, אחרי תקופה שבה ייבש את פידאן בחוץ ואילץ אותו לחלות את פניו, החזיר אותו לתפקיד.
כל זה התרחש לפני שלוש שנים וחצי. מאז חלפו הרבה מים במצרי הבוספורוס. גם הפוליטיקה הפנימית בטורקיה השתנתה. באחרונה גברו הקולות מבית נגד ארדואן, חלק מראשי מפלגת השלטון עזבו אותה, ובעיקר – אהמט דבוטאולו עושה בימים אלו קאמבק עם מפלגה פוליטית חדשה. התוצאה: אנשי קבוצת שקנאי חזרו גם הם לזירה. אמנם איש אינו יודע במי בדיוק מדובר, אך ההשערה היא כי אלה חתנו של ארדואן בראט אלביירק וחבורת מקורבים לו, הטוענים כי לאחר שדבוטאולו מצא עצמו בחוץ הגיע הזמן להרחיק גם את הנחש השני בדשא, פידאן. המסר של השקנאים הוא: זה הזמן לטיהורים, במיוחד בעקבות הלחץ האמריקני הגובר על איראן. פידאן ידוע כפרו־איראני מובהק, ולכן כדי להקל על הלחץ ולשדר למערב שמטהרים את הצמרת בטורקיה, הפעם גם על פידאן ללכת.
אולם לדברי מקורות טורקיים, רצוי לקחת את המסר הזה בעירבון מוגבל מאוד. בעיקר מכיוון שדבר אחד לא השתנה: האקאן פידאן עדיין יודע הרבה יותר מדי, ולכן ארדואן ומשפחתו פשוט לא יכולים להרשות לעצמם לפטר אותו. העובדה שהוא מאוד פרו־איראני ידועה היטב. עוד כשהיה אהוד ברק שר הביטחון הוא הזהיר מפני השלכות מינויו של פידאן לראש שירות הביון הטורקי, בשל זיקתו המובהקת לטהרן. באותה תקופה היו עדיין יחסים טובים בין ישראל לטורקיה, והאמירה של ברק עוררה שם תרעומת רבה. אבל ב־2013 גילה דיוויד איגנשיוס בוושינגטון פוסט כי טורקיה חשפה לפני איראן רשת ריגול ישראלית של עשרה אנשים, שהמוסד הפעיל משטחה של טורקיה. שנים ארוכות של שיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני בין ישראל לטורקיה באו אל קיצן.
