יותר משבעים שנה חלפו מתום המנדט הבריטי כאן, ועד לביקור של נציגים ממשפחת המלוכה בישראל. אשתקד היה זה הנסיך ויליאם, שהגיע לביקור ראשון ומחויך שכלל חופים ושמש. בשבוע הקרוב יבוא אביו, הנסיך צ'רלס, לביקור שונה באופיו. עם כ־40 מנהיגים נוספים מרחבי העולם, יגיע צ'רלס כאורחו של הנשיא ראובן ריבלין, להשתתף באירוע ביד ושם לציון 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ.
מדובר באחד האירועים הבינלאומיים הנרחבים ביותר שאירחה ישראל מעולם. בין הצפויים לבוא נשיא רוסיה פוטין, סגן נשיא ארה"ב פנס ונשיא צרפת מקרון.
היערכות קדחתנית נרשמת בימים אלו בירושלים, וגם בנציגויות הזרות בארץ, העמלות לקראת בואו של בכיר רם דרג ממדינת המוצא שלהן. בביתו של השגריר הבריטי ניל וויגן ברמת־גן השבוע, העניינים רק נראים שלווים. בכל הקשור לאירוח משפחת המלוכה, אומרים כאן, המצב דומה לברבור – מעל פני המים הוא מחליק באלגנטיות אצילית וזורמת, אך מתחת לפני המים חייבת להתקיים פעלתנות בלתי נפסקת, שמניעה את כל העסק.
"הנסיך צ'רלס הוא החבר הבכיר ביותר במשפחה המלכותית שנוסע בעולם", מסביר וויגן. זאת, מכיוון שהמלכה כבר אינה עורכת מסעות. "לביקור הזה יש משמעות רבה בעבורו. הוא נפגש בעבר עם ניצולי שואה באנגליה, ואכפת לו מאוד מהקהילה היהודית שם. למשפחה המלכותית יש קשר אישי לנושא בזכות סבתו של צ'רלס, הנסיכה אליס, שהיא חסידת אומות העולם (בזכות סיועה להחבאת יהודים מפני הנאצים באתונה שבה התגוררה, הכ"ח) וגם קבורה בירושלים".
בעבר 'קפץ' לכאן צ'רלס כדי להשתתף בהלוויותיהם של יצחק רבין ושמעון פרס ז"ל, אך זהו ביקורו האמיתי הראשון. "זה חשוב לו, וזה זמן טוב לביקור מלכותי כזה. אנחנו מקווים שלבד מהאירוע ביד ושם תהיה לו הזדמנות לראות עוד מישראל", מסביר השגריר.
מה עוד הוא צפוי לראות?
"אין לנו זמן רב", אומר וויגן, בסך הכול מדובר בביקור בן יומיים. "אבל תהיה קבלת פנים גדולה פה בבית השגריר, שתעניק לו הזדמנות לפגוש מגוון רחב של ישראלים. יש לו עניין רב באמונה היהודית, ואנחנו מקווים כי תהיה לנו אפשרות להראות לו צדדים שלה".
כמו הכותל המערבי?
"זה כנראה יישמר לביקור אחר. בעתיד אנחנו מקווים כי הוא יגיע לביקור ארוך יותר בישראל".
אז אולי חבל שהוא מבזבז יום על ביקור אצל אבו־מאזן בבית־לחם, אני אומרת. ישראל הרי המתינה שנים ארוכות לביקור מלכותי, והפלסטינים הם בכלל לא מדינה וכבר מקבלים ביקור שני. כצפוי, השגריר וויגן מגיב להערה בחיוך דיפלומטי מאופק, וממתין לשאלה הבאה.
שאלנו אם הנסיך ייפגש עם בכירים ישראלים נוספים, והשגריר השיב כי בינתיים לא נכללות בתוכנית הביקור פגישות עם רה"מ נתניהו או עם ח"כ בני גנץ. צ'רלס הוא אחד מהמנהיגים הבודדים שקיבלו אפשרות לשאת דברים באירוע הבינלאומי. נשיא פולין אנדז'יי דודה אף ביטל את בואו לאחר שנודע לו כי לא יתאפשר לו לנאום, ואילו לפוטין, שמדבריו חוששים הפולנים, כן תינתן במה.
"אנחנו מרוצים מאוד מכך שהנסיך קיבל את הזכות לדבר בפני הקהל", אומר וויגן. הנאום עצמו טרם הושלם, אך כמו אופיו של האירוע כולו, סביר שהוא יעסוק באופן לא מבוטל באנטישמיות המתעוררת. יהודי בריטניה אמנם נשמו בחודש שעבר לרווחה לאחר שבוריס ג'ונסון הביס את ג'רמי קורבין בבחירות לראשות הממשלה. ובכל זאת שאלנו את השגריר אם עתיד היהודים בבריטניה יכלול מעתה אבטחה של כל בית כנסת ומוסד קהילתי.
"אכן הייתה עלייה במספר התקריות האנטישמיות בבריטניה, והיא מדאיגה ומפחידה. אבל מנהיגי הקהילות אומרים שאפשר לחיות חיים יהודיים מלאים בגלוי. הממשלה שותפה במימון אבטחת המוסדות, ואני חושב שרמת הביטחון שיש ליהודים גבוהה, והממשל נחוש להבטיח שזה יישאר כך. בד בבד, אנחנו שמים דגש על חינוך נגד אנטישמיות. בכל שנה ביום הזיכרון לשואה מתקיימים כ־7,000 אירועים במדינה, והממשלה התחייבה כי תקים היכל זיכרון חדש לנספים בשואה, ליד הפרלמנט".
בוגר בית ספר אנגלי יודע על מה שהתחולל בשואה?
"בהחלט".
בכל הנוגע לעלייה ארצה, השגריר אומר כי "נתוני הסוכנות היהודית מראים שהעלייה (מבריטניה) ירדה בשנים האחרונות ולא התגברה. זה מראה שיהודים שעושים עלייה, עושים זאת מתוך רצון חיובי לבוא לישראל, ולא מתוך בריחה מבריטניה. כאזרח בריטי אני שואף שהקהילה היהודית תישאר חלק חיוני מהחיים בבריטניה".
לוויגן היכרות ארוכת שנים עם ישראל, והוא אף נשוי לישראלית. זו הפעם השנייה שהוא מוצב כאן. מאוגוסט 2002 עד ינואר 2006 כיהן כראש המדור הפוליטי בשגרירות בריטניה המקומית. אז הכיר את יעל שעבדה בשגרירות, והם נישאו. ביוני השנה שב לכאן כשגריר.
בזכות רעייתו הוא מדבר עברית בסיסית, שלדבריו הוא שואף לשפר, אך בהומור בריטי מציין כי פגישות רשמיות הוא בכל זאת מעדיף לקיים באנגלית, ולו כדי לוודא שהוא לא גורם בלי כוונה לאיזה משבר דיפלומטי.
ואם במשברים עסקינן, רצינו לשמוע את דעת השגריר על הפרשה המסעירה את הממלכה המאוחדת. אמנם אין לה כל השפעה על חיינו, אבל עשרות מיליונים מסביב לעולם עוקבים בסקרנות רבה אחרי הדרמה. ביום שני התקיימה בארמון סנדרינגהאם ישיבה משפחתית של המלכה עם בנה צ'רלס ונכדיה ויליאם והארי. כזכור, הנסיך הארי ואשתו האמריקנית מייגן מרקל ביקשו להשתחרר מחובותיהם כבני משפחת המלוכה ולצאת לחיים עצמאיים. בתום הפגישה, המלכה הודיעה בהצהרה רשמית כי היא מכבדת את רצונו של הזוג הצעיר לבנות לעצמו חיים חדשים. היא הוסיפה כי מדובר ב"סוגיות מורכבות שעל המשפחה לפתור".
מלבד העניין המלכותי, הדיון באנגליה עסק גם בשאלת כספי הציבור המממנים את מוסד המלוכה, וכן בסוגיית הגזענות: האם, כפי שיש הטוענים, מייגן קיבלה יחס ביקורתי בשל היותה בת לאם אפרו־אמריקנית.
האם באמת מדובר במשבר לאומי? מה משמעות המוסד הזה בימינו בעבור אזרחי בריטניה?
"זה נושא שקרוב לליבנו, ואנחנו גאים מאוד במשפחה המלכותית. הם גם אהודים מאוד בעולם. בבריטניה, גם בזו המודרנית, הם חלק חשוב מההווי הלאומי. יש עניין ציבורי גדול בחיי המשפחה המלכותית. זה מוסד חשוב ומכובד מאוד. התמזל מזלי לבקר בארמון בקינגהאם כמה פעמים ולהיפגש עם המלכה, עם הנסיך צ'רלס וגם עם נסיכים אחרים. ראיתי כמה הם עובדים קשה, וכמה הם מסורים למדינה שלנו".
מקווים לעבור לירושלים
לאחרונה נעצר רוב מקייר, שגריר בריטניה באיראן, לכמה שעות, לאחר שהאיראנים טענו כי הוא השתתף בהפגנה נגד הממשל. "אני מכיר אותו היטב, אבל לא שוחחנו השבוע", אומר וויגן. "בטלוויזיה הוא נראה רגוע מאוד, מקצועי מאוד בעניין. אך כפי שאמר שר החוץ שלנו – מעצר של דיפלומט נוגד את החוק הבינלאומי, והבהרנו היטב לממשלת איראן שזו הפרה בוטה של החוק".
זו הייתה טעות בזיהוי, כפי שהאיראנים טענו?
"הם עדיין לא סיפקו לנו הסבר הולם. הם אמרו שהוא נכח בהפגנה, והוא אמר בבירור שהוא הלך לאירוע לזכרם של האנשים שנהרגו באופן טרגי במטוס (המטוס האוקראיני שהתרסק באיראן, הכ"ח) וכשזה הפך להפגנה הוא עזב. אז אנחנו פשוט לא מקבלים את הטענה שהוא עשה מעשה שאינו הולם דיפלומט".
הריאיון נערך יום לפני שבריטניה, צרפת וגרמניה האשימו באופן רשמי את איראן בהפרת הסכם הגרעין, והודיעו כי הן מפעילות את מנגנון הסכסוכים שנקבע במסגרת ההסכם – שעל פיו יש לאיראנים חודש לחזור מהם מההפרות, ואם לא יעשו כך, שלוש המדינות תהיינה רשאיות להטיל על טהרן מחדש את העיצומים שהוסרו בהסכם. "אנחנו שואפים שאיראן תחזור לשותפות מלאה בהסכם, ויש לה עדיין הזדמנות לעשות זאת, לטובתה האישית", אומר שגריר בריטניה.
לאחר הברקזיט ועזיבת האיחוד האירופי, היחס אל איראן ישתנה?
"תמיד היינו עצמאיים בכל הנוגע למדיניות חוץ. בנושא איראן נרצה לעבוד עם האיחוד האירופי, עם צרפת וגרמניה, כי אנחנו סבורים שכך משקלנו גדול יותר".
"בריטניה היא שותפת־הסחר הגדולה ביותר של ישראל באירופה, והיחסים הביטחוניים בין שתי המדינות הפכו קרובים מאוד בשנים האחרונות"
הונגריה שלחה השבוע למשרד החוץ מכתב שתומך בעמדת ישראל בעניין הכוונה לפתוח נגדה חקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. האם יש סיכוי שגם בריטניה תביע תמיכה כזו?
"הגישה שלנו, באופן כללי, היא שיש לאפשר לבית הדין לעשות את עבודתו באופן מקצועי כגוף עצמאי".
ובמקרה הספציפי הזה?
"נדיר מאוד שאנחנו מביעים דעה על מקרים ספציפיים", הוא מתחמק מתשובה.
שאלתי את קודמך בתפקיד, ואני שבה לשאול: האם יש סיכוי שבריטניה תעביר את השגרירות שלה לירושלים?
"באופן עקרוני אמרנו שיום אחד נעשה זאת, אבל אנחנו סבורים שהזמן הטוב ביותר לכך יהיה כאשר ישרור שלום בין ישראל לפלסטינים. אז התקווה שלנו היא שיום אחד אכן נעביר אותה, אבל אין לנו תוכניות כזאת כעת".
האמריקנים שיתפו אתכם בתוכניתם המתקרבת?
"לא. מעט מאוד אנשים מכירים את פרטי התוכנית, ואני מעריך את ההצלחה האמריקנית בשמירת הסוד".
אתה ציני.
"לא, אני באמת מעריך מי שמצליח לשמור בסוד תוכנית שכל כך הרבה אנשים בעולם היו רוצים לדעת את פרטיה. אני מקווה שהיא אכן תתניע את תהליך השלום".
אבל סביר שהיא לא תכלול את פתרון שתי המדינות, כמו זה שאתם אומרים שאתם תומכים בו.
"עד שלא אראה את פרטי התוכנית, לא אוכל להתייחס אליה. אנחנו חושבים ששתי מדינות הוא הפתרון היחידי לשלום, שמציע יציבות ושגשוג לישראלים ולפלסטינים".
אונר"א חיונית לכולם
מודע היטב למחלוקות הפוליטיות, השגריר נצמד בקפדנות להגדרות הרשמיות כשנוגעים בנושא רגיש. כמי שנכח בישראל בזמן העקירה מגוש קטיף וצפון השומרון, וויגן מתאר כי ראה את התהליך מקרוב. "ביקרתי ביישובי גוש קטיף לפני ההתנתקות, וגם הייתי שם אחרי כן. אני יודע שזה היה טראומטי".
כדיפלומט אירופי, אתה סבור שדיפלומטים אחרים מבינים איזה מחיר ישראל שילמה בהתנתקות?
"למען האמת, אני חושב שלא. אני חייתי כאן אז, ראיתי את מה שזה גבה מישראל ומהאנשים שחיו שם ביישובים. אני יודע שזה שרוי במחלוקת, אבל אני עדיין סבור שזה היה הדבר הנכון".
למרות העובדה שזה לא הביא שלום, רק את חמאס.
הוא שוב מחייך בנימוס, ונמנע מתשובה.
בתחילת כהונתו הנוכחית, נסע וויגן לביקור של יום אחד בעזה. "הייתי שם כמה שעות, וכדיפלומטים בריטים אנחנו לא נפגשים עם חמאס, אז לא נפגשתי עם שום נציג שלהם. הלכתי לראות את תחנת הכוח שמוקמת, את מפעל טיהור המים. פגשתי כמה צעירים עזתים ושוחחנו על החיים שלהם שם, כדי להבין איך אנחנו יכולים לסייע. ביקרתי גם קהילות ישראליות מהצד השני של הגדר, כמו קיבוץ עלומים, כדי שאוכל להבין איך החיים נראים תחת איום רקטות ושאר חפצים המגיעים אליהם מכיוון עזה".
ביקרת בבית ספר של אונר"א בעזה?
"לא, אבל נפגשתי עם אנשי אונר"א".
למרות חקירת השחיתות שהתנהלה נגד הארגון באו"ם, בריטניה לא עצרה את המימון שהועבר אליהם.
"אנחנו תומכים בהם וסבורים שהם מעניקים שירותים חיוניים לפלסטינים, וכשהייתי בעזה עלה בבהירות שזה אינטרס של כולם. השירותים הציבוריים והיציבות בעזה הם חיוניים. עקבנו אחרי החקירה מקרוב מכיוון שמדובר בכספי משלמי המיסים הבריטים, ואנחנו מאוד זהירים בנוגע לכך. אבל אנחנו בטוחים בתוצאות החקירה (שלאחריה פרש יו"ר אונר"א מתפקידו, הכ"ח)".
ספרי הלימוד שלהם מכילים תכנים תומכי טרור. בדקתם את זה? הרי אלו כספים של משלמי המיסים.
"אנחנו בודקים את ספרי הלימוד, כי לחינוך יש השפעה נכבדת ביותר על דור העתיד. במקרים שבהם אנחנו סבורים שיש בעיות, אנחנו מעלים אותן מול הפלסטינים", הוא טוען.
למרות ההתחמקות הזהירה שלו מכל סוגיה רגישה פוליטית, נראה שאת התשובה הבאה של וויגן, ראש הממשלה נתניהו יאהב לשמוע. שאלנו את השגריר מה השתנה בישראל מאז הפעם הקודמת שבה היה כאן. הוא השיב כי השינוי מורגש היטב. "שמתי לב שהביטחון האישי השתפר בהרבה. הייתי כאן בתקופת האינתיפאדה השנייה. היו מחבלים מתאבדים, אנשים הקשיבו בחשש לחדשות והיו בדיקות יסודיות בכל פעם שנכנסת לקולנוע. אז תחושת הביטחון האישי כיום הרבה יותר טובה, וכמובן ישראל יותר עשירה ומשגשגת מאשר הייתה. רואים את כל הבניינים החדשים בתל־אביב, את הברים והמסעדות שנפתחו. מרגישים שההייטק הרבה יותר חזק. ביקרתי בבאר־שבע, בחיפה, בנצרת, ואתה רואה את חברות ההייטק שם, שכבר לא נמצאות רק במרכז, זה בכל המדינה".
הברקזיט עתיד להשפיע על יחסים ישראל ובריטניה?
"נושא הברקזיט שלט בחיים הבריטיים בשלוש השנים האחרונות, וצרך מהם זמן ואנרגיה רבים. הפרלמנט העביר עכשיו חקיקה שאומרת שנעזוב את האיחוד האירופי בסוף ינואר, ואז נבחן מחדש את היחסים שלנו עם אירופה, אבל גם עם מדינות נוספות, דוגמת ישראל.
"ישראל היא דוגמה טובה למדינה שיש לנו עימה יחסים כלכליים מצוינים. בריטניה היא שותפת־הסחר הגדולה ביותר של ישראל באירופה, עם סחר בהיקף של עשרה מיליארד דולר בשנה. יותר מ־300 חברות ישראליות פועלות בלונדון, אז יש פוטנציאל עצום ואנחנו רוצים לעשות אפילו יותר. היחסים בין הממשלים בישראל ובריטניה טובים מאוד, ואנחנו מצפים שהם יישארו כאלה".
דיפלומטית, יש תחומים שצפויים להשתנות?
"כבר עכשיו רוב הישראלים לא מתייחסים אלינו כאל חלק מהאיחוד האירופי, אז השינוי לא יהיה מהותי כל כך. אבל היחסים הביטחוניים בין בריטניה וישראל הפכו קרובים מאוד בשנים האחרונות, בלי קשר לאיחוד האירופי. אני כמובן לא יכול להתייחס לשאלה אם הועבר מודיעין, אבל יש בהחלט יחסים קרובים מאוד מבחינה ביטחונית, באופן שמיטיב עם שני הצדדים", הוא רומז.
"אין לי השפעה על המדיה הבריטית, אבל בעבר ישראלים רבים היו מודאגים מהסיקור של ישראל בבריטניה. עכשיו זה קורה הרבה פחות. להתרשמותי, פעם הדיווחים נגעו כמעט רק ביחסי ישראל והפלסטינים, אז ודאי שזה היה מתוח יותר. היום יש גם דיווחים שנוגעים לנושאים טכנולוגיים או שמתייחסים לישראל כאל יעד תיירות, ולאנשים יש היכרות רחבה יותר עם ישראל. יותר מ־250 אלף בריטים מגיעים לישראל בכל שנה, כך שהם רואים בעצמם את המציאות האמיתית פה, וככל הנראה גם יודעים שישראל היא מקום נהדר לבקר בו".
