כל המדינה ראתה את המראות המביכים בישיבת מרכז הבית היהודי ביום שני, זו שנועדה לאשר את האיחוד עם עוצמה יהודית והפכה לבליל של צעקות, איומים וחטיפות מיקרופונים. בשלב מסוים פרצה שם תגרה של ממש, סמוך מאוד למקום שבו ישב נבוך יו"ר המפלגה, הרב רפי פרץ. הציונות הדתית לא ידעה לאן להוליך את הבושה.
אתמול בבוקר, במרחק של 60 שעות מהאירוע המביך ואחרי שכולנו כבר יודעים מה עלה בסוף בגורל הההסכם עם עוצמה יהודית, הפגשנו את שני הפעילים ש"כיכבו" בסרטוני התקרית: דודי גוטמן, בן 57 מרעננה, מנהל מכירות בחברת "קשרי תעופה", נשוי ואב לשלוש בנות; וצביקה רוזנבלט, בן 45 מבני־ברק, בוגר ישיבת ההסדר קרני־שומרון, בכיר בארגון עובדי בנק דיסקונט, נשוי ואב לחמישה. שניהם פעילים ותיקים, מגיל צעיר, במפד"ל; שניהם גדלו בתנועה, הצביעו למפלגה כל חייהם; ושניהם מעידים שלא הצליחו לעצום עין ולא יכלו לא לקחת ללב את מה שהתרחש בשבוע הגורלי הזה.
השניים חלוקים כמעט בכל דבר. צביקה הוא איש אמונו של ח"כ מוטי יוגב, שיצא חוצץ נגד הרב פרץ, ואילו דודי, לפחות עד יום רביעי בערב, האמין בלי סייג במנהיגותו של הרב־הטייס. השניים לא נפגשו מעולם, אך ניהלו ויכוחים בקבוצות ואטסאפ. ההיכרות האישית הראשונה ביניהם נערכה למעשה ביום שני, כשאחזו איש בצוואר רעהו בתגרה מתועדת בכינוס המרכז. בינתיים הם כבר הספיקו להניח את ההתרחשות מאחור, ולהתפייס.
"האמת? נכלמתי", אומר דודו. "איבדתי את העשתונות. ישבתי ליד הרב רפי, ואנשים טובים שאני מעריך נפנפו באצבעותיהם וצעקו מול פניו מטווח אפס. זה לא היה ראוי או מכבד. החלטתי להרחיב מעט את 'מרחב המחיה' שלו, וצביקה עמד שם במקרה. אפשר להסתכל על הכוס המלאה: המרכז אכפתי, חי ובועט".
צביקה: "אמרו לי שמי שדחף אותי היה הבר־פלוגתא שלי מהוואטסאפ, דודי. התחבקנו מיד. אם היו נותנים לנו להעלות הצעות, אולי לא היינו מגיעים לזה. אבל לא נתנו לנו מיקרופון".
צביקה קובל על המגמה האנטי־דמוקרטית שהשתלטה לטענתו על המפלגה עוד בימי בנט. "כל המוסדות שהיו פעם בוטלו, היום החברים לא יכולים להירשם לדיון ולהביע את דעתם, אלא באים, אוכלים עוגיות ומצביעים – מי בעד ומי נגד. ביום שני הביאו הצעת החלטה שיש בה 'עז' – להסמיך את יושב הראש לעשות מה שהוא רוצה, ולקבל החלטה בלעדית בעניין החיבורים. רצינו לשנות מעט את הנוסח ולהוסיף שההחלטות יתקבלו מתוך שותפות. אבל הוא (הרב פרץ, מ"ט) לא דיבר מאז כלל עם מוטי יוגב".
דודי: "הרב רפי אמר שדיבר איתו בחודש האחרון 11 פעמים. חשוב שתדע שבשעות שלפני המרכז ישבו עם סמוטריץ', אך לא הגיעו להסכם. אתה יודע מדוע? כי התעקשנו לשמור על מוטי יוגב ועל מקומו הרביעי ברשימה, ואילו הוא התעקש שהרביעי יהיה אופיר סופר. על זה התפוצץ המו"מ".
צביקה: "לא היה כל שיתוף פעולה. ישבתי איתו ביום רביעי בכנסת בכל שעות הערב, כולם רצו כמו משוגעים בין החדרים של הרב רפי, בצלאל סמוטריץ' ונפתלי בנט, ובחדר של מוטי – דממה. הוא עשה את כל ההשתדלויות, דיבר עם הרב דרוקמן, אך הם מידרו אותו לחלוטין. סמוך לחצות סייעתי לו לנסח את הודעת הפרישה מהרשימה".
האם היה נכון לחתום עם עוצמה יהודית לפני האיחוד הלאומי? מה דעתכם על הפרת ההתחייבות כלפי איתמר בן־גביר?
דודי: "הרב רפי לא עשה זאת מתוך רצון לשמור על הכיסא והשררה, אלא באמונה שכך הוא מציל את הציונות הדתית. אין ספק שאמינותו נפגעה כי הפר הבטחה, אך הוא היה נתון ללחץ מטורף של ביבי. בסופו של דבר רבים שמחים על כך, כי עכשיו הוסרה ההתלבטות למי להצביע. הרב רפי היה המנהיג שלי ויישאר המנהיג שלי".
צביקה: "בקבוצות הוואטסאפ של הפעילים יש רוגז רב עליו, ולמעשה הוא כבר הודח. לדעתי אין מנוס מלכנס את המרכז ולראות כיצד יש להעבירו מכהונת היו"ר. לדעתי, הוא צריך לומר 'טעיתי, אני פורש', ולהציל את הרשימה. מי שלא ראה את הרב פרץ חומק ממיזוג המפלגות לא ראה טייס חומק בחייו. הוא נדבק לכיסא תוך עשיית דה־לגיטימציה למרכז".
דודי: "אני עוד מצוי בימי ההספד על מה שקרה. מעבר לזה שאני חושב שצריך לעשות הכול כדי להחזיר את אמון הציבור, אני לא בטוח שפרישה שלו תעשה זאת. אולי פריימריס ומפקד גדול".
שיכלול את עוצמה יהודית?
צביקה: "כן, אם הם יחתמו על מצע המפד"ל ההיסטורית".
דודי: "תומכי עוצמה הם חיילים צייתנים, ולכן אני חושש שבמפקד כזה הם יכבשו את המרכז. לכן צריך לקבוע שהנציגות תיבחר לפי גודל היישובים".
השניים מסכימים שהציונות הדתית נמצאת במשבר מנהיגות, ושמנהיג צריך לצמוח מהשטח. צביקה מעדיף לראות את מוטי יוגב בהנהגה, ודודי אמנם סבור שהרב פרץ הוא דמות מופת, אך אינו בטוח שהוא ירצה להתמודד שוב. "בדיעבד לא היה נכון לחתום עם בן־גביר", אומר צביקה, "אבל אז חשבתי שגם בצלאל היה עושה לנו את אותו התרגיל. זה נובע מהעובדה שאנחנו לא מאוחדים, אף ששנים מדברים על זה. לכן משתמשים בבן־גביר. אני חושב שהיה צריך ללכת לפריימריס".
דודי: "לא היה זמן לפריימריס. תמכתי בצעד הזה כי הייתי משוכנע שאחרי עוצמה יחתמו עם האיחוד הלאומי. לא חשבתי שבצלאל ייעלב, במיוחד אחרי ששמרו לו מקומות".
צביקה: "הוא שועל לא קטן. הוא רצה להיות יו"ר התנועה הדתית, לדעתי".
ולא הפריע לך להכניס אל הציונות הדתית הממלכתית גורמי קיצון, שרומסים את הממלכתיות ברגל גסה, תולים תמונות רוצחים בבית ומטיפים לשנאה וגזענות?
דודי: "בן־גביר לא נפסל בבג"ץ, הוא ציוני־דתי, ולא תמצא בשנים האחרונות שלו כל התבטאות אנטי־מממלכתית. בנצי גופשטיין ומיכאל בן־ארי לא ברשימה. היום יש בעוצמה יהודית אנשים טובים, כמו ד"ר אדווה ביטון או יצחק וסרלאוף. בן־גביר אולי לא חזר בתשובה, אבל הוא נעשה פוליטיקאי".
צביקה: "גם סמוטריץ' הפך לפתע לקונצנזוס. הסגנון והאידיאולוגיה של בן־גביר אינם הסגנון והאידיאלוגיה שלנו, אבל הסכמתי לבלוע את הצפרדע כדי לא לאבד קולות ימין. הבעיה היא שהשוליים הקיצוניים גדלים".
דודי: "בסיבוב הראשון של הבחירות, מי שבן־גביר לא החליק לו בגרון לא רצה להצביע לבית היהודי. בסיבוב השני מי שלא רצה חילונית כאיילת שקד בראש לא הצביע לנו. בציבור שלנו, מי שהרשימה אינה נכנסת בדיוק בחור המחט שלו, אומר 'עזבו אותי, אני אצביע לליכוד או למישהו אחר'. יש דתיים שמצביעים אפילו לכחול לבן".
בדבר אחד הם מסכימים: הכול אשמת בנט. "הוא רצה לנהל את הציונות הדתית מבחוץ, וזה מה שהוא עושה עכשיו", אומר צביקה. "הוא רוצה להיות ראש ממשלה אבל אינו דואג לציונות הדתית אלא לנפתלי בנט". דודי: "התחנה הסופית שלו ושל איילת אינה ימינה אלא הליכוד".
דודי גוטמן סבור שה"נפילה" של הרב פרץ בריאיון לידיעות אחרונות בשבוע שעבר, כשאמר במשתמע שהומוסקסואלים גדלים באופן לא טבעי ולא בריא, נבעה מכך ש"מחפשים" אותו. "ראית את התמונה השחורה שלו בחזית?", הוא שואל, ומתייחס לתמונה המכוערת במתכוון שהציגו בידיעות אחרונות לצד הריאיון. "הוא טירון פוליטי", מסכימים השניים. "יש לו יועץ אישי גרוע".
דודי: "אם ישאלו בפעם הבאה את סמוטריץ' אם הוא מסכים שאשתו תהיה בחדר יולדות עם ערבייה, הוא כבר ידע מה לענות". לדעתו עדיף היה לציונות הדתית להתמודד בבחירות בשני ראשים: רשימה אחת של הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית, ורשימה אחת של הימין החדש. "בנט היה מקבל את 1,400 הקולות (שהיו חסרים לימין החדש למעבר אחוז החסימה בבחירות אפריל 2019, שבהן התמודדו המפלגות בשני ראשים, מ"ט), בגלל כהונתו כשר ביטחון".
צביקה: "אני לא הייתי לוקח את הסיכון של אחוז החסימה. אני תמכתי באיחוד מלא".
מה יקרה עכשיו במפלגות הציונות הדתית?
צביקה: "מן הסתם מוטי יוגב ייקח את המושכות, יהיו מפקד ופריימריס, ומי שייבחר על ידי הציונות הדתית יעמוד בראשה".
דודי: "אני מניח שסמוטריץ' יגיע למקום הראשון".
למי תצביעו בבחירות?
צביקה: "בפעם הראשונה בחיי לא אצביע לרשימה הציונית־דתית".
דודי: "אני אצביע, אם כי אני מבין מאוד את צביקה. בזיכרוני צרוב הרגע שבו עמדתי בכפר־מימון ערב ההתנתקות, כשבתי התינוקת בידיי, ואמרתי לעצמי שאעשה הכול כדי שהסיטואציה הזו לא תחזור. אם יש מישהו שיכול לעצור זאת, זו רשימת ימינה".
