בימים אלו מסיימים בצה"ל את הכנת התוכנית הרב־שנתית (תר"ש) "תנופה", שמגדירה את התקציב הצבאי לארבע השנים הבאות. בצבא מעריכים כי הרבעון הקרוב הוא הקריטי ביותר למערך התכנון, שיידרש לקדם את התעצמות הצבא בעשור הקרוב לקראת האיומים הרבים, ובראשם האיום האיראני.
היקפה של התר"ש חסר תקדים: 40 מיליארד שקלים בעשור. בקריה בתל־אביב מספרים כי הרמטכ"ל אביב כוכבי הורה כבר לקדם שליש מהתר"ש, בעיקר החלק שבו הוא בעל סמכות בלעדית, כמו תזוזות של יחידות ומערכים בתוך צה"ל. ואולם, שני שלישים מהתוכנית דורשים את אישור הממשלה, ואישורה של ממשלת מעבר אינו מספיק לכך.
תר"ש "תנופה" צפויה להתמקד בהשגת עליונות בכלל המערכות בצה"ל, באוויר, בים, ביבשה, בסייבר ובמודיעין. היא כוללת תוכנית רכש מקיפה, שתצייד את המפקדים ולוחמי החוד ביכולות קטלניות יותר.
לצד השאיפות, בצבא מעריכים כי המשימה של העברת התר"ש רחוקה ממימוש, ולא שוללים את האפשרות שהתוכנית לא תאושר. במקרה כזה, ייאלץ צה"ל להתנהל במסגרת תקציב שנתי, ומדי שנה בשנה לבקש מהאוצר את התוספת הדרושה לו.
באופן אבסורדי, מי שמאשר כיום תקציבים למבצעים מיוחדים הוא החשב הכללי ולא ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון, בגלל השיתוק הפוליטי. כחלק מהקרב על התקציב, בצה"ל נערכים לקצץ באופן ניכר בתוך המערכת: כל יחידה בצבא קיבלה בחודשים האחרונים קריאה להתנהלות חכמה יותר, שתפנה משאבים, כדי להציג התייעלות בפני אנשי האוצר.
במסגרת ההתייעלות יאוחדו כנראה תקנים רבים לאנשי קבע, ובכך תקוצץ המצבה שלהם בעוד כמה מאות. האתגר הגדול, מבחינת צה"ל, הוא להשאיר את הטובים ביותר במערך המודיעין והסייבר ובמערך הלוחם. לשם כך יצטרך הצבא לוותר על אנשי מטה רבים, להתפשר על איכות המשרתים בו ולשחרר קצינים ונגדים. על אף הרצון לקדם את אישורה של תר"ש תנופה, בצה"ל מתכוונים להילחם על כוח האדם האיכותי. "בלי בסיס כוח האדם, גם התר"ש הטובה ביותר לא שווה הרבה", אומרים במערכת.
לטענת גורמי צבא, בין צה"ל לאוצר מתקיים שיח פתוח, על בסיס ההבנה ההדדית שהאוצר צריך לחזק את צה"ל תקציבית. הפקידים באוצר אינם מרפים ודורשים התייעלות נוספת במערכת הצבאית, אך בתר"ש הקודמת הנחיתה ההתייעלות מהלומה קשה על אנשי הקבע, ובעיקר על אנשי המטה. בהתאם לדרישות האוצר, באגף כוח האדם בצה"ל נערכים בימים אלו לעיצוב מחודש של בניין הכוח בצבא. גורם המעורה בפרטים מתאר תהליך ממשי של "פירוק והרכבה מחדש".
בימים האחרונים מגיעים עורכים וכתבים בעיתוני כלכלה לשיחות עם בכירי צה"ל, שנועדו לשכנע את אנשי התקשורת בחשיבות הדרישה התקציבית. זאת, מתוך הנחה כי לעיתונאי הכלכלה משקל רב בעיצוב התודעה בחברה הישראלית.
