ח"כים בליכוד על אדלשטיין: "עצוב שהחלטתו תהפוך לכלי פוליטי בידי מפלגות השמאל"

בליכוד חידשו אתמול (יום א') את הקרב נגד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, לאחר שזה הודיע על כינוס מליאת הכנסת בשבוע הבא. גורמים במפלגה מאשימים את אדלשטיין בין היתר כי "נתן אור ירוק להסרת החסינות של נתניהו", ומוסיפים, "מרגע כינוס המליאה – נגמר האירוע". ובזמן שבליכוד רבים, יו"ר ועדת ההסכמות אבי ניסנקורן עורך בימים האחרונים ישיבות עבודה קבועות כדי להכין את דיוני החסינות ולארגן את לוח הזמנים מראש, כך שעבודת הוועדה תסתיים מספיק זמן לפני הבחירות.

מעטים הגורמים בליכוד שיצאו נגד אדלשטיין באופן ישיר. שניים מאלו שכן עשו זאת הם חברי הכנסת מיקי זוהר ושלמה קרעי. לדברי השניים, למרות חוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת הקובעת כי אדלשטיין לא יכול למנוע את כינוס הוועדה, הסמכות העליונה נתונה בידו, והיועץ הוא רק – מייעץ.

"‏אני מצר על החלטתו של יולי אדלשטיין לכנס את המליאה, צפיתי ממנו לפעול לפי הדברים שאמר בנאומו, ולמנוע מהכנסת להפוך לקרקס פוליטי בתקופת הבחירות. עצוב שהחלטתו תהפוך לכלי פוליטי בידי מפלגות השמאל לצורך הקמפיין הבזוי שלהם – 'רק לא ביבי'", כתב זוהר בטוויטר והוסיף: "אני קורא ליו״ר הכנסת: עוד לא מאוחר לשנות את עמדתך".

ח"כ שלמה קרעי גם מתח ביקורת על התנהלותו של אדלשטיין וכתב כי "יו"ר הכנסת קיבל החלטה מוטעית. הוא העדיף חוו"ד של יועמ"ש על פני נוהג בכנסת בעל מעמד משפטי מחייב. ההחלטה תמוהה אף יותר ביחס לניגוד העניינים החמור של היועמ"ש התלוי ועומד בבג"ץ". גורמים נוספים בליכוד טענו כי בידיו של אדלשטיין נותרה האפשרות למנוע את כינוס הוועדה ולהתנהל כפי שנקבע ביום פיזור הכנסת, כשהסמכות לכינוס ועדת הסכמות או מליאה נותרה בידיו.

"חוות דעת של היועץ המשפטי לכנסת זה ראה וקדש? אדלשטיין הוא יו"ר הרשות המחוקקת, הוא אמר שהוא חולק על עמדת ינון, אז מה פתאום הוא פועל הפוך? היועמ"ש קובע ואנחנו צריכים לבצע? יש לו עצמאות", אמרו הגורמים והוסיפו בחריפות: "אדלשטיין מסכן את שלטון הימין וכולם מוחאים לו כפיים".

מבחינת אדלשטיין, אם היה פועל בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת איל ינון כפי שמצפים ממנו בליכוד, בכחול לבן היו עותרים לבג"ץ ושם היה נוצר תקדים מסוכן עבור הרשות המחוקקת: בג"ץ יתערב בהליכים פנימיים של הכנסת

אדלשטיין עצמו לא חושש מירידה בתמיכה בו בליכוד. מבחינתו מדובר במיעוט קולני ורועש אך לא במסה של ליכודניקים שמאוכזבים מהתנהלותו. יו"ר הכנסת כבר למד באירועי העצמאות של יום ה-70 איך רגע אחד כל הליכוד נגדך ורגע אחרי בפריימריז הוא מסיים במקום הראשון. הוא ודאי אומר לעצמו שאם אחרי עימות שכזה מול ראש הממשלה הוא נחת על הרגליים – למה שזה לא יקרה גם הפעם?

בפועל, מאז שניסנקורן דרש את כינוס ועדת הכנסת ועד שהיא אכן תכונס יעבור חודש, בעיקר "בזכות" אדלשטיין, שפעל לדחות את המועד כמה שהיה יכול. בשלב הבא של ההתרחשויות ההגה יעבור מאדלשטיין לעורכי דינו של נתניהו, שיוכלו בתורם לנסות ולעכב את דיוני החסינות. מבחינת אדלשטיין, אם היה פועל בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת איל ינון כפי שמצפים ממנו בליכוד, בכחול לבן היו עותרים לבג"ץ ושם היה נוצר תקדים מסוכן עבור הרשות המחוקקת: בג"ץ יתערב בהליכים פנימיים של הכנסת. ודבר נוסף ואולי חמור מכך: בג"ץ עשוי לקבוע שחוות הדעת של היועמ"ש בכנסת מחייבת, וזה הופך אותו לאדם שמנהל בפועל את הכנסת.

בכחול לבן מרוצים מרעשי הרקע בליכוד ומהמלחמות הפנימיות, שעה ששם הרכבת דוהרת כל הזמן לעבר הדיון הראשון בחסינות נתניהו. ניסנקורן עסוק בקריאת חומר תקדימי ממדינות העולם בדיוני חסינות ומבקש לבנות לו"ז מהודק שלא יאפשר לליכוד ולנתניהו "למרוח את הזמן". אנשיו של ניסנקורן פועלים כדי לסווג את לוח הזמנים של הוועדה לכתחילה ולהקציב ימים מיוחדים לנתניהו, עורכי דינו ויועציו וכן הלאה, כך שכל הדיונים ייערכו בלוח הזמנים שנקבע מראש. עוד על פי התכנון של ניסנקורן: דיוני הוועדה יחלו בשבוע הבא במקביל בחסינות חיים כץ ונתניהו, ויימשכו ימים מלאים, כשלושה שבועות, מה שיותיר פרק זמן סביר לפני הבחירות.