ועדת החינוך אישרה היום (יום ב') את הצעת החוק למניעת פעילות ארגונים הפועלים נגד צה"ל, המכונה חוק "שוברים שתיקה", לקריאה ראשונה. אולם בפועל, ארגונים המטיפים נגד פעילות החיילים ביו"ש ממשיכים להופיע בפני תלמידים. ל"מקור ראשון" נודע כי רק בחודש שעבר נערך מפגש בין אנשי "שוברים שתיקה" לתלמידי תיכון "וולדורף הרדוף" דווקא במשכן הכנסת, לאחר שמשרד החינוך אסר על פעילות הארגון בתוך בתי הספר.
25 תלמידים מכיתה י"ב בתיכון יחד עם מורה התארחו ביוזמת חברי הכנסת של מרצ מוסי רז ומיכל רוזין בחדר הסיעה ושמעו הרצאה מפיו של מנכ"ל "שוברים שתיקה" אבנר גבריהו על פעילות החיילים בשטחים ואף קיבלו את חוברת העדויות של הארגון.

תלמידי בית הספר פעלו למעלה משנה כדי להביא את ארגון השמאל הקיצוני אליהם, כאשר במהלכה אסר משרד החינוך על התלמידים להגיע לסיור מודרך בחברון. תלמידים אף שלחו מכתב למפקח הכללי במחוז צפון של משרד החינוך בדרישה לבטל את ההחלטה. "הופתענו לגלות כי החלטתם לאסור את פגישתנו המתוכננת עם נציגי ארגון 'שוברים שתיקה' ביישוב היהודי בחברון", כתבו התלמידים. "נכון להיום, אין חוק בישראל האוסר על מפגש בתי ספר עם הארגון הנ״ל, לכן אין אנו רואים סיבה מוצדקת לאיסור הפגישה, במיוחד כשהיא נוצרת מתוך שיח רחב ופלורליסטי, ובמסגרת שבוע הדוגל בסובלנות והקשבה אמתית לדעות השונות".
החלטת משרד החינוך וחוזר המנכ"ל המפורט, האוסר על פעילות הארגון מול תלמידי בתי ספר לא עזרו, לאחר שאת החסות למפגש הם קיבלו מחברי כנסת של מרצ. בדף הפייסבוק של הארגון עלתה תמונה מאותו מפגש עם התלמידים יחד עם הודעה לשר החינוך: "מה לעשות, כמה שבנט מנסה לצנזר – בני נוער מסתקרנים יותר. אז מקווים שלמדת שיעור, נפתלי". כך, בזמן שהקואליציה יחד עם האופוזיציה יוזמות חוק להפסקת פעילות מעין זו, בשטח, נציגי הארגון עובדים כמעט באין מפריע.
עדן סואעד תלמידת י"ב, שקידמה את המפגש עם הארגון, אמרה בשיחה עם "מקור ראשון": "הרגשנו שמשרד החינוך פוגע ברצון שלנו לשמוע מגוון דעות. רצינו לפגוש את 'שוברים שתיקה' כי המפגש איתם היה חסר ורצינו להיחשף לדעה שלהם. הארגון הזמין אותנו לכנסת והבנו שזה לא הפר שום החלטה של מנכ"ל משרד החינוך. ישבנו איתם בסיעת מרצ והם סיפרו לנו על הארגון ואת הסיפורים האישיים שלהם". לדבריה, "אנחנו מספיק בוגרים כדי לשמוע את הסיפורים האלה וזה נותן לנו את היכולת להיות יותר ביקורתיים ולחשוב יותר כשנהיה בסיטואציות דומות".

כאמור, כדי למנוע "מעקפים" מעין אלו, דחף במהלך השנה האחרונה ארגון "האמת שלי" את הצעת החוק בנושא. מטרת החוק, לעצור ארגונים אשר בפעילותם יש עידוד לסרבנות, פגיעה בלגיטימיות של צה"ל להגן על אזרחי המדינה ושהתוצרים שלהם משמשים כעילה להעמדה לדין של חיילים בחו"ל. על פי ההצעה, שר החינוך יקבע כללים למניעת כל פעילות במוסד חינוך על ידי כל אדם או גוף חיצוני שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי.
ח"כ שולי מועלם שקידמה את החוק יחד עם ח"כ יאיר לפיד ונוספים אמרה במהלך הדיון כי "מדובר בארגונים שחותרים תחת קיומה של מדינת ישראל ותחת אושיות הקיום הדמוקרטי. צה"ל הוא גוף שניתן לבקר אותו אבל לא ניתן להכפיש את דיבתם של חיילי צה"ל בעולם כולו. זהו חוק משמעותי מאוד ומתוך הבית הזה צריכה לצאת אמירה ברורה: הכנסת עומדת מאחורי חיילי צה"ל ומפקדיו".
אביחי שורשן מייסד "האמת שלי" אמר ל'מקור ראשון': "שידע כל הורה לתלמיד בישראל, שאלו שמתנגדים לחוק בעצם אומרים: למערכת אין סמכות להחליט מי ראוי ללמד את ילדינו ומי לא. לשיטתם אין קו אדום, ואסור שתהיה בקרה. כאבא לילד בכיתה א' אני חרד מאוד מהגישה הזו. אם תקנות משרד החינוך היו נאכפות, לא היה צורך בחקיקה שכזו. היום כל מי שרוצה נכנס למערכת החינוך ומעביר איזה תוכן שהוא רוצה. זו השערורייה הגדולה כאן ובטח ובטח ארגונים אשר פועלים בעוכרנו".

מארגון "שוברים שתיקה" נמסר בתגובה: "תלמידים ואנשי חינוך בישראל ימשיכו לסרב להיכנע לבריונות של שר החינוך. התלמידים נלחמים על זכותם לשמוע מהחיילים וחיילות ששרתו בשטחים איך עושים כיבוש ומה ההשלכות המוסריות של שלטון צבאי על מיליוני פלסטינים. בזכות נפתלי בנט אינספור ישראלים נוספים פגשו את החיילים ששברו שתיקה".
חבר הכנסת רז מסר בתגובה כי "הניסיון להשתיק את שוברים שתיקה הוא חמור ומהווה פגיעה אנושה בחופש הביטוי. אסור לשכוח שמדובר בחיילים שנשלחו מטעמנו ובשמנו, שמספרים על הדברים שראו, חוו והרגישו בשירותם בשטחים. אין חשוב מזה כדי לשקף את המציאות ולעודד את השיח החשוב על המחיר הגבוה שדורש מאיתנו הכיבוש. כמי ששירת כרב סרן אני יודע שיש פער עצום בין מה שמדווח בתקשורת הישראלית לבין מה שקורה בפועל בשטחים הכבושים.
"בתשובה להשתקה הבוטה שמוביל שר החינוך נגד שוברים שתיקה, ראינו לנכון, חברתי חברת הכנסת מיכל רוזין ואני, לתת מקום עבור אותם אנשים שהשר – והממשלה כולה – מנסים להשתיק. חשוב לתת להם מקום לא רק בגלל המסר החשוב שהם נושאים, אלא גם עבור הדמוקרטיה עצמה, שחופש הביטוי הוא נשמת אפה. אנחנו שולחים את ילדינו לשירות צבאי מורכב ואסור לנו למנוע מהם את נקודת המבט שמציעים מי שבוחרים לשבור שתיקה".
