ארגזי הקרטון בלשכתה של סגנית שר החוץ ניצבו ביום שלישי, מוכנים למעבר אל לשכת שרת התפוצות. זהו יומה האחרון של ציפי חוטובלי בתפקיד שבו החזיקה במשך ארבע שנים, כמעט נצח במונחי הפוליטיקה הישראלית.
"ישבתי פה אתמול עם מנכ"ל המשרד, והוא אמר שאני משתייכת כנראה לאנשים שכיהנו הכי הרבה זמן במשרד החוץ", היא אומרת. "בעיניי בהחלט הייתה פה הטבעת חותם, שמתבטאת בשינוי האידיאולוגיה. הבאתי קול אידיאולוגי ימני. אם מביטים 15 שנה אחורה, הנושא המרכזי שמשרד החוץ עסק בו היה קידום הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. היום הנושא הראשון במעלה הוא האיום האיראני. בעבודה עם ראש הממשלה מזערנו את הסוגיה הפלסטינית לכמעט אפס. ולא כי הפכנו סוגיה חשובה ללא חשובה; בסוגיה הפלסטינית חשוב לעסוק, אבל היא לא חזות הכול. הסיפור היום הוא העוצמה המדינית של ישראל".
באופן מדהים למדי, המינוי שלה הוא הפעם הראשונה שבה אישה שגדלה בערוגות הציונות הדתית מקבלת תפקיד שר. חוטובלי מודעת היטב לעובדה ההיסטורית הזו, ואומרת שהיא בהחלט מחייבת. לאחר השיחה איתה, ברור כי הקידום שקיבלה מידי ראש הממשלה לאחר זמן המתנה ממושך, מהדק גם את מחויבותה לקמפיין המפלגתי לקראת הבחירות.
בשל שני העניינים האלו גם יחד, הפנייה של כחול־לבן השבוע אל הציבור שממנו חוטובלי מגיעה וההבטחה כי ימצאו אצלם בית פוליטי, הרגיזה אותה במיוחד. "ההונאה הכי גדולה היא לשים מסכה של יועז הנדל ולומר שאלו הפנים של כחול־לבן", היא אומרת. "גנץ הרי מנוהל על ידי יאיר לפיד, שמחזיק בתפיסה אנטי־דתית. זה לא רק שמאל שתומך בחלוקת הארץ, הדי־אן־איי של כחול־לבן הוא של יש עתיד. אנשים ציונים־דתיים שמצביעים לכחול־לבן מפספסים כנראה את המהות של המפלגה. מעבר לזה, מי שנותן את קולו לכחול־לבן נותן את הקול לבחירות רביעיות, כי גם אם יהיה להם מספר אגדי של מנדטים, אין להם 61 אלא אם הם חוברים לאחמד טיבי".
ואיך הימין יצליח להגיע ל־61 בלי ליברמן?
"זה אפשרי. באפריל היו לנו ב'קופה' 70 מנדטים – אם אוספים את כל שברי המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. אנחנו צריכים ליכוד גדול וחזק, ומכוונים היום ל־37־38 מנדטים. זה הבסיס שעליו הכול יעמוד. צריך למנוע אובדן קולות, וחיוני שכל הכוחות הלאומיים שרדומים עכשיו כי הם מתוסכלים או מיואשים או קצת איבדו אמון, יבינו מה מונח פה על הכף".
אם לתרגם את הדברים לשפת הקמפיין, פעילות הליכוד צפויה על פי חוטובלי להתמקד בכ־200 אלף מצביעים פוטנציאליים של המפלגה שלא הגיעו לקלפיות, וגם במי שהתכוונו להצביע לבן־גביר, בתקווה שעד הבחירות הוא יסיר את מועמדותו.
אנחנו שואלים על אפשרות, אם הייתה, לצרף את נפתלי בנט ואיילת שקד לליכוד. "כולם יכולים להצטרף לליכוד, להתפקד, לעבור את תהליך הבחירה", משיבה השרה הטרייה. "צירוף שלהם לא היה נותן שום דבר מבחינה אלקטורלית. צירפנו את גדי יברקן כדי לפנות אל קהילת עולי אתיופיה שלא הצביעה לליכוד בפעם הקודמת. אנחנו פועלים מתוך היגיון אלקטורלי. זה לא מחנה פליטים אלא מחנה אידיאולוגי שמבוסס על דמוקרטיה, כלומר התמודדות.
"הצירופים היחידים שראש הממשלה עשה היו כדי להציל את הפיצולים בימין. הוא לקח את פייגלין, החזיר את משה כחלון הביתה, שיבץ את אלי בן־דהן אצלנו. עשינו המון, אלו דברים חסרי תקדים. הליכוד תרם באופן חד־משמעי את תרומתו למניעת פיצולים בתוך המחנה. בעיניי הטעות הפטאלית של השארת בן־גביר בחוץ, שנעשתה מצד בנט, היא מקור אדיר לבזבוז קולות. יש לי הערכה לאמירה של איתמר בן־גביר שהוא רוצה להשמיע את הקול שלו ולהעמיד אותו למבחן הציבור. הטהרנות נגד בן־גביר היא חוסר רצון של הימין לשלוט".
זו טהרנות?
"אידיאולוגית, סמוטריץ' ובן־גביר קרובים מאוד. ההפרדה ביניהם היא בניואנסים. עוצמה יהודית מציגים אידיאולוגיה שיש לי מחלוקת איתה, אבל זה קול שצריך להישמע בתוך הימין הישראלי ולא צריך להדיר אותו. עם זאת, גם אם נעשה לו עוול, עכשיו הדבר הנכון מצד איתמר בן־גביר יהיה להסיר מועמדות ולא לשרוף קולות".
אם הליכוד סבור שבן־גביר משמעותי כל כך, הוא היה יכול לצרף אותו אליו.
"שמעתי את רעיון העוועים הזה. מפלגת שלטון צריכה להכיל מנעד רחב של מרכז־ימין, ואנחנו עושים כל־כך הרבה כדי למנוע פיצול, אבל אי אפשר להטיל עלינו את המשימות כולן".
צירוף כחלון לא ממש הגדיל את מספר המנדטים.
"לפחות צמצמנו עוד מפלגה. אנחנו נעבוד על זה שאחוז החסימה ירד. ראש הממשלה מאוד רוצה לעשות את זה, כי הוא רואה שמי שמבזבז קולות זה בעיקר מימין".
האם הוצע לבן־גביר תפקיד שגריר כדי שיפרוש?
"לא שאני מכירה. במשרד החוץ לא היה דבר כזה. גם תפקיד שר לא הוצע לו".
רומסים את כללי המשחק
לאחר מסכת האיחודים בשבוע שעבר מימין לליכוד, שכללה גם רגעים לא מרנינים של מדמנה פוליטית, חוטובלי אומרת כי "בציונות הדתית הרבה אנשים מרגישים שהבית שלהם נחרב. ואני אומרת – יש לכם בית בליכוד. אני מכירה את החשיבה הזו של 'מי ידאג לאינטרסים של המגזר', ויכולה להשיב לה שאני פה כבר עשר שנים ופונים אליי בכל נושא, מבתי ספר ועד תקציבים, בקשות קטנות וגדולות".
"הייתי נושאת דגל מרכזית נגד אולמרט ואני גאה בזה, אבל אני משפטנית וראיתי את כתבי האישום נגד נתניהו. כל מי שהדמוקרטיה הישראלית יקרה לו צריך להזדעזע"
במפלגת השלטון, לדבריה, יש כיום שלושה מנדטים שמגיעים מהציונות הדתית. השאיפה הרשמית בקמפיין הקרוב היא לא לפגוע בימינה, אבל לקלוט את כל מי שלא מעוניין במפלגה סקטוריאלית. הצבעה לכחול־לבן כמענה לכך בידי מי ששמירת מצוות חשובה לו, היא צעד תמוה בעיניה. "האידאולוגיה של כחול־לבן היא לא ליברלית דתית, היא אנטי־דתית. את הנשים הדתיות בכלל דחקו שם למטה ברשימה. לא משם תצמח הישועה. ובליכוד, ככל שיהיו יותר ציונים־דתיים שיהיו חלק מהמפלגה, הם ייצרו שיח".
ובכל זאת, מנהיג המפלגה מתמודד עם כתבי אישום. אפשר לקרוא לזה טהרנות, אבל יש אנשים שלא מעוניינים להצביע לו.
"אני הייתי נושאת הדגל המרכזית נגד אהוד אולמרט. אני גאה בזה, ולא שיניתי את עמדותיי לגבי זה שראש ממשלה חשוד בשחיתות לא צריך לכהן. ועם זאת, אני משפטנית. ראיתי את כתבי האישום, וכל מי שהדמוקרטיה הישראלית יקרה לו צריך להזדעזע מזה שמעמידים ראש ממשלה לדין על שוחד בצורה של סיקור אוהד. אסור בשום פנים ואופן שבית המשפט ייכנס למקום העדין של יחסי שלטון־עיתון. מעבר לזה, אם ראש הממשלה באמת היה מקבל סיקור אוהד בצורה יוצאת דופן, היה אולי על מה לדבר. אבל זה אדם שהתקשורת יורדת לחייו ולחיי משפחתו.
"ואת רואה את האחרים, את הצביעות של יאיר לפיד שמנהל מערכת יחסים עם נוני מוזס שהוא המעסיק הקודם שלו, ח"כים שמנהלים חקיקה נגד כלי תקשורת כמו 'ישראל היום'. מערכת המשפט נהנית מאמון האזרחים בתנאי שהצדק נראה ונעשה, ובתיקי נתניהו הצדק לא נראה ולא נעשה, וזה זועק מאכיפה סלקטיבית. וסיגרים ושמפניות? זה עניין של אתיקה. אנחנו צריכים להיות מודאגים בצורה עמוקה מההשחתה במערכת המשפט הישראלית".
לא עשיתם דבר כדי לתקן את המצב.
"שרת המשפטים האחרונה שכיהנה פה ארבע שנים מלאות היא איילת שקד. אפשר לתלות אשמה בכחלון, אבל לא בליכוד. בתקופה הקצרה שאמיר אוחנה מכהן כשר משפטים יש דיבור פתוח וברור על כל הדברים שלא ראו קודם אור יום".
את כועסת על ההחלטה של יולי אדלשטיין לכנס את ועדת הכנסת?
"אני לא חלק מהטענות נגדו, אבל הוועדה זה הכול הצגה. כחול־לבן רומסת את כל כללי המשחק הפרלמנטרי. לכנסת אין מנדט, לדיונים האלו אין משמעות. יו"ר הכנסת עשה נכון כשכינס מסיבת עיתונאים ואמר את דעתו על הקרקס של החסינות. אני לא כועסת על יולי, אני כועסת מאוד על מי שרומסים ברגל גסה את כללי המשחק רגע לפני בחירות. אני יודעת שלא תהיה ממשלת אחדות, ולכן צריך להגיע ל־61 כדי להמשיך במומנטום של ההצלחה שישראל נמצאת בו. ברור שיש מה לתקן, אבל מול ההצלחה ניצבת אופציה של מועמד בוסרי שיכול בקלות לחבור לממשלה עם ליברמן בתמיכה של הרשימה המשותפת".
הריבונות נולדה בליכוד
כחלק מאותה הצלחה ישראלית, חוטובלי מספרת כי במשרד החוץ, "לצד ראש הממשלה, הבאנו הכרה בירושלים, העברת שגרירויות, הכרה בחוקיות ההתיישבות. אמרו לנו שנים שגם אם נצליח לשכנע את הציבור לא נצליח לשכנע את העולם, והנה זה קורה, והכול מתוך פעילות אקטיבית. אני נפגשת עם שגריר ארה"ב דיוויד פרידמן, ויסלחו לי חבריי במפלגה הציונית־דתית, הם לא עשו את זה. הריבונות היא רעיון שצמח בתוך הליכוד. דיברתי על זה ב־2009 כשבנט וסמוטריץ' עוד לא היו בכנסת. הרעיון של החלת החוק הישראלי זה רעיון שהולדתו בליכוד, אולי חוץ מההגות הרעיונית של אורי אליצור ז"ל. אז רוב הימין הישראלי רצה סטטוס־קוו, עכשיו מבינים שצריך להתקדם".
למשרד החוץ היה חלק בעשייה הזאת? זה לא ציר ישיר של נתניהו מול השגריר פרידמן והבית הלבן?
"בהחלט יש חלק. הנושא הראשון שראש הממשלה ואני שמנו על השולחן כשהגענו לכאן, היה הכרה בחוקיות ההתיישבות".
באשר לתוכנית השלום האמריקנית, היא אומרת כי "יש בה הרבה מאוד רכיבים חיוביים להתיישבות היהודית. בלי לדעת מה האמריקנים רוצים מהמעמד של השטח הפלסטיני, עֶמדתי ועמדת הליכוד היא שאנחנו מתנגדים לכל מציאות של מדינה פלסטינית, נקודה". לשאלתנו היא משיבה כי למרות האיתותים בנושא, היא מתקשה להאמין שהתוכנית תוצג בחודש שנותר עד לבחירות.
עוד שינוי שחוטובלי גאה בו נוגע לגיוון בתוכני קורס הצוערים של משרד החוץ, שנטה מאוד שמאלה. "עכשיו מקבלים בקורס הדרכה של בני קצובר בהר כביר, ושל דוידל'ה בארי בעיר דוד. גם התכנים ביהדות מגוונים יותר. הבאתי את הרב שרקי ואת הרבנית טובה גנזל".
כיצד משרד החוץ פועל להדוף את היוזמה לפתוח בחקירה נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג?
"חמ"ל שלם עוסק בכך. ברור שזו פוליטיזציה נטו. אנחנו מאמינים שבעבודה דיפלומטית נכונה, מאוד לא ישתלם להאג לפתוח בחקירה. אם הגוף הזה יהפוך לפוליטי, מדינות העולם המערבי ידירו את רגליהן ממנו. בריטניה לא רוצה להיות חלק מהמשחק הזה. ארה"ב היא לא חלק מהמשחק".
אגב, עם איזה שר חוץ העדפת לעבוד, נתניהו או כ"ץ?
"זה לא הגון להשוות כי עם נתניהו עבדתי באופן אינטנסיבי. בתקופות הלחוצות היינו נפגשים פעמיים בשבוע. הייתה עבודה קרובה בגלל הפגישות עם המשלחות ושרי החוץ שהגיעו. אני מעריכה מאוד את ישראל כ"ץ, אבל בגלל תקופת הבחירות המתמשכת יש ירידה דרמטית במספר המשלחות והעבודה הייתה פחות צמודה".
"אנחנו מאמינים שבעבודה דיפלומטית נכונה, מאוד לא ישתלם לבית הדין בהאג לפתוח בחקירה. אם הגוף הזה יהפוך לפוליטי, מדינות המערב ידירו את רגליהן ממנו"
בקרב עובדי משרד החוץ יש תחושה שנתניהו ניסה לפעול לבדו בתחום. קצת לייבש את המשרד.
"אני לא חושבת שראש הממשלה ניסה לייבש. אני כן חושבת שאחד האתגרים הגדולים הוא להגדיל את תקציב משרד החוץ. בזה העובדים צודקים. לא פשוט להיות דיפלומט, פעמים רבות זה רחוק מאוד מהתדמית הזוהרת. אתה מתחיל את הדרך במדינה קשת־שירות, המשפחה משלמת מחיר כבד. זו תרומה למדינה לא פחות מעבודה במשרד הביטחון".
יש משהו שאת מצטערת עליו? משימה שלא הספקת להשלים?
"תמיד רוצים יותר. אני לגמרי מצטערת שנושא הסיפוח לא קרה כבר".
המעידה וההתנצלות
לפני כשנתיים עוררה חוטובלי סערה, כאשר בריאיון לערוץ i24 המשדר באנגלית, אמרה שרוב יהודי ארה"ב אינם מבינים את ישראל ומותחים עליה ביקורת משום ש"הם מעולם לא שלחו את ילדיהם להילחם עבור ארצם". עוד אמרה אז ש"רחבת עזרת ישראל בכותל המערבי (הרחבה השוויונית) ריקה רוב הזמן, משום שהכותל אינו מעניין את אנשי התנועה הרפורמית אלא מהווה בעבורם הזדמנות להשגת הכרה".
הדברים חוללו סערה בקהילות היהודיות ובתקשורת העולמית. ראש הממשלה נתניהו מסר כי הוא מגנה את הדברים, וחוטובלי התנצלה והבהירה כי הציטוטים שפורסמו אינם משקפים את יחסה ליהדות ארה"ב. היא התנצלה במיוחד בפני יהודים מהעולם ששירתו בצה"ל כחיילים בודדים ובני משפחותיהם. "אם מישהו מהחיילים הבודדים בישראל נפגע כי חשב שכיוונתי את דבריי אליו, אני בוודאי לא כיוונתי את הדברים האלה לשום חייל שמשרת כאן בצה"ל", אמרה אז.
מאז סומנה חוטובלי על ידי היהדות המאורגנת בצפון אמריקה, במיוחד בקרב הארגונים הפרוגרסיביים. הפרסום בשבועות האחרונים על הבחירה בה לכהן כשרת תפוצות בממשלת מעבר גרר התייחסויות שליליות רבות. נשיא התנועה הרפורמית בארה"ב ריק ג'ייקובס אמר כי "זה כמו למנות פציפיסט לשר הביטחון", וכי חוטובלי הפגינה בורות בנוגע לחיים יהודיים בתפוצות.
חוטובלי, שמודעת לביקורת הזו, לא התראיינה עד כה והסתפקה בפרסום הודעה ממלכתית שבה הבהירה כי היא מתכוונת לעמוד בקשר עם כל הזרמים. השבוע היא אומרת כי "נושא הקשר והאחדות עם העם היהודי הוא השני בחשיבותו במסגרת הביטחון הלאומי שלנו כעם, אחרי ביטחון מדינת ישראל. אנחנו חלק מעולם יהודי גדול".
נושא התפוצות, אומרת חוטובלי, היה משמעותי ביותר בעיצוב חייה. במסגרת השירות הלאומי שלה היא פעלה בקהילה היהודית באטלנטה, "קהילה מדהימה וחמה. עברתי שם חוויות משנות חיים. שם למדתי שהסיפור היהודי הוא הסיפור הגדול". היא השתתפה גם במשלחת של WUJS, ארגון הסטודנטים היהודי העולמי לדרום אפריקה, ועבדה עם 'תגלית'.
"אני אפגוש את כולם, אדבר עם כולם ואכיר את כולם", היא משיבה לדבריו החריפים של ג'ייקובס. "אני מפרידה בין הזהות האישית שלי כיהודייה אורתודוקסית בישראל, לתפקיד הממלכתי של שרת התפוצות. אני הקול, הפנים והפידבק של ממשלת ישראל ליהדות העולם באשר היא. תפקידי לראות את התמונה הרחבה, כולל צרפת, בריטניה, דרום אמריקה וארגנטינה, שם ביקרתי בנסיעה האחרונה שלי במשרד החוץ".
את מבינה את הביקורת כלפייך?
"אני לא נכנסת לשיקולים שלהם, זכותם לבקר. מעמיסים עליי גם הרבה מהפוליטיקה הפנים־ישראלית, שהיא דינמיקה של חילונים ודתיים ושונה מהפוליטיקה האמריקנית של הזרמים. אני כואבת את הריחוק, הרי בסוף אנחנו אחים. המטרה שלי היא אחת, חיבור של כולנו".
את עומדת מאחורי הדברים שאמרת בריאיון ההוא?
"להתנצל זה להבין שלא דיברת בשפה של האנשים שרצית להגיע אליהם. בטח שלא התכוונתי לפגוע. יהודי התפוצות הם אחים שלנו, והם חשובים לנו ולעתיד העם היהודי".
היא מקווה שהתפקיד במשרד התפוצות לא יוגבל למועד הקצר של ממשלת מעבר, אלא יימשך לממשלה הבאה. "החלום שלי תמיד היה להיות שרת החינוך, אז להתחיל מהחינוך היהודי בתפוצות זה מצוין".
