"החלת ריבונות היא המהלך היחיד הנכון"

*הריאיון נערך לפני פרסום פרטי התוכנית האמריקנית

מול הפינג־פונג הפוליטי בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר כחול־לבן בני גנץ בנושא הבקעה השבוע, דוד אלחייני מייחל למעשים. מבחינתו, כבר בימים הקרובים אפשר להביא את החלת הריבונות הישראלית בבקעת הירדן וצפון ים המלח להחלטת ממשלה ואישור הכנסת.

כשמשקפי השמש הנצחיים על המצח, וקערית מתבקשת של תמרים מתוצרת מקומית על השולחן, יו"ר מועצת בקעת הירדן שהוא גם יו"ר מועצת יש"ע, מצפה שההזדמנות לא תוחמץ. הוא משוכנע שהבטחת נתניהו בדבר ריבונות ישראלית בבקעה יכולה הייתה להתממש בשבועות שחלפו מאז ניתנה.

"זה יקרה", הוא אומר מול נופי הגלעד הנשקפים מהחלון הגדול של משרדו. על כחול־לבן הוא לא סומך. כשניסה לסייע להצעות החוק של ח"כ עודד פורר ושל ח"כ שרן השכל בנושא ולהביא לקיצור הליכי החקיקה, קיבל לדבריו דגל אדום מכחול־לבן. "הלכתי לאבי ניסנקורן כדי לבקש פטור מהנחה לחוק. הוא הקשיב לי קשב רב, ואמר שהוא צריך להתייעץ. הלכתי לגנץ, אמר שצריך להתייעץ. הלכתי ללפיד, הוא זרק אותי מכל המדרגות".

בהתייחס להצהרות של גנץ השבוע אומר אלחייני כי "ההסכמה הבינלאומית שכחול־לבן מדברים עליה, היא בעצם חזרה להסכמי אוסלו. שם כתוב שאחרי כינון המועצה הלאומית הפלסטינית, לאחר חמש שנים ידונו על מעמד הקבע ובמסגרתו על מים, פליטים, ירושלים, גבולות ואזורי ביטחון. כחול־לבן בעצם אומרת שבמו"מ נקבע את גבולות המדינה, וזו חזרה להסכמי אוסלו. נראה למישהו שהפלסטינים יוותרו על סנטימטר מהשטח?"

בינתיים במשרד ראש הממשלה, הליך העבודה המעשי על רעיון הריבונות נמשך אבל לאט. ישיבה ראשונה של הצוות הבין־משרדי בנושא התכנסה בתחילת החודש. השתתפו בה נציגים מהמועצה לביטחון לאומי, ממשרד החוץ ומהמנהל האזרחי. על פי הדיווחים, המשפטנים שהשתתפו העלו קשיים רבים שעלולים להתגלע בדרך.

אלחייני ביקש להגיע לישיבה, אך בקשתו נדחתה. "בדיעבד טוב שלא באתי, הייתי חוטף קריזה", הוא אומר. "לפני כמה שנים הייתי בישיבה בעלת מאפיינים דומים שנגעה לפתיחת 'אתר הטבילה' בירדן, בקסר אל־יהוד, יוזמה של סילבן שלום שהיה אז השר לפיתוח אזורי. כל הנוכחים היו בעד, חוץ מאחד שהיה באופן נחרץ נגד. הוא אמר שזו פגיעה באינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל, שירדן עלולה להפסיק את הקשרים שלה עם ישראל, שתהיה אינתיפאדה שלישית. שאלתי אותו מי הוא, והתברר שהוא היה יועץ משפטי של אחד המשרדים הממשלתיים. התעצבנתי. מי נתן לו הסמכה כפרשן מדיני? כך זה גם כאן".

למוד קרבות

דוד אלחייני הגיע לבקעה בשנת 1983, למושב ארגמן. "עוד כשהייתי ילד בטבריה חלמתי להיות מושבניק", הוא מספר. ההיכרות עם בקעת הירדן החלה כשחברתו חנה, לימים אשתו, שירתה בהיאחזות נח"ל במקום שבו שוכנת היום שדמות־מחולה, והוא היה משרך את דרכו אליה בטרמפים שהיו אז מצרך נדיר על כביש 90. לאחר שנישאו הגיעו לארגמן דווקא, כי חיפשו יישוב קטן שצריך לסייע לו. שם הקימו את המשק המשפחתי, המגדל עד היום תבלינים ותמרים.

את דרכו הפוליטית החל אלחייני, ליכודניק מבית, בשנת 1993 בוועד מתיישבי בקעת הירדן. הימים היו ימי הסכם אוסלו, והאווירה בקרב מתיישבי הבקעה הייתה קשה. הוא מתאר תחושת אכזבה ששררה, וחשש כבד מפני הבאות. "אנשים התלבטו אם לטעת עצי תמר שיניבו פרי רק חמש שנים אחר כך, אם לשפץ את הבית. החלטנו להקים ועד מתיישבים, במודל של מתיישבי רמת הגולן, ולצאת למאבק. הייתי אז בחור צעיר ולהוט, בן 33. כל בוקר הייתי מתחיל במשק שלי, נותן הוראות להמשך עבודה, ומתייצב במשרדי הוועד". חשוב לו היום להדגיש את "העבר הקרבי" הזה.

"במערכת הבחירות למועצת יש"ע הלעיזו עליי שאני מקורב לראש הממשלה ולא אצא נגדו. אז קודם כול, אמרתי שנכון. לא תמיד צריך לצאת נגד מי שמסייע לך, הוא ראש הממשלה הכי טוב שהיה להתיישבות. אבל מעבר לזה, אמרתי לראשי המועצות שלאף אחד מהם אין רקורד במאבק כמו שלי יש". במסגרת המאבק בהסכמי אוסלו הוא הוביל מבצעי מחאה של הפלגה משולטת מול חופי טאבה, סגירה של כבישי הבקעה למעבר כלי רכב במשך יום שלם, ואפילו צעדה הפגנתית של תושבים לממלכת ירדן השכנה.

"זה היה שלושה ימים לפני הדיון בכנסת על אוסלו ב'", הוא משחזר. "חצינו ברגל, 650 תושבים מהבקעה, את הירדן במים עכורים ושחורים, ועלינו אל הגדה השנייה. די מהר הגיע אלינו סיור צבאי, ואז גם המח"ט הירדני, איש עם שפם שחור כזה. הוקרא לו מכתב בערבית שבו נאמר שאנחנו מאוכזבים ממדינת ישראל שנטשה אותנו, ומבקשים להיות אזרחים ירדנים". עם שובם בסופו של דבר לעת ערב לגדה המערבית של הנהר, אלחייני נעצר לכמה שעות בידי המשטרה. "איתן הבר, שהיה אז מנהל לשכת ראש הממשלה, התקשר וצעק 'אתם נורמלים? כל התקשורת מדברת עליכם'", הוא נזכר בחיוך. "אז אף אחד לא ילמד אותי איך לעשות מאבק".

כבר עשור, מאז 2009, הוא משמש ראש המועצה האזורית בבקעה. לראשות מועצת יש"ע נבחר בנובמבר האחרון. מדובר באתגר שהוא מודה כי מצא אותו מורכב אף יותר משחשב. "יש צורך בהרבה חשיבה יצירתית, והתמודדות עם בעיות שנוצרו מכך שישראל לא קיבלה החלטה אסטרטגית על האזורים שהיא שולטת בהם כבר יותר מחמישים שנה".

החלת ריבונות, הוא אומר, תעניק להתיישבות בבקעה את היכולת להתפתח. "יש לכך גם משמעות אידיאולוגית־היסטורית, וזה כמובן חשוב מבחינה ביטחונית. מה שנאמר ב־67' על תוכנית אלון והצורך בגבולות בני הגנה, תקף גם היום. ריבונות בבקעת הירדן מחזקת את הביטחון של מדינת ישראל כולה".

הוא לא עיוור לאתגרים שריבונות תביא עימה. "ברור שאנחנו נמצאים במציאות לא פשוטה. נשאלתי למשל מה עושים עם הפלסטינים שנוסעים על כביש 90. הרי על פי החוק, לאחר החלת הריבונות כל פלסטיני שייסע פה יוגדר כשוהה בלתי־חוקי. אמרתי שאין צורך להיכנס ללחץ. אפשר להוסיף משפט בחוק הכניסה לישראל שמוציא מההגדרה את כביש 90 ואת תושבי עזה שמגיעים לאלנבי כדי לצאת לחו"ל. שאלו אותי מה בנוגע למחסום בצפון הבקעה. אמרתי שהשארתו היא מחיר שאנחנו מוכנים לשלם בעד ריבונות. אנחנו מבינים שאי־אפשר עדיין לאפשר תנועה חלקה של פלסטינים לכיוון בית־שאן וטבריה, אף שבעיניי זו בהחלט שאיפה. כל הבעיות האלה פתירות".

אלחייני עשה גם עבודה דמוגרפית משלו. הוא נכנס לאתר המיפוי הרשמי של ישראל, ובחן לעומק את תצלומי האוויר של האזור. "שמעתי את יאיר גולן אומר שיש 75 אלף פלסטינים שנצטרך לספח. עברתי בתצלומי האוויר בקפדנות על שטחי C בבקעה. אני יודע איפה זה C ואיפה לא. ישבתי וספרתי מבנה מבנה בג'יפתליק, באזור של ההתיישבות הפלסטינית שהיא פלישה לשטחי המושב תומר, ובבקעת ייט"ב. אלה הריכוזים הפלסטיניים שלנו בשטחי C. בלי הכפר פסאיל שהוא אזור B. הלכתי על השיטה המחמירה: ספרתי גם מבנים שנראים כסככות, שאני לא יודע אם הן משמשות למגורי אדם. ממש מבנה מבנה. הגעתי לאלף מבנים, זה הכול. לדעתי, למי שמתגוררים במבנים האלו אפשר לתת תעודות זהות כחולות עם החלת הריבונות, אזרחות ישראלית. מה שצריך לעשות עכשיו במהירות זה מִפקד באותם אזורים, לבדוק מי גר באלף המבנים הללו. מפקד זריז שאפשר לסיים בעשרה ימים ולהתקדם".

"אל תשלחו ענבים"

בישיבת הממשלה שהתקיימה באנדרטת הבקעה לפני הבחירות האחרונות התהלך אלחייני בחולצה לבנה, נרגש כחתן. גם היום הוא סבור כי נתניהו היה רציני לגמרי בהחלטתו להחיל ריבונות, ושלא היה מדובר בספין. "הבנתי את זה כשהוא בא בתחילת הקיץ עם ג'ון בולטון (אז היועץ לביטחון לאומי של הנשיא טראמפ; הכ"ח) ועם השגריר דיוויד פרידמן לביקור בבקעה. נפגשנו באתר הטבילה. הם דיברו אז על החשיבות הביטחונית הגדולה של הבקעה. על פי פרסומים לא רשמיים שיצאו, ריבונות בבקעת הירדן היא חלק מתוכנית השלום האמריקנית. אז אף אחד כמובן לא גילה לי את הפרטים של התוכנית, אבל ברור שיש כאן הזדמנות היסטורית".

גם בנוגע ליחסים עם ירדן, שעלולים להיעכר על פי הצהרותיהם של השכנים ההאשמים עם החלת ריבונות, הוא לא חושש. לפני שבועות ספורים, בכנס שערכו פורום קהלת ופורום שילה בעקבות הצהרת פומפאו, אמר אלוף במיל' עמוס גלעד על הבמה כי הוא מודאג מאוד מהחלת ריבונות בבקעה. הוא פירט עד כמה מדובר בצעד מסוכן, שעלול לדבריו לדרדר קשות את יחסיה של ישראל עם ירדן. אלחייני קטע אותו בקריאת ביניים זועמת. גם עכשיו זה עוד מעצבן אותו. "סליחה, אבל לדעתי הוא זה שלא מכיר כיום את השטח. הוא קובע באופן חד־משמעי שזה יגרום נזק. תגיד שאתה מניח, מעריך. מה, יש לך קו ישיר למלך עבדאללה? הירדנים לא רוצים שום קשר לישות הפלסטינית, אבל יש להם לחצים פוליטיים פנימיים שלא מאפשרים להם לומר זאת.

"על פי פרסומים לא רשמיים, ריבונות בבקעת הירדן היא חלק מתוכנית השלום האמריקנית. ברור שיש כאן הזדמנות היסטורית, ואני חושב שצריך לקבל את התוכנית"

"המלך עבדאללה התראיין בשבוע שעבר לערוץ france24. הוא אמר שם שצריך לראות את תוכנית המאה ולהסתכל על חצי הכוס המלאה שלה. בעיניי זו אמירה מאוד מאוד מעניינת. אני מבין מזה ששום צד לא ייצא עם מלוא תאוותו בידו. הם יקבלו לטיפה וגם סטירה, וכך גם אנחנו. יהיו כאלה שיחלקו עליי, אבל אני חושב שצריך לקבל את התוכנית".

אתה יו"ר מועצת יש"ע. תקבל אולי את ההטבה של התוכנית האמריקנית בבקעת הירדן שהיא בבת עינך, אבל סביר מאוד שתשלם את המחיר הכואב במקום אחר, ביהודה ושומרון.
"אני זוכר איך ראש עיריית מעלה־אדומים בני כשריאל ואני ישבנו יחד וצפינו בנאום בר־אילן, ותראי איך העולם השתנה מאז. כבר לא מדברים על שתי מדינות ולא על גושי התיישבות. פומפאו אמר שההתיישבות היהודית היא לא בלתי־חוקית. ואם היא חוקית, אז אפשר להחיל ריבונות. אני בעד להחיל על כל שטחי C. המציאות תגבר על כל רעיון מדיני. אנחנו רואים בעיניים איך איכות החיים של האוכלוסייה הפלסטינית הולכת וגדלה כל שנה. אנחנו רואים את זה בכלי הרכב החדשים שלהם שנוסעים פה על הכבישים, בפארק ליד אנדרטת הבקעה שכל יום שישי מלא בפלסטינים שעושים פיקניק. הם נוסעים לחו"ל, עושים קניות. רוצים להיות כמו ערביי ישראל. יום אחד שטחי A ו־B יתפוצצו בידיים של הרש"פ".

כלומר, הם ירצו להיות אזרחי מדינת ישראל. זה משהו שאתה מוכן להשלים איתו?
"אם הם לא מצביעים לכנסת, אין לי בעיה עם זה".

אחת ההתמודדויות המשמעותיות של חקלאי בקעת הירדן בשנים האחרונות, היא עם הדרישה האירופית לסימון התוצרת ככזו שמגיעה מאזור שנוי במחלוקת. "זה התחיל ב־2007. האירופים הדירו אותנו מהסכם הסחר עם ישראל, ומאז המגדלים פה משלמים מיסים מלאים לאיחוד האירופי". על פי ההומור השחור המקומי, הוא אומר, כספם של החקלאים מממן בסופו של דבר את ארגון שוברים שתיקה, שמקבל תמיכה אירופית. "מדינת ישראל נכנעה בעניין הזה, והחליטה על מהלך של החזר כספים לחקלאים על התשלום המוגדל".

אחרי עניין המיסוי, הגיע הסימון. "הם מסמנים שמדובר במוצר שהגיע מ'הגדה המערבית'. נסעתי אז לאירופה, וראיתי בעיניים איך את הקונה הפשוט בסופר זה לא מעניין. לא היה אכפת לו מה כתוב. אבל אז החלו קמפיינים של ארגונים שאיימו על הרשתות בחרם אם יחזיקו מוצרים כאלו, והרשתות נכנעו. יום אחד הודיעו לנו, 'אל תשלחו יותר ענבים'. בהמשך הודיעו שלא מכירים באישור של מדינת ישראל לגידולים אורגניים אצלנו בבקעה. אז בהדרגה עזבנו את אירופה. היום את כל הפלפלים שלנו אנחנו שולחים לרוסיה. אנחנו מרוויחים משמעותית פחות מחקלאים במקומות אחרים בארץ, אבל לא תמצאי פה אנשים שמתלוננים. גאוות יחידה".

החלת ריבונות ככל הנראה לא תפתור את הבעיה הזאת.
"נכון. אבל למדנו להסתדר. אני שב ואומר שההתיישבות היא לא מכשול לשלום, היא השלום עצמו. ההתיישבות ביו"ש מספקת את היציבות הגדולה ביותר לאוכלוסייה הפלסטינית. טראמפ תיאר לאחרונה איך התקשרו אליו מנהיגים רבים להזהיר מפני העברת השגרירות לירושלים, ושום דבר לא קרה. כך גם אחרי הצהרת פומפאו. הוכרז יום זעם אצל הפלסטינים, ואיש לא יצא לרחובות. יש היום הפנמה שאף אחד לא יוציא מיו"ש חצי מיליון מתיישבים, ואף אחד גם לא יוציא את הפלסטינים החוצה. אנחנו פה יחד.

"ביום שלמחרת ההצהרה של נתניהו שהוא יחיל ריבונות, החקלאים הישראלים, שמטבעם הם סקפטיים, לא מיהרו לחגוג. מי ששמח הכי הרבה היו העובדים הפלסטינים. הם מייחלים לריבונות ישראלית, הם מבינים שהחוק הישראלי מגן עליהם. זו המציאות, אנחנו כבר שם. החלת ריבונות היא המהלך היחידי הנכון בימים אלו".