בזה אחר זה, יגיעו היום, שני, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ לפגישות בבית הלבן. מלבד הנשיא טראמפ, צפויים ליטול חלק בפגישות גם מזכיר המדינה פומפאו, וג'ארד קושנר, חתנו של טראמפ ומאדריכלי תכנית המאה.
גנץ מתעתד להמריא בחזרה לישראל מיד לאחר מכן, כדי להגיע לדיוני החסינות בכנסת מחר. נתניהו לעומתו, יישאר לפגישה נוספת שנקבעה לו בבית הלבן מחר, שלישי, אז אמורה להיות מוצגת תכנית השלום עליה עמלו האמריקנים בשנים האחרונות.
על פי הפרסומים, מדובר במסמך בן כמה עשרות עמודים, המפרט את החזון שגובש אחרי שיחות אינספור עם מנהיגי המזרח התיכון. בעוד ראש הממשלה אמר לפני עלייתו למטוס בנתב"ג כי מדובר במשק כנפי ההיסטוריה, גורמים ישראלים אחרים, מנסים להנמיך את גובה הציפיות.
נתניהו תיאר אתמול כי לעומת נסיעתו לקונגרס לפני חמש שנים, במאבקו נגד תכנית הגרעין שבעיניו סיכנה את עצם קיומה של מדינת ישראל, השבוע הוא נוסע "כדי להתייצב לצד נשיא אמריקני שמביא תכנית, שאני מאמין, מקדמת את האינטרסים החיוניים ביותר שלנו. במשך שלוש השנים האחרונות שוחחתי אינספור פעמים עם הנשיא טראמפ, ידיד ענק של ישראל ועם צוותו, על האינטרסים החיוניים הללו, על הביטחון שלנו, על הצדק שלנו. אני הולך להיפגש עם הנשיא טראמפ – יחד איתו נעשה היסטוריה".
יחד עם ראש הממשלה, טס שר התיירות יריב לוין, שהיה שותף למגעים עם האמריקנים. גם דיוויד פרידמן, שגריר ארה"ב בישראל וממנסחי תכנית השלום, טס במטוסו של ראש הממשלה. אנשי הפמליה ונציגים מהתקשורת, אף השלימו לפרידמן מניין פעמיים במהלך הטיסה הארוכה, כדי שיוכל לומר קדיש על אמו שנפטרה לפני חודשים ספורים.
עד שיתבררו הפרטים, שרויים אנשי ההתיישבות בין תקווה עצומה להזדמנות שלא תחזור, לבין חשש כבד ולמוד אכזבות.
רגע לפני שעלה אתמול בכבש המטוס, לחץ נתניהו את ידיהם של שלושה ראשי רשויות מיו"ש, שהגיעו כדי לתת לו את ברכת הדרך. ראש מועצת אריאל, אליהו שבירו, ראש מועצת אורנית, ניר ברטל וראש מועצת אלקנה, אסף מינצר. בשיחה עימם אמרו השלושה אמרו כי הם מייחלים להחלת ריבונות, ובהקדם האפשרי. פירוק של המנהל האזרחי והחלת החוק הישראלי, הם אומרים, יביאו לפיתוח שייטיב לא רק עם תושבי הישובים שלהם, אלא עם מעגל רחב יותר של אזרחי ישראל.
ההערכה כרגע היא כי נתניהו ישאף להחיל ריבונות כלשהי לפני הבחירות. אם לא על כל יישובי יו"ש, הרי שאחד המקומות שעלו כאופציה הוא מעלה-אדומים. החלת ריבונות שם אמורה לאפשר סוף סוף בנייה באזור מבשרת-אדומים, בין מעלה-אדומים לירושלים, לאחר שנים ארוכות בהן העניין מוקפא.
ראשי רשויות מיו"ש צפויים להגיע היום לוושינגטון, בהם דוד אלחייני יו"ר מועצת יש"ע ויו"ר מועצת בקעת הירדן, ועודד רביבי יו"ר מועצת אפרת. יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, נמצא כבר בבירה האמריקנית. לדבריו, הוא בא להיפגש עם נבחרים רפובליקנים, כדי לוודא שהם שמים לב "גם לאותיות הקטנות", וכי החלת הריבונות אינה מסך עשן.
מול האופטימיות של נתניהו, גורמים בירושלים אומרים כי יש לזכור שמדובר בתכנית אמריקנית, ולא בכזו שנוסחה בידי ישראל, ומן הסתם יהיו בה גם חלקים שיהיו נוחים לנו פחות. בכל הנוגע למעמד הפלסטינים בשטחים שיסופחו, אומרים הגורמים כי הנטייה היא להעניק להם תושבות קבע, ולא אזרחות.
בכל מקרה, הפלסטינים שנמצאים בנתק מהאמריקנים מאז העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, לא יגיעו היום לוושינגטון. עם זאת, על פי פרסומים בתקשורת המקומית, בממשל האמריקני שואפים לקבל הצהרות אוהדות לתכנית ממדינות אחרות באזור – הירדנים, המצרים, הסעודים או איחוד האמירויות.
נזכיר כי חלקה הראשון של תכנית השלום, החלק הכלכלי, פורסם ביוני ב"סדנה כלכלית" בת יומיים שנערכה בבחריין. פורט בה חזון אידילי צבעוני של שגשוג ופריחה, שכלל שלוש כותרות מרכזיות: מתן אפשרות לפוטנציאל הפלסטיני הכלכלי לפרוח, העצמת העם הפלסטיני, וחיזוק הממשל הפלסטיני. הצ'ופר לפלסטינים כלל גיוס השקעות עבורם בסך עשרות מיליארדי דולרים, אם ייענו.
החלק הכלכלי כלל גם כמה דאגות עבור ישראל. כך למשל השאיפה להפוך אתרים דתיים לאתרי תיירות שיניבו הכנסות לפלסטינים, ללא פירוט על אלו אתרים מדובר. החיבור המתוכנן בין רצועת עזה ליו"ש, וכן חיזוק של מערכת החינוך, ללא התייחסות כלל לתכני ההסתה המופיעים ברבים מספרי הלימוד כיום. בכל מקרה, ברשות הפלסטינית העדיפו להתבצר בסרבנות לגבי חלקה הראשון של התכנית, ולא לשתף פעולה.
לגבי המשך התכנית, כבר באפריל, פרסמנו כאן חששות של גורמים שמרניים בארה"ב, שאמרו כי על פי מידע מוצק שיש בידיהם לגבי התכנית, היא כוללת את המשך שליטת הפלסטינים בשטחי A ו -B בשלמותם, וגם בחלקים מסוימים של שטחי C. בסך הכול מדובר בכ- 90 אחוז משטחי יהודה ושומרון. הבירה הפלסטינית, כך נטען, תהיה בתוך או סמוך לשטח המוניציפלי של ירושלים, ותכלול גוף בינלאומי שיפקח על שליטה משותפת ב"אגן הקדוש", וגוף משותף לרשות הפלסטינית ולירדן שישלוט על המקומות האסלאמיים בירושלים.
הטבות נוספות לפלסטינים הן זכויות שיעניקו מצרים, ירדן ולבנון לתושביהן הפלסטינים, עקירה של ישובים מרוחקים ביו"ש שנמצאים מחוץ לגושי ההתיישבות, ומעבר קרקעי עבור הפלסטינים בין יו"ש לעזה. כמו כן, רצועת עזה תחזור להיות תחת שליטה של הרש"פ. לפלסטינים תתאפשר גישה זמנית לנמלי הים והתעופה הישראלים, עד שיוקמו להם נמלים משלהם. בתמורה, הפלסטינים יתבקשו לאפשר שליטה ביטחונית ישראלית על גבולותיהם, כולל בבקעת הירדן, וארה"ב תכיר בריבונות ישראל על גושי התיישבות בשטח של כעשרה אחוזים משטחי יו"ש. בנוסף, יוותרו הפלסטינים החיים מחוץ לישראל על "זכות השיבה", לטובת פיצוי כלכלי.
ביממה הקרובה יתברר האם אכן מדובר בפירוט מדויק, מה הממשל האוהד מאוד לישראל בוושינגטון יציע לה בתמורה, וכמה זמן יינתן לפלסטינים כדי להחליט האם הם נרתמים לתהליך.
