שינויי אקלים, זיהום מקורות מים ויבשה, התפשטות מינים מזיקים ועוד – המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (יום ג') את "דוח מצב הסביבה בישראל – נתונים, מדדים ומגמות", שלראשונה מאפשר ראייה נרחבת, מקיפה וחסרת תקדים על השינויים הסביבתיים בישראל בעשור האחרון. על פני מאות עמודים ובעבודה שנמשכה למעלה משנתיים בוחנת המדענית הראשית של המשרד, ד"ר סיניה נתניהו, את המגמות בתהליכים שמשפיעים על הסביבה בנושאים הקשורים לניצול משאבי הטבע והמעבר לניצול משאבים ימיים; שינויי האקלים; פסולת וצרכנות; סיכונים בהישענות על טכנולוגיות לצורך אספקת משאבים קיומיים ועוד.
בשיחה עם 'מקור ראשון' אומרת נתניהו כי נתוני הדו"ח נאספו מאינספור גורמים ממשלתיים וסביבתיים העוקבים אחר תהליכים סביבתיים ומגמות ארוכות טווח סביב נתוני דמוגרפיה, איכות אוויר, ייצור וצריכת אנרגיה, תחבורה, שינוי אקלים ועוד. "מטרתו היא לשמש את הציבור הרחב, קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות, אנשי אקדמיה וכן ארגוני סביבה, והטבלאות והנתונים שבו, שיונגשו לראשונה אלקטרונית כולל נתונים גולמיים, מאפשרים חיפוש בכמה רבדים וביצוע השוואות".
על פי נתניהו, עיקר הממצאים שניתן להבחין בהם כעת בפרספקטיבה של שנים ארוכות הם בין השאר בשינויי האקלים: "מדובר בנושא שמעניין רבים ובתחום הזה אנחנו רואים כיצד משנות ה-80 קיימת עלייה בטמפרטורה הממוצעת מדי שנה בשנה. אנחנו יודעים שבצפון-מזרח הארץ יש השפעות של פחות משקעים. קחו את גובה הים התיכון. במשך 22 שנה, בין השנים 1992 ל-2013, עלה המפלס ב-13 ס"מ. אנחנו רואים כיצד הוא עולה ב-6 מ"מ בשנה ובתוך מאה שנה מפלס הים יהיה גבוה ב-60 ס"מ מהיום וזה משהו שצריך לשים לב אליו.
"יש הוכחות ברורות לשינויים גלובליים באקלים וגם שינויים מקומיים ואנחנו רואים זאת במצב הכנרת, בשיטפונות ובגלי החום כאשר יש מובהקות של עלייה בתדירות גלי החום", היא מסבירה ומוסיפה כי על המדינה ללמוד את משמעויות השינויים שעוברים על הארץ ומכאן להיערך ולנסות לשפר ולאט את הפגיעה הסביבתית שמובילה בין השאר לשינויי האקלים.
בשונה מהים התיכון שרק עולה, מצבו של ים המלח הולך ונהיה רע יותר: "אנחנו רואים את מפלס ים המלח ואת הירידה המשמעותית במפלס. אם בשנות ה-70 וה-80 ירד בכ-70 ס"מ בשנה, היום המגמה התעצמה והוא יורד ב-1.2 מטר בשנה וזו מגמה מאוד לא משמחת. אנחנו מבינים שאנחנו וגם הירדנים עוצרים את המים במעלה הנחלים ומונעים זרימת מים טבעיים לים המלח. זה קורה כי רואים בנתונים שיש לנו יותר צרכים ואוכלוסייה שזקוקה ליותר מים. זאת במקביל להתאיידות גדולה יותר של המים בגלל ההתחממות".
ממצאים מעניינים נוספים שעולים בדוח עב הכרס הוא נושא הפסולת. הגידול באוכלוסייה והעלייה ברמת החיים גורמים להצטברות פסולת של מוצרי הצריכה. במדינת ישראל גדלה בעשור האחרון כמות הפסולת בשיעור של כ 1.8% כל שנה. "המגמה היא שאנחנו ממשיכים לייצר הרבה מאוד פסולת מכל מיני סוגים" אומרת נתניהו.
לדבריה, "צריכת מוצרי הצריכה היא אימתנית". ייצור הביקוש לצריכה הגוברת, גם של מותרות ושל מוצרים שאינם באמת נדרשים לצרכן הישראלי דורש מצד אחד שימוש במשאבי טבע כמו מים ואנרגיה ובסופו של דבר המוצר הזה הופך בתוך זמן לא ארוך לפסולת. "אנחנו צריכים לבחון איך מתמודדים עם כמויות האשפה העצומים שנייצר בעוד שלושה עשורים. כמויות הפסולת שנצטרך לטפל בהן בעתיד תהיינה עצומות". הטמנה של פסולת גוזלת משאבי קרקע יקרים המהווים משאב במחסור, מחייבת שינוע למרחקים גדולים, גורמת לזיהום אוויר לרבות פליטת גזי חממה, לריחות, לזיהום קרקע ומי תהום ובעלת השלכות בריאותיות וכלכליות.
"יש לנו עוד עבודה רבה"
במשרד להגנת הסביבה מציינים כי מגמות העבר של מצב הסביבה, כפי שנצפו, אינן מלמדות בהכרח על מגמות עתידיות, בין אם חיוביות או שליליות, וגורמים רבים יכולים להשפיע על מצב הסביבה, לשנות את כיוון המגמה הנוכחית ואת קצב השתנותה. למשל, רגולציה, פיקוח ואכיפה, שימוש בכלי תמרוץ כלכליים המשפיעים על התנהגות היצרנים והצרכנים, חדירת חדשנות וטכנולוגיות נקיות, גידול וצפיפות אוכלוסין ותכנון ויעודי קרקע. מכאן שהאחריות על העתיד מוטל בידינו ובתוכנית פעולה משמעותית.
"מהנתונים עולה שיש לנו עוד עבודה רבה, בעיקר בשל גידול האוכלוסייה והצריכה שלה והרחבת הלחצים על משאבי הטבע, אבל גם ניכר שחל שיפור בסביבה ובבריאות האדם בפרמטרים רבים" אמר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר עם השלמת הדוח. הוא ציין כי "אנחנו גאים בעבודה הנרחבת שביצעה המדענית הראשית, שמספקת לנו תמונת עומק על מצב הסביבה בעשור האחרון. המשימה של המשרד היא להמשיך ולשפר את התחומים הללו, ולהפחית סיכונים וזיהומים סביבתיים". השר להגנת הסביבה ח"כ זאב אלקין ציין כי "הדוח מאפשר לנו להביט אחורה ולבחון הישגים שיש לשמר, וגם מחדד אתגרים העומדים לפנינו, כמו למשל בתחומי הפסולת ושמירת המשאב הימי".
