"יפה נוף", בית הספר הדתי היחיד ביפו ובמערב תל אביב, צפוי להיסגר בסוף השנה. הסיבה לסגירה, כך לטענת העירייה, היא שבית הספר אינו מצליח לגדול. בתגובה לטענה זו אומרים ההורים כי ניתן למצוא פתרונות טובים לצמיחתו של המוסד החינוכי, וכי סגירתו תשפיע באופן דרמטי על הקהילה הדתית-לאומית ביפו.
במשא ומתן שהתנהל בין העירייה לבין הורי בית הספר, נראה היה כי הצדדים מגיעים להסכמה, אך בהעדר הרשמה של תלמידים חדשים העירייה פועלת כעת לסגירת בית הספר. לאור התנהלות העירייה, פנו הורי בית הספר לאפיק משפטי ושכרו את שירותיהם של עורכי הדין ממשרד בן ארויה-וולף, משרד שכבר ניהל מספר מאבקים מוצלחים של בתי ספר נגד עיריית תל אביב. במכתב ההתראה לפני נקיטת הליכים נכתב כי בכוונת ההורים להגיש עתירה מנהלית נגד כוונת העירייה לסגור את בית הספר.

כפתרון, הציעה עיריית תל אביב להורי התלמידים לשלוח אותם לבית ספר אחר בשכונת שפירא. לטענת ההורים הצעה זו תגרום לתלמידים רבים לעזוב את החינוך הממלכתי-דתי ולפנות לחינוך ממלכתי או חרדי עצמאי, כיוון שמוסדות אלה קרובים יותר. "בית הספר שורשים שבשכונת שפירא, בית ספר שהעירייה הכתיבה להורים שישמש כבית ספר 'קולט', מרוחק קילומטרים מיפו. המעמסה שתיפול על הורי התלמידים היא כבדה, בכל ההקשרים (הלוגיסטי, הכלכלי והחברתי). מעבר לכך, לא ברור להורים מה משמעות האיחוד מבחינת צוותי ההוראה אליהם הורגלו ילדיהם בבית הספר", נכתב במכתב.
"חרף הדיאלוג והמלים היפות", כותב עו"ד עמית בן ארויה, "לא אותר כל פתרון שישאיר את בית הספר פעיל, או למצער, ידחה את האפשרות לסגור את בית הספר לשנת הלימודים תשפ"ב, כך שיתאפשר אורך נשימה להורים לבחון את ההחלטות, וכן את החלופות, ובין השאר להכריע אם הם מעוניינים לרשום את ילדיהם לשורשים או לתור אחר חלופה אחרת".
במכתב משיבים ההורים לטענות שהופנו אליהם מטעם ראש העיר, רון חולדאי. בין היתר נטען שלבית הספר אין אופק כלכלי, וכי הורים באזור לא מעוניינים לשלוח את ילדיהם ל"יפה נוף" כיוון שרבים מתלמידי בית הספר מגיעים מקרב בני העדה האתיופית.
"השיקול הכלכלי אותו הציבה העירייה בקדמת טענותיה, ספק אם נכון, וממילא אינו יכול להיות חזות הכול. יש גם שיקולים חינוכיים-מערכתיים-חברתיים כאשר דנים בשאלה של פתיחה או סגירה של מוסד חינוכי", נכתב במכתב ההתראה, "לבטח כאשר מדובר בבית ספר יסודי ממלכתי-דתי יחיד ביפו, אזור הטרוגני וייחודי בו יש בתי ספר מגוונים לכל הזרמים והדתות; לבטח אחרי 8 שנים בלבד של קיום.
"מעבר לכך ששינוי דמוגרפי הוא עניין דינמי, לעירייה יש כלים אחרים לטיפול בעניין מבלי לסגור את בית הספר, דוגמת שינוי אזורי הרישום. כמו כן לא מקובלות על מרשינו הרמיזות שהשמיע ראש העיר כי בית הספר נסגר מן הטעם שהורים ביפו ו/או בשכונות סמוכות לה, לא מעוניינים לרשום את ילדיהם בשל העובדה כי ילדים ממוצא אתיופי לומדים שם. בדיוק לשם כך קיימת רשות מקומית: כדי להסדיר אזורי רישום אגב מלחמה בגזענות המובנית של החברה הישראלית, ובוודאי לא לתת פרס לגזענות".
בשיחה עימנו טוענים הורי התלמידים כי הקלות בה סוגרת העירייה את בית הספר נובעת, בין היתר, מהעובדה שמדובר באוכלוסייה דתית-לאומית, שלא זוכה לייצוג פוליטי משמעותי בעירייה.
"המדיניות של עיריית תל אביב לא מתחשבת בציבור הדתי-לאומי בעיר", אומר ברק ליבוביץ' הורה לשני תלמידים בבית הספר. "המציאות בשטח היא שהעירייה בונה בתי ספר לילדי מהגרים ומסתננים, ובאותה נשימה סוגרת בית ספר ממלכתי-דתי באזור דרום-מערב העיר. זה מסר מעליב. הילד שלי צריך לנסוע 40 דקות כדי ללמוד בבית ספר ממלכתי-דתי כשילדים אחרים בעיר זוכים לתנאים טובים יותר. התחושה היא שכתושבים אנחנו לא מעניינים את העירייה, שאנחנו שקופים. לא סופרים אותנו".
מעיריית תל-אביב-יפו נמסר: "בבית ספר יפה נוף לומדים סך הכול כ-120 ילדים, קרי 20 ילדים בשכבה בלבד, בהשוואה לבית הספר בבלי לדוגמא בו לומדים כ-180 ילדים בשכבה. העירייה עושה כל שביכולתה שלא לפגוע בפעילות, אולם לצערנו בית הספר אינו גדל וזאת על אף שהעירייה הקימה בו לפני כ-4 שנים אגף חדש בהשקעה של מיליוני שקלים, על מנת לעודד הרשמה.
"מאחר והעירייה לא מפעילה בתי ספר בפורמט מצומצם כל כך, משיקולים פדגוגיים וחברתיים בראש ובראשונה, ומשיקולים כלכליים, הוחלט, לאחר תהליך חשיבה שנמשך מספר שנים בשיתוף משרד החינוך, לאחד את בית הספר עם בית ספר אחר בעיר, שגם הוא כמובן מהזרם הממלכתי דתי. בניגוד לנטען, לא מדובר בהחלטה פתאומית ושרירותית, והעירייה עושה מאמצים רבים על מנת שכל ילד ילמד בבית ספר שיתאים להשקפת עולמו ולתרבותו.
" אין כל מגמת צמצום מצד העירייה שמשקיעה רבות גם בבתי הספר של החמ"ד ברחבי העיר: לאחרונה הרחיבה העירייה את בתי הספר אלומות ומירון, ושיפצה בעשרות מיליוני שקלים את בתי הספר עציון, עמיאל, רמב"ם ומוריה. אין שחר לטענה הדמגוגית שתושבי יפו שקופים. העירייה נמצאת איתם בדיאלוג מתמיד ואף הקימה את 'המישלמה ליפו', גוף ייחודי שתפקידו לשרת את תושבי יפו ולהוות כתובת עבורם קרוב לבית".