מתח רב אפף את השעה האחרונה שלפני ההודעה הרשמית, בצהרי יום שלישי. למרות הפרטים שכבר דלפו ולמרות הידיעה הברורה שבפנים, בחדר המזרחי המפואר של הבית הלבן, מתבשל לו טקס חגיגי. חדר העיתונאים הצפוף של משכן הנשיאות האמריקני היה הומה מדי בעבור מי שחיכה כבר לשמוע. עומק הציפייה והחשש הביא כמה מאנשי התקשורת הישראלים להעדיף את הצלילות של הקור הוושינגטוני הפריך שבחוץ. לצעוד שם אנה ואנה לצד ערוגות הפרחים המטופחות, לנסות לדלות באמצעות הסלולרי עוד פרט מידע ועוד בדל של מידת נכונוּת אמריקנית. עד שניתן סוף סוף האות להיכנס.
ושם, תחת נברשות הקריסטל העצומות ובתוך הפאר האמריקני המצועצע, עמד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, והצהיר בעצם שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. "ישראל היא אור לגויים, וארץ ישראל היא ההבטחה האלוקית לעם היהודי", אמר. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו השיב לו כי כפי שבמאי 1948 היה זה הנשיא האמריקני שהכיר ראשון מבין המנהיגים הבינלאומיים במדינת ישראל שרק נולדה, הרי שבינואר 2020 הנשיא הוא הראשון להכיר בריבונות ישראל ביהודה ושומרון.
הקהל המתפעם שישב בכיסאות מול דוכני הנואמים, היה מורכב מתומכים רפובליקנים ומנהיגים יהודים. שוב ושוב הם קמו ממקומותיהם ומחאו כפיים בהזדהות נרגשת עם ההצהרות ששמעו. ביניהם ישבו גם שגרירי בחריין, איחוד האמירויות ועומאן. ימות המשיח. אנשי תקשורת ימניים ותיקים, שסיקרו לא פעם מעמדים בינלאומיים לא קלים עבור ישראל, התירו לעצמם בהמשך אפילו כמה צעדים של ריקודי שמחה. ביום שלמחרת שככה מעט ההתפעמות.
לאחר הטקס והפרידה מטראמפ המשיך נתניהו לשיחה עם כתבי התקשורת בבלייר האוס, בית ההארחה הנשיאותי בהמשך הרחוב. סביב שולחן העץ האליפטי הכבד הוא הסביר שמדובר בתפנית גדולה מכל מה שידעה ישראל בהצעות עבר להסכמי שלום מול הפלסטינים. אם עד היום היו אלה הישראלים שנדרשו לצעדים מקדימים בעבור הזכות להתיישב לשולחן המשא ומתן, כמו חודשים משתקים של הקפאת בנייה – כעת הפלסטינים הם שנתבעים להוכיח נכונות ולעמוד בדרישות. לא עוד הצעות נדיבות המונחות לפניהם בדחילו ורחימו, ונתקלות במשיכת כתף סרבנית.
משנשאל לתחושותיו ביום כזה, הזכיר ראש הממשלה נתניהו כיצד לפני כשלושים שנה, כשליווה כפוליטיקאי צעיר את ראש הממשלה דאז יצחק שמיר לוושינגטון, אמר להם שר החוץ האמריקני ג'יימס בייקר בזלזול מסוים כי אם ישראל תחליט שהיא רוצה שלום, היא יכולה להתקשר, והקריא מספר טלפון. "עכשיו אני מרגיש שעשינו את כל הדרך אל המצב ההפוך. טראמפ אומר לפלסטינים – אם אתם רוצים שלום, תתקשרו".
עוצמת הרגע העמידה באור מגוחך משהו את העובדה כי עד פחות מיממה קודם, הוקדש נתח מרכזי מהסיקור התקשורתי של ביקור ראש הממשלה כאן למשחק הכוחות שהתנהל בינו לבין יו"ר כחול־לבן בני גנץ. פתאום, מה שכונה "תרגיל פוליטי מבריק" מצד גנץ, שהשיג הזמנה עצמאית לפגישה עם טראמפ במקום להיענות להצעת הצירוף לנסיעה של נתניהו, קמל לכדי פספוס של רגע היסטורי. עם זאת, יש לציין כי ביום שאחרי גנץ הבריק שוב, כשהודיע כי בכוונתו להביא את אישור הריבונות אל הכנסת, ומשחק הכוחות בין השניים נמשך.
עיכובים בדרך
כבר מימיו הראשונים בבית הלבן דיבר טראמפ על הסכסוך הישראלי־פלסטיני כעל העסקה שהיא המורכבת ביותר לפתרון. הוא מינה צוות ייעודי שכלל את חתנו ג'ארד קושנר ואת מקורבו הוותיק עו"ד ג'ייסון גרינבלט, בניסיון למצוא פתרון אחר, שונה מנוסחאות העבר. גם שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן היה כוח מכריע ומשמעותי בתוכנית. במשך למעלה משנתיים קיימו חברי הצוות שיחות וטסו למסעות דילוגים בבירות מזרח־תיכוניות. בסופו של דבר, הם גיבשו את ה"חזון". חלקו הראשון התפרסם לפני כחצי שנה, ביומיים של "סדנה כלכלית" שקיימו בבחריין.
הפרס הגדול שהציע לפלסטינים חלקה הראשון של התוכנית, הוא חבילת השקעות בסך 50 מיליארדי דולרים שתיאסף בעבורם אם יירתמו לעסקה, סכום שיכול לשנות מהותית את מצבם הכלכלי. הפלסטינים החרימו אז את המפגש, כפי שהחרימו כל מגע עם האמריקנים מאז העברת השגרירות לירושלים. הם אף נהגו להמטיר מילים קשות על ראשיהם של מנסחי התוכנית, ממש כפי שיו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן קילל השבוע נמרצות את הנשיא האמריקני.
במהלך השנתיים האחרונות ספגו הפלסטינים עוד כמה אכזבות מצד הממשל הנוכחי בארה"ב. נציגות אש"ף בוושינגטון נסגרה, תקציב הסיוע קוצץ עד דק. הישראלים, לעומת זאת, קיבלו פרישה חשובה מהסכם הגרעין האיראני, הכרה בירושלים, הכרה בריבונות בגולן, והכרזה כי ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון אינה בלתי חוקית. סביר היה לצפות כי "תוכנית השלום" או "עסקת המאה" תצעד באותו נתיב, ולמרות זאת, החששות מפניה בימין הישראלי היו לא מבוטלים.
את ניסוח הדיל האמריקני סיימו חברי הצוות די מזמן. 180 העמודים הנושאים את הכותרת "משלום לשגשוג – חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" המתינו במשך חודשים לפרסום, שהתעכב בשל לוח הזמנים הפוליטי בישראל. לאחר שמערכת הבחירות הלכה והתמשכה, נפלה בשבוע שעבר באופן סופי ההחלטה אצל האמריקנים שלא להמתין יותר, כך לדברי גורמים ישראליים. טראמפ אמר בנאומו ביום שלישי כי החזון הוצג לנתניהו יום לפני כן, והוא ניאות לקבלו. עם זאת, נראה כי נתניהו היה שותף סוד בפרטים כבר לאורך תקופה.
בשיחתו עם הכתבים לאחר הטקס אמר ראש הממשלה במפורש כי בכוונתו להשתדל להביא את החלת החוק הישראלי על יישובי יו"ש, בקעת הירדן וצפון ים המלח לאישור הממשלה כבר בשבוע הבא, אולי אפילו בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב. החלום נדמה קרוב מתמיד. עם זאת, כבר באותו לילה היה נראה כי המועד נדחה. בריאיון ל־CNN אמר ג'ארד קושנר כי הוא לא מכיר כוונה להביא את החלת החוק הישראלי לאישור כבר בימים הקרובים. השר יריב לוין, שהתלווה לנתניהו לביקור בוושינגטון, הסביר בריאיון לרשת ב' כי המהלך "מצריך זמן והיערכות".
למחרת אמר לתקשורת שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן כי לפני החלת החוק הישראלי הממשל האמריקני רוצה להקים ועדה משותפת יחד עם ישראל, כדי לוודא כי התהליך תואם את המפה הכלולה בתוכנית האמריקנית. הוא הוסיף כי אינו יודע כמה זמן העניין יימשך. דברים אלה תואמים את נאומו של טראמפ בטקס עצמו: הנשיא ציין במפורש כי תוקם ועדה משותפת לארה"ב וישראל שתפרוט לפרטים את המפה המצורפת לתוכנית, כדי שההכרה בריבונות ישראלית תוכל להיות מוצגת "באופן מיידי".
ג'ייסון גרינבלט, שעזב בשנה החולפת את צוות התוכנית והוחלף על ידי אבי ברקוביץ', אמר מצידו בתדרוך אחר לעיתונאים כי "בצד הישראלי צריך לעבור את עניין הבחירות. עד אז לא יהיו התקדמויות בנושא של התוכנית". סך ההתבטאויות הללו נראה כמאבקי כוחות פנימיים בתוך צוות הבית הלבן, שהשפעתם תביא לכך שהעיכוב בהחלת הריבונות יסתכם לא רק בימים בודדים, אלא יידחה עד לאחר הבחירות.
באופן בלתי צפוי, מתברר כי לא רק הבית הלבן הפעיל לחץ על נתניהו להאט את התהליך: אל מבקשי הדחייה הצטרפו גם אנשי מועצת יש"ע, שאמרו כי הם רוצים לנסח את הדברים באופן מוסדר יותר לפני שהחוק מוחל, כדי שהיישובים לא ייפגעו משרטוט לא מדויק של המפות.
כמעט כמו בתגובה לחששות ביש"ע, הודיע שר הביטחון נפתלי בנט ביום רביעי בנאומו בכנס הבינלאומי השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) על הקמת צוות מיוחד במערכת הביטחון להחלת הריבונות. "זו ההזדמנות המדינית הגדולה ביותר שנקרתה בדרכנו מזה חמישים שנה, אך הזדמנות יכולה לחלוף אם לא אוחזים בה. אהיה ברור: מה שיידחה לאחר הבחירות, לעולם לא יקרה", אמר בנט. לדבריו, הצוות יחל לפעול באופן מיידי, וישלב את כל גורמי המטה בצה"ל, במנהל האזרחי, במתפ"ש (מפקדת תיאום הפעולות בשטחים), במשרדי הממשלה השונים ובמערכת הביטחון, שיפעלו כדי לדייק את הפרטים ולאפשר את החלת הריבונות בפועל.
גורם בפמליית ראש הממשלה אמר בתגובה לדברים כי במשרד ראש הממשלה "עובדים במרץ על הכנת ההחלטה. מדובר בעבודת מטה מורכבת שכוללת בין השאר מפות ותצלומי אוויר, ו(אנו) מקווים להשלים אותה בהקדם". משהתברר כי ההליך יואט משמעותית מהקצב שראש הממשלה דיבר עליו בתחילת הדרך, וכי אפשרות הריבונות לפני הבחירות מתרחקת, שככה מעט רוח ההתפעמות.
אף כי טראמפ אמר בהצהרתו שסוגיה מורכבת כמו זו יש לפתור בתוכנית מפורטת במיוחד, נראה כי לא רק בעניין המועד שבו ניתן להחיל ריבונות הפרטים לא סגורים. עוד נושא שעלה בשיחת פרידמן עם התקשורת הוא הסתירה בין הנכתב בתוכנית כי הסטטוס־קוו בהר הבית יישמר, ובין ההבטחה כי יתאפשר שם חופש תפילה לבעלי כל האמונות. כיום רק מוסלמים רשאים להתפלל על הר הבית.
פרידמן השיב כי אין דבר בתוכנית שמציע שינוי בסטטוס־קוו, והוסיף כי ישנה חשיבות ערכית לחופש דת. "נקווה שתהיה יותר פתיחות כלפי חופש דת גם בהר הבית, אבל זה ישתנה רק בהסכם", סיפק תשובה לא ברורה במיוחד.
דין איתמר כדין תל־אביב
הצונאמי המדיני, שנצפה כתרחיש מובן מאליו במקרה שישראל תצהיר על ריבונות ביו"ש, לא התממש השבוע. שר החוץ הבריטי דומיניק ראב קידם בברכה את ההצעה האמריקנית, ומשרד החוץ הצרפתי מסר כי הוא מברך על מאמצי הנשיא טראמפ וילמד בקפידה את תוכנית השלום שהציג. האיחוד האירופי הודיע כי "ילמד, ויעריך את ההשלכות".
בשיחה עם כתבים שהתקיימה ביום שלישי, מיד לאחר ההצהרות, פצח נתניהו ברשימת ההטבות יוצאת הדופן שבתוכנית. "ישראל מקבלת מיד הכרה אמריקנית של החוק הישראלי בכל היישובים הישראליים, דין איתמר כדין תל־אביב", אמר. "ישראל מקבלת הכרה על ריבונות בשטחים שעוטפים את היישובים, לרבות עתודות קרקע לכל יישוב שמבטיחות את המשך התפתחותו. צה"ל וזרועות הביטחון ימשיכו לשלוט ביטחונית בכל השטח שמערבית לירדן, כולל השטחים שמקיפים את היישובים וצירי הגישה. לאחר קבלת ההחלטה, יוסרו כל ההגבלות המיוחדות על הבנייה. רוב המאחזים נכללים בשטח ונשארים במקומם.
"באזורים שבהם יוחל החוק ישראל תוכל להרחיב, לתכנן ולבנות ללא הגבלה – זה יהיה שטח של מדינת ישראל. ארה"ב מכירה בריבונות ישראל על ירושלים, מלבד שועפאט, אבו־דיס וכפר־עקב שמחוץ לגדר. אלה אמורים להוות בירה פלסטינית, אך רק במקרה של הסדר. רעיון חלוקת ירושלים כפי שהוכר עד עכשיו נגנז. רעיון החזרה לקווי 67' נגנז. רעיון זכות השיבה נגנז. לא ייכנס אפילו פליט אחד לישראל. ישראל תמשיך לעד לשלוט ביטחונית בכל השטח ממערב לירדן.
"לפני שישראל תהיה מחויבת ליישום כלשהו של ההסדר, התקבלה דרישתי שעל הפלסטינים לפרק את חמאס מנשקו ולפרז את עזה", המשיך נתניהו. "כדי לקיים משא ומתן, ארה"ב דורשת מהפלסטינים: הפסקת תשלום למחבלים ומשפחותיהם, הפסקת כל הפעילויות בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הפסקת כל ההסתה נגד ישראל, אי־הצטרפות למוסדות בינלאומיים ללא הסכמת ישראל. כדי להגיע לגמר משא ומתן, ארה"ב דורשת מהפלסטינים – הכרה במדינת ישראל, הכוללת את יישובי יו"ש, בקעת הירדן וצפון ים המלח, כמדינה יהודית, הכרה בשליטה ביטחונית ישראלית בכל השטח שממערב לירדן, ביטול מוחלט של זכות השיבה. ללא כל זה, לא יהיה שום שינוי במעמד שטחי סי זולת החלת החוק הישראלי. כדי להגיע להסדר עתידי, כל התנאים והסעיפים חייבים להתקיים באופן מלא.
"גם אם הפלסטינים יעמדו בכל התנאים, ההסדר שיוצע יכלול הגבלה משמעותית של סמכויות ריבוניות בכל הנושאים. ישראל תשמור על שליטה ביטחונית בים, באוויר וביבשה בכל השטח שממערב לירדן וכן במרחב האלקטרומגנטי. ישראל תמשיך לשלוט בכל המעברים. לא מתוכנן לבנות שדה תעופה בעבור הפלסטינים".
על התהיות מדוע בעצם החלת החוק הישראלי לא נעשתה עד היום, השיב ראש הממשלה כי "במשך שנים אמרה הקהילה הבינלאומית שאם ישראל תחיל את החוק על שטח כלשהו, היא תספוג סנקציות משתקות במועצת הביטחון של האו"ם. ההכרה האמריקנית כעת מונעת סנקציות. המצב הזה לא קיים עוד".
בנוגע לטענות כי מוקמת כאן מדינה פלסטינית, אמר גורם מדיני בכיר כי "המהות היא שקובעת, לא השם. טראמפ קורא לזה מדינה, וזו זכותו. ההגדרה שלנו היא ריבונות מוגבלת". הגורם הוסיף כי מערכת הביטחון הישראלית קיבלה התרעה כבר בשבוע שעבר כי עליה להתכונן לתרחיש של החלת ריבונות, שעלול להביא להידרדרות ביטחונית. עם זאת, הדגיש הבכיר, אין כל הכרח כי כך יהיה.
