מבחינת הימין הישראלי ותושבי יהודה ושומרון, ה"סוכריה" העיקרית בהצהרות טראמפ ונתניהו בוושינגטון השבוע הייתה האפשרות להחיל את ריבונותה של ישראל על כ־30 אחוזים משטחי יו"ש. מהי המשמעות המשפטית של החלטה כזו, שעשויה להתקבל בקרוב, וכיצד זה יקרה בפועל?
תושבי יהודה ושומרון לא ירגישו את ההבדל למחרת בבוקר, שכן במשך עשרות שנים יצרו במערכת הממשלתית והמשפטית 'פלסטרים' שונים, שגרמו להם להרגיש אזרחי ישראל לכל דבר ועניין. רובם לא חשו בכך שמבחינה חוקית ראש הממשלה שלהם הוא אלוף פיקוד מרכז, ושהם חיים תחת שלטון צבאי. הם שילמו ארנונה למועצה האזורית, עשו מילואים והצביעו לכנסת, וכשעברו את המהירות בכביש 60 קיבלו דו"ח תנועה. החלת ריבונות, כאשר תתבצע, תסיר את אותם טלאים משפטיים ותחליף אותם במערכת החוקים הישראלית הרגילה. עם זאת, משרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות השונות יצטרכו להתאים את עצמם למצב החדש. לא מדובר בעניין של הוקוס־פוקוס, אלא בתהליך משפטי מורכב שידרוש מאמץ רב.

כבר לפני כמה חודשים, כאשר שר הביטחון נפתלי בנט התוודע לפרטי התוכנית המתרקמת, הוא החל בעבודת מטה כדי להכין את המפה לרגע שבו יוחלט להחיל את החוק: "המפה כבר מוכנה, ובימים אלו ממש היא עוברת תיקונים קלים", הוא אומר לנו. "לכן התירוצים של המשפטנים שזה לוקח זמן, לא קיימים מבחינתי. האמריקנים אמרו במפורש שהמפה היא מפת קונספט. התפקיד שלנו הוא לקחת את העקרונות של מסגרת השטח, והם יכירו בזה. אנחנו מקימים צוות ליישום של החוקים. יהיו בו נציגים מהמנהל האזרחי, מהמתפ"ש, ממערכת הביטחון וממשרדי הממשלה. בסופו של דבר נצטרך לתת שירות לתושבי ישראל ביהודה ושומרון. זה ייקח זמן, אבל מה שחשוב זה לקדם דברים ריאליים בשטח".
לאחר החלת החוק, יתחיל תהליך ארוך כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות. החלק הקל הוא חוקים שאין להם משמעות גיאוגרפית או נגיעה לקרקע. בהם למשל חוקים הנוגעים לזכויות עובדים, או המעניקים זכויות והטבות לאוכלוסיות מסוימות ולא חלו עד היום ביו"ש. החלק המורכב יותר יהיה התאמה של התחום שהוא אולי המרכזי ביותר לתושבי יו"ש: תכנון ובנייה, נדל"ן, טאבו ועוד. בין היתר יהיה צורך להכין תוכניות מתאר שלא היו קיימות עד היום, להעביר את כל הקרקעות לרישום בטאבו, ולבצע עוד שורה ארוכה של תהליכים.
סמוטריץ: "צריך להגיד את האמת. בישראל עבירות בנייה הן עבירה פלילית. ביו"ש אין אכיפה פלילית על עבירות בנייה. לכן יצטרכו לאפס מצב, ולהגיד מכאן והלאה נחיל את החוק"

"תהיה תקופת מעבר שקשה לאמוד בדיוק את אורכה, בין חצי שנה לשנה – ב־67' זה לקח שלוש שנים – שבה יהיו הוראות מעבר וייעשו ההתאמות הנדרשות לכל מחסן ולכל מתקן טיהור שפכים", אומר בנט. "יהיו הרבה פרטים שנצטרך לשים לב אליהם. צריך לבדוק גם שהפלסטינים לא יתחילו לבנות בשטחי סי כדי לקבוע עובדות בשטח"
שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' פועל בימים האחרונים כדי לוודא שאחוזי הריבונות במפה ינוצלו לטובת שטחי בניה עתידיים בישובים ולא על תשתיות או שטחים שאינם 'יעילים' להרחבת שטחי היישובים': "אנחנו חייבים לוודא שהכבישים ודרכי הגישה לא יהיו חלק מהמפה של החלת הריבונות", הוא אומר. "אנחנו יוצאים למשל לביצוע של עוקף חווארה בעוד שבועיים, ואין לי עניין לבזבז על הכביש הזה אחוזים. המפה היא מפה של 1:100, שלא משורטטים בה קווים מדויקים, ואנחנו אמורים לחלק אותם איך שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים שמרחבי ההתיישבות שבהם אפשר לבנות ייכללו בהם. אם תיקח למשל את איתמר, ישראל תחיל ריבונות על השטח שבין היישוב עצמו לכל הגבעות שסמוכות לו. זה שטח עצום, שנוכל לבנות בו. הקפאת המצב לארבע שנים שדיברו עליה מתייחסת לשטחי סי שמחוץ למקום שבו החלנו ריבונות".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף יומן, מקור ראשון