בעוד העולם כולו נרתם למציאת חיסון לנגיף הקורונה שתוקף את סין ומתפשט למדינות נוספות בעולם, אומר פרופסור שי אשכנזי, דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, כי ייתכן מאוד ונגיף הקורונה החדש שהתפתח גנטית והועבר לבני אדם יהיה חלק מהמחלות המאיימות על בני האדם, זאת בהנחה והוא יישאר ככזה שאינו גורם לתמותה חריגה העולה על הידוע לנו כעת ועומדת על כ-2 אחוזים מכלל החולים שנדבקו בו.
"בעיקרון בנגיף הקורונה שכרגע קיים יש שני כיוונים שאליו הוא יכול ללכת" מסביר פרופ' אשכנזי. "יש אפשרות אחת שכנראה יורדת מהפרק והיא שהנגיף יהיה מאוד חמור ויגרום לדלקת ריאות עם דלקת חמורה בדרכי הנשימה התחתונות ואז נראה תמותה גבוהה ובתוך חודשים ספורים הוא ייעלם כי החולים הקשים מגיעים לבתי החולים ומטופלים תחת בידוד והדבר ימנע את התפשטותו.
"האפשרות השניייה, והיא מה שאנחנו חוששים ממנה כעת, שהנגיף גורם למחלות קטנות יחסית עם תמותה של בין אחוז לשניים והמחלה תוקפת בעיקר את דרכי הנשימה העליונות וחולים רבים לא פונים לרופא או מתאשפזים והנגיף ככה הולך ומועבר בין בני אדם והוא כבר יהפוך למחלה קלה בדומה לשאר זני הקורונה שאנחנו מכירים, כמו שפעת החזירים והסארס שהגיעו והפציעו לעולם בשנים האחרונות ומסתובבות עד היום".
המשמעות לשני התרחישים היא אחת- יש למצוא חיסון לוירוס כדי שיהיה אפשר להיערך ולהגן על האנושות מפניו. ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה המיוחדת שנערכה בנושא ההתמודדות עם הקורונה הורה למכון הביולוגי בישראל להיערך ולפעול כדי למצוא חיסון לקורונה והממשלה החליטה לאשר את הקמת המפעל לייצור חיסונים, מהלך שעליו כבר דובר בחודשים האחרונים עת התגלה המחסור הגדול בישראל לחיסוני שפעת.
פרופ' אשכנזי מסביר כי זו צו השעה להקים מפעל מתקדם לייצור חיסונים שיוכל גם לפתח חיסונים למחלות אחרות שלא נמצא להן עד היום חיסון. אשכנזי, שנחשב לאחד ממומחי המחלות הזיהומיות בישראל והיה שותף בכיר לפיתוחים חדשניים בחיסונים ובהם חיסון השפעת באמצעות תרסיס נשימה מסביר: "יש לנו בארץ כוחות טובים שעוסקים בחיסונים ושיחקרו את הקורונה וימצאו שיטות לפתח חיסון, הם מסוגלים לזה. עצם החיפוש אחר חיסון יכול לעזור לנו ללמוד טוב יותר על זנים אחרים של קורונה ולמצוא פתרונות נוספים. יש לנו עדיין מחלות רבות שאין להם חיסונים כמו שחפת ואיידס ורבות נוספות ובהחלט נכון שנפעל כדי לפתח חיסונים לעוד מחלות. יש מספיק כוחות מדעיים ויכולות מדעיות כדי שיהיה בארץ מפעל חיסונים שיכול לעסוק גם בפיתוח חיסונים חדשים וגם בייצור חיסונים שקיימים היום".
למרות שאינספור חברות תרופות מתקדמות וחוקרים בכל העולם שוקדים במירוץ נגד הזמן כדי למצוא חיסון לקורונה, הדרך לפיתוחו עוד ארוכה. "יש שלוש שיטות לפיתוח חיסונים" הוא מסביר. "אפשרות אחת לקחת את הוירוס השלם, אחרי שגם זיהינו אותו ואת רצף המרכיבים שלו ואז נמית אותו ונגרום לגוף של האדם שמקבל אותו לייצר נוגדנים והגנה, זאת בדומה לחיסון השפעת הראשון שנותנים לילדים.
אפשרות שניה היא להחליש את הוירוס ואז כשמזריקים אותו לגוף האדם הוא גורם לחום או למחלה ויראלית קלה יחסית ומגרה את הגוף ליצור נוגדנים, בדומה לחיסון החצבת.
האפשרות השלישית, והיא המתקדמת והנפוצה היום באמצעות 'חיסון חלקיקי' שלוקח את הגנים של הוירוס ומבודד את גורמי האלימות שבו ואז כשמזריקים אותו לגוף, הוא יודע להתגונן מפניו מבלי שגורמי האלימות פוגעים בגוף ולא גורמים למחלה. זאת בדומה לחיסון לשעלת או החיסון הנוכחי לשפעת".
הליך ייצור ואסדרת החיסון הינו ארוך שלעיתים לוקח שנים. ייתכן מאוד והשנה, בשל דחיפות העניין, פיתוחו של החיסון והתאמתו לבני אדם ייארכו פחות זמן אך עדיין מדובר על תהליך שיקח כשישה חודשים מרגע מציאת החיסון לקורונה. "כאשר אתה מפתח את החיסון אתה רוצה לראות בשלב הראשון כיצד משפיע החיסון על הוירוס במבחנה, השלב השני הוא בבדיקה על בעלי חיים ורק לאחר מכן אין לנו ברירה אחרת אלא לבדוק שאכן החיסון מגן על בני אדם. המחקרים הללו לוקחים שנים. בשל הדחיפות אני מניח שזה יקח כמה חודשים".
הליך הניסויים בחיסון על בני אדם הוא סבוך ותחת הגנות רבות בכדי לא לגרום לפגיעה בחיי אדם. "את הבדיקות בשלב הקליני אתה מבצע בקבוצה קטנה של אנשים צעירים ללא מחלות ובודק כיצד הם מגיבים לחיסון. יכול להיות שיהיו תופעות לוואי או שההגנה לא תהיה מספיק טובה. אתה בודק בקבוצות ולאט לאט מגדיל את קבוצות הבדיקה שלך. יכול להיות שתגלה גם שהחיסון שפיתחת לא טוב או לא משפיע טוב על הנבדקים". פרופ' אשכנזי מסייג ומזכיר כי "יש חיסונים ותרופות שפעלו היטב בבעלי חיים ולא פעלו בבני אדם".
עם זאת מוקדם לחגוג בישראל. גם לאחר פיתוח חיסון בעולם, עוד יקח זמן עד שיגיע גם למערכת הבריאות המקומית והקטנה שלנו. "גם אם יהיה חיסון לקורונה יכול להיות מאוד שלא נקבל אותו מהראשונים כי עיקר השווקים של חברות התרופות הם האמריקאי, ההודי והאירופאי. אם יהיה לנו מפעל משלנו בעתיד נוכל לייצר לעצמנו חיסונים בלי לחכות בתור למפעלים אחרים בעולם. הרבה חיסינים לוקח זמן עד שמגיעים לישראל כי חברות העולם פונות קודם כל לשווקים גדולים יותר".
