ביקורו של מזכיר המדינה האמריקני רקס טיילרסון במזרח התיכון מתוח מאוד. הפלת מטוס הקרב הישראלי והמתיחות בצפון לא מועילות לניסיונות של ארה"ב להרגיע את המצב, כדי לקדם את "עסקת המאה" של הנשיא דונלד טראמפ.
דבר אחד בטוח. טילרסון לא נהנה לפתוח בבוקר את 'הניו יורק טיימס' ולקרוא מאמר תחת הכותרת: "ארה"ב של טראמפ, סיימה את תפקידה כמתווכת במזרח התיכון". מי שכתב את המאמר הוא יושב ראש הוועד הפועל של אש"ף סאאיב עריקאת, שלא מזמן חזר מהשתלת ריאות והחלמה ממושכת בארה"ב.
במאמר הסביר עריקאת את ההתפכחות הפלסטינית מהממשל האמריקאי. "לפני שנה גם אנחנו לא ידענו מה הדבר החדש שטראמפ יביא, היום אנחנו יודעים. הוא לקח את הצד הישראלי במאבק הישראלי-פלסטיני", כתב עריקאת וציין שהמדיניות האמריקאית העכשווית לוקחת את הסכסוך אחורה לימים שקדמו לאוסלו, "הממשל לא מתחשב בוויתורים הכואבים שהפלסטינים עשו בשביל השלום, כמו הכרה בישראל ורצון לבנות מדינה על 22 אחוזים בלבד מאדמת פלסטין ההיסטורית של 1948".
יושב ראש הוועד הפועל של אש"ף, קרא לעולם להתערב באופן מיידי, כדי לעצור את ישראל ואת הממשל האמריקאי הפרו-ישראלי. "כאשר טראמפ החליט להכיר בירושלים כבירתה של ישראל, הוא שם את הפלסטינים בעמדה בלתי אפשרית והצטרף לישראל למשחק האשמות. בשבילנו לא מדובר במשחק אלא במאבק קיומי שמגובה בחוק הבינלאומי", כתב עריקאת.
לטענתו, "הנשיא טראמפ החזיר את הנושא הפלסטיני לרמה הבינלאומית. ואם הממשל שלו לא יכול להיות מתווך הוגן הוא חייב לתת לשחקנים אחרים את האפשרות לשאת בתפקיד. רק מאמץ בינלאומי יכול לספק משוואת כוחות מאוזנת ולספק עתיד, תקווה צדק ושלום". ניתן להבין מדבריו של עריקאת, כי הפלסטינים לא ממתינים לתגובה אמריקנית. הם פועלים בשטח כדי לממש את אותה התערבות בינלאומית שתחליף את תפקידה של ארה"ב.
לפני כחודש דווח בעיתון אלחיאת כי יושב ראש הרשות אבו מאזן ביקש מהאיחוד האירופי להכיר במדינה פלסטינית בגבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים, כמו גם להגדיל את הסיוע הכספי המועבר לפלסטינים, וזאת כאקט של תמיכה ברמאללה והתנגדות להתנהלותו של הנשיא האמריקני. אולם, הכלכלה העולמית הבעייתית, פרישתה של בריטניה מהאיחוד, הגדלת תקציבי הביטחון של מדינות אירופה מחשש לפיגועי טרור בהובלת דאעש וקליטת הפליטים מסוריה ועיראק, נראים כרגע בחשיבות עליונה יותר לאירופאים מאשר תמיכה בפלסטינים.
בנוסף, העובדה שמאז 1993, הסכמי אוסלו עד שנת 2014 השקיעו האירופאים והעולם כולו 16 מיליארד דולרים ברשות הפלסטינית. הם לא ראו התקדמות משמעותית בפתרון הסכסוך וגם היום לא רואים אופק מדיני שישכנע אותם להמשיך לתמוך בפלסטינים בטח שלא להגדיל את התמיכה.
במקביל לפעילות מתמשכת של הפלסטינים באירופה באמצעות השגרירים השונים, כדי לגייס תמיכה נגדית לתמיכה האמריקאית בישראל, עורך יושב ראש הרשות אבו מאזן ביקור במוסקבה. בפגישה שקיים עם נשיא רוסיה ולדמיר פוטין, הוא הבהיר כי מבחינת הפלסטינים "וושינגטון לא יכולה להיות המתווכת היחידה בתהליך השלום במזרח התיכון". אבו מאזן העלה כהצעה את הקוורטט, כמי שיכול לתווך בפתרון הסכסוך, או אפילו הרכבת מועצה מיוחדת הכוללת מספר מדינות שיפתרו את המשבר בדומה למערך שהוביל לחתימת הסכם הגרעין עם איראן.
תגובותיו של פוטין לביקור ולהצעת אבו מאזן, יכולות אולי ללמד על העובדה שלרוסיה ישנם אינטרסים דחופים יותר במזרח התיכון מאשר הנושא הפלסטיני. אחרי אמירה נימוסית מצדו, שלפיה רוסיה מנהלת יחסים עמוקים עם הפלסטינים, הוא עדכן את אבו מאזן שקיים שיחת טלפון עם מי שנראה שנוא נפשם החדש של הפלסטינים, דונלד טראמפ, כדי להתעדכן ממנו על ההתפתחויות האחרונות בעניין הפלסטיני.
