פונדק אלביס, נווה־אילן, רביעי 13:45
תחנת הדלק בכניסה לנווה־אילן מפורסמת בעיקר בגלל המסעדה שבמרכזה, הנקראת על שם אלביס פרסלי. המקום מעוצב כדיינר אמריקני, ועל קירותיו אינספור פריטים שקשורים בזמר המיתולוגי. בובות ענק וציורי גרפיטי בדמותו מפוזרים גם ברחבי תחנת הדלק עצמה. המראה האסקפיסטי בהשראת ממפיס מתנגש בעוצמה מרהיבה בישראליות הרבגונית: מצד אחד אולפני טלוויזיה, המאכלסים את מיטב ברנז'ת התקשורת שעושה דרכה לשם יום־יום; מן הצד האחר נוסעים וטרמפיסטים בדרכם אל היישוב החרדי קריית־יערים וממנו; ומצד שלישי תושבים ואורחים בדרכם לאבו־גוש, הכפר הערבי שהוא סמל רב שנים לחיים משותפים בין יהודים לערבים. אפשר גם להזכיר את הצד הרביעי, התושבים הבורגנים של הר אדר ונטף, ואת הצלע החמישית, תיירים העושים דרכם אל עיר הקודש. בליל של צורות חיים שעוצרות לרגע במקום משותף אחד. כל אלו מספקים את אחת התפאורות המשונות והמרתקות ביותר שנתקלנו בהם במדור הנודד שלנו.
ריפעת עווידא, 28, אבו־גוש
קלפי: לא הלכתי להצביע בפעמיים האחרונות, בלי סיבה מיוחדת. אני לא אוהבת פוליטיקה. מה שכן, עכשיו אני מבינה שכל קול באמת יכול לשנות, אז נראה לי שאלך להצביע לרשימה המשותפת. אני מרגישה חייבת כי הם מתאימים למגזר שלנו, הם יעזרו לילדים שלנו. אגב, לא רק כערבייה אלא כתושבת מדינת ישראל.
סיבוב ג': אני לא יודעת מה הולך לקרות. כמו שאמרתי לך, פחות התעניינתי בפוליטיקה עד עכשיו. אבל מאז שקיבלתי את הילדים של כיתה ב', לחנך אותם, משהו השתנה בתפיסה שלי. פתאום אני רואה כמה הם כמו פלסטלינה שאפשר לעצב. לכן אני מרגישה שאני צריכה להשתתף גם במשחק הפוליטי הזה, ולדעת קצת יותר. אגיד לך את האמת, אפילו השיחה הזאת שלנו גורמת לי להרגיש שאני צריכה להיות מעורבת יותר.
לאן הולכים: אני מאמינה מאוד שיש עתיד טוב, זה תלוי בנו. אנחנו כבר חיים בתוך חיים משותפים ליהודים וערבים. אני שומעת כל מיני אנשים שאומרים שהם מתנגדים לחיים כאלו או שהם לא קיימים. אלה אנשים שלא מכירים את המציאות. אני סטודנטית להתנהגות באוניברסיטה העברית. אנחנו מעורבבים זה בזה. גם התוכנית של טראמפ מבחינתי כבר קיימת במציאות. רק צריך לתת לזמן לעשות את שלו.
איגנסיו גרא, 32, ארגנטינה
קלפי: אני לא יכול להצביע – אני אומנם מרגיש בבית, אבל אני תייר פה. הגעתי לפני חודשיים. הסתובבתי קצת באירופה וחיפשתי מקום קצת פחות קר להיות בו, ומאז אני פה, בהוסטל בתל־אביב ומטייל בישראל.
סיבוב ג': כשקניתי את התיק של המצלמה שלי, המוכר פתאום התעצבן ואמר לי שהוא מתחרפן מזה שבגלל הבחירות הטלפון שלו מלא בהודעות ממפלגות. הוא לא יכול עם זה יותר. ככה הבנתי שיש לכם פה בעיה של בחירות חוזרות. אבל אותי זה לא מפתיע, אני פחות מאמין בפוליטיקאים ובשמות גדולים. אין לי צד פה, למרות שעל נתניהו מן הסתם שמעתי. לא מנהלים על זה הרבה שיחות אצלנו. המקום היחיד שתשמע בו על ישראל ופלסטינים הוא בשיחות באקדמיה.
לאן הולכים: אחת הסיבות שבאתי לפה קשורה גם בפוליטיקה שלכם. שומעים הרבה מאוד על המדינה הזאת, ורציתי לראות בעיניים שלי מה הולך פה. עד עכשיו אני חייב לציין שלא נפלתי מהכיסא. בתל־אביב התחושה היא שאין בכלל קשב לנושא הישראלי־פלסטיני. ציפיתי שאגיע ומיד ידברו איתי על הנושא, "באיזה צד אתה". זה לא קרה. אני רוכב עכשיו מתל־אביב לירושלים באופניים, וזאת הפעם הראשונה שאני נתקל באנשים שמדברים איתי על מדינה יהודית ופלסטינית וכאלו. שמעתי קצת על טראמפ, אני פחות מתחבר אליו – לדעתי הוא די נוראי. חוסר הדאגה שלו לסביבה גורם נזק עצום לדורות הבאים.
שמואל טרויבה, 37, בית־שמש
קלפי: אני חסיד בעלז, חסידות שמצביעה בבחירות. תמכתי ביהדות התורה ואצביע להם גם בפעם הבאה. המהות שלנו היא הדת, ונלך לפי מה שהרבנים יורו לנו. אגב אם לא הייתה יהדות התורה הייתי מצביע לש"ס, חד־משמעית, המפלגה הכי קרובה אלינו.
סיבוב ג': אנחנו בשנה שהיא בדיחה אחת גדולה, על חשבוננו. זה מעיד על כך שאין פה באמת דבק שמחבר בין אנשים ובין פוליטיקאים. הכול מלאכותי, הפאזל לא מתחבר. בבסיס שלנו אנחנו יכולים להכיל את כל מה שהמנהיגים שלנו אומרים, אבל הסיכוי שהחרדים ילכו עם גנץ שואף לאפס. הדי־אן־איי של כחול לבן הוא שינוי סדרי בראשית בחברה החרדית, והם רוצים להשלות גם את הציבור ביכולת שלהם להוביל שינוי כזה. זאת תקוות שווא, זה לא יקרה. אנחנו חזקים מדי. החרדים הם המנצחים הגדולים של התקופה, החרדים על הסוס. אין מצב שיוכלו להתעלל בהם לאורך זמן. אני אופטימי בטבעי, אגב.
לאן הולכים: אני אוהב חדשות. לא רוצה שתפרוץ מלחמה בלי שאני יודע עליה. נתניהו הוא בעיניי מוצר שחשוב לשמור עליו. הוא מבטא עוצמה גדולה והוא איום על מערכת המשפט ששולטת במדינה. זאת גם הסיבה לכך שהחרדים תומכים בו כל כך למרות שהוא שונה מהם. מצאו חיבור משותף במאבק באליטות, שמטות את הכף לטובת מערכת המשפט שהשתלטה על סדר היום. הפרשנים החרדים מפספסים לדעתי את שורש העניין, הבסיס היציב והשורשי העמוק ביותר שנעוץ בליבה של היהדות החרדית, שלא תאפשר לה לנדוד בקלות מגוש לגוש.
אדם אעטיה, 38, עין־עקובה
קלפי: הצבעתי לליברמן, אנחנו מצביעים לו הרבה. הצבעתי לו כבר פעמיים או שלוש בחיים שלי. הוא טוב למדינה, הוא עובד יפה, ומה שיש לו בבטן הוא גם מוציא החוצה ואני אוהב את זה. אני יודע שאומרים עליו שהוא מדבר לא יפה על הערבים, אבל הוא בסדר, אני אומר לך. גם אנחנו הערבים יודעים להעריך כנות כזאת. יש פה היום בתחנה חוג בית שלו, תבוא לשמוע.
סיבוב ג': אני לא עמוק בעניינים, תן לחיות, להתפרנס, לא מחפש יותר. נראה לי שהבלגן הזה יסתדר, הפעם, וילכו ביחד כולם. אני מחבב את גנץ, הוא עושה דברים יפים, אבל צריך פה סדר. מישהו חזק ששולט ויודע מה הוא עושה. יש פה הרבה ערבים ימנים, אחד בכפר קרא לבנים שלו יצחק ושמיר.
לאן הולכים: לא יודע מה יהיה. את טראמפ אני פחות מחבב, אגב. הוא בא לעשות בלגן יותר מלסדר את המקום הזה. אנחנו מדינה שצריכה סדר כדי שלא יהיו בה בעיות. אני עוד לא נשוי, וזה יותר מעניין אותי כרגע.
