נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין עמד אמש (ד') בראש כנס לחיזוק יחסי ישראל ויהדות התפוצות תחת הכותרת: "הכל נשאר במשפחה". באירוע התארחו דוברים מתחומים מגוונים המגיעים מרחבי העולם היהודי, בהם הסופרת ניקול קראוס, השופט אליקים רובינשטיין, המדליסט האולימפי אריק זהבי, הזמרת איילה אינגדשט ורבים נוספים אודות תרבות יהודית עכשווית, חוק ומשפט, חיבור בין ישראל והעולם היהודי בספורט ועוד. האירוע התקיים בשיתוף קרן משפחת רודרמן, משרד התפוצות ומכון גשר למנהיגות – במטרה להרחיב את גבולות השיח בין ישראל לקהילה היהודית בתפוצות בתחומים שונים – ספרות, זהות יהודית, משפט, תרבות.
נשיא המדינה התייחס ל"רשימה השחורה" של עסקים ישראלים הפועלים בהתיישבות שפרסמה המועצה לזכויות אדם של האו"ם ומה את שמות העסקים: "אני גאה לתת במה לעסקים אלה. גאה להיות ישראלי. אני גאה בכך שאלו עסקים ישראליים. פטריוטים. התורמים לחברה הישראלית, לכלכלה ולשלום. אמנם הבית הזה לא מקדם עסקים פרטיים אך כשחברות עסקיות ישראליות נמצאות תחת איום בחרם, אנחנו נעמוד לצידן"

"זמן רב הגדרנו את עצמנו על פי המכנה המשותף הנמוך ביותר", הדגיש הנשיא והוסיף: "המבט מלא השנאה והבוז של החברה האנטישמית הגדיר מיהו יהודי, מילות התועבה הרצחניות של חוקי נירנברג הגדירו מיהו יהודי. שנים של רדיפות הפכו אותנו ערבים זה לזה, בין אם נרצה בכך ובין אם לא. אבל אלה הם ימים אחרים. אלה הם ימים שתובעים הגדרה חיובית, הגדרה בונה מבפנים של הדבר שקושר אותנו ביחד, ושל המשימות המשותפות שלנו".
זוכת פרס ישראל מרים פרץ הוסיפה כי לדעתה, מדינת ישראל צריכה לפתח אסטרטגיה לגבי הקשר עם התפוצות. "חייבים שתהיה לנו הגדרה אסטרטגית של מערכת יחסים בינינו לבין יהדות התפוצה. אין לנו אסטרטגיה מסודרת, אז מה אנחנו עושים? מגיבים".

"האסטרטגיה צריכה לבוא ממקום אחד, מדיאלוג אמיתי מתמשך. לא מדיאלוג חד פעמי, אלא כזה שיתמשך עוד ועוד. הדיאלוג הזה צריך שתהיה בו ענווה. למה ענווה? כי יש לנו ביטוי 'כי מציון תצא תורה'. גם מארצות הברית יכולה לצאת תורה. יש ליהודי התפוצות הרבה מה לתת לנו. לא רק מה שהיה פעם, הדוד מאמריקה". עוד אמרה כי "אני חידדתי יותר את שאלת הזהות היהודית שלי רק בדיאלוג עם היהדות הזאת. ואם כך, מבחינה חינוכית, אולי אנחנו לא רק צריכים לשלוח שליחים, אולי גם לקבל שליחים מאמריקה שיבואו לפה לבתי ספר, ויפגשו איתנו".
"בעוד 100 שנה לא תהיינה תנועות ביהדות, כפי שאנו מכירים היום" אמר באירוע פרופ' דוד פַּסיג, עתידן המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות וראש המגמה לתואר שני לטכנולוגיות תקשורת המידע בחינוך באוניברסיטת בר-אילן. "אנחנו לא נהיה שבטים כפי שהיום, נהיה משהו אחר לגמרי".
"לפני 200 שנה התחלנו את תנועות חדשות שאנו מכירים, החל מהתנועה הרפורמית-קונסרבטיבית, תנועות חרדיות, ציונות דתית ועוד". לדבריו, אנחנו בתחילת תקופה חדשה, שהייחודיות היא בכך ש"בפעם הראשונה בהיסטוריה של היהדות, הריבון הוא העם; לא מלכים, כוהנים או רבנים. משהו אחר לגמרי הולך להתפתח". הוא ממשיך ואומר כי "לראשונה כעת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בעולם היא בארץ ישראל". לטענתו בעוד עשור הקהילה היהודית בישראל תהווה כ-50 אחוז מכלל יהודי העולם, וכי בעוד 30 שנה בישראל יחיו 80 אחוז מהעם היהודי. "התחלנו תקופה חדשה, שההלכות ייכתבו על ידי המונים ולא על ידי הוגים. שהקביעה למשל מיהו יהודי לא תיחתם על ידי אוטוריטות מלמעלה, אלא ההמון יחליט מיהו יהודי. תהליך זה יהיה עם מאבק גדול, כי בתקופות מעבר אף אליטה של מנהיגות לא נותנת את הכוח שלה ואת סמכותה בקלי קלות. אני מאמין שבעוד מאה שנה נהיה עם מסוג אחר, עם זהות מסוג אחר, הלכות מסוג אחר, ונהיה גם עם תנועות וזרמים ושבטים מסוג אחר".

פסיג מוסיף כי ההמצאה המשמעותית ביותר של היהדות ב-120 השנים האחרונות הייתה "ציונות, וכי כעת יש צורך למושג חדש. "אנחנו צריכים להמציא מילה חדשה, שתתאים למאה ה-21, שהיא כוללת בתוכה לא רק הקמת בית לאומי… אלא לכלול את התכלית של הקיום שלנו שתהיה תכלית שמחברת את כל חלקי העם היהודי". בסוף דבריו אף זרק פסיג הצעה יוצאת דופן: "כמו שהקמנו קונגרס ציוני ראשון, צריך להקים קונגרס או מילה אחרת" שתאפיין לדעתו, את התנועה החדשה.
מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, שירה רודרמן אמרה כי "המתחים שהורגשו בשנים האחרונות בין ישראל לקהילה היהודית בארצות הברית נובעים, בין היתר, מכך שאותה קבוצה קטנה שנוטה להתעסק במחלוקות ובבעיות, במקום באזורים הרבים בהם מערכת היחסים תורמת לשני הצדדים גם יחד".

שרת התפוצות ציפי חוטובלי הוסיפה כי "המציאות השתנתה. כעבור שבעים שנה מדינת ישראל חזקה כלכלית, מדינית וביטחונות, ודווקא מתוך העוצמה הגדולה זה הזמן לבנות את הברית המשותפת ולעבור מברית גורל לברית ייעוד".
מנכ"ל גשר אילן גאל-דור היה הדובר האחרון, וסיכם בכך ש"מדינת ישראל היא פרויקט של העם היהודי. הפרויקט הגדול ביותר בעשרות השנים האחרונות. עכשיו נדרש להגדיר מה זה אומר מדינת העם היהודי. צריך להבין שהאחריות עלינו היא כאן במדינת ישראל".