"הם מבצעים טיהור דעתני": התאגיד מושך שמאלה

יום השנה לאסון המסוקים, שחל השבוע, גרר כלי תקשורת אחדים לתזכר אותנו על ימי שהיית צה"ל בלבנון ועל הנסיגה משם. באופן מוזר קרה השבוע עוד משהו שהזכיר את הימים ההם: תאגיד השידור הכריז חגיגית על שובה למיקרופון של שלי יחימוביץ', שדרית הרדיו שפרסה בשעתה חסות על "ארבע אמהות", הארגון שנחשב לזרז אזרחי בכיר של יציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000. יחימוביץ' הייתה אז האם החמישית. "היא לא מזוהה עם השמאל", מצטחקק במרירות אחד מעובדי התאגיד, "היא השמאל בהתגלמותו".

אבל יחימוביץ', בכל הכבוד, היא רק ביטוי בודד לתהליך ההשמאלה של תאגיד השידור. בנושא הזה הוא יורש נאמן של הרדיו הישן. אין קשר רב בין תכניו ובין חוק השידור הציבורי הישראלי, הקובע כי "התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור".

לדברי איש תאגיד בכיר, הנאמרים אף הם באירוניה, "התוכן שמספק התאגיד הוא עצמאי ונותן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות הרווחות במדינת תל־אביב. בנושאים כמו חוק הלאום, המסתננים, המתנחלים, השטחים, הפלסטינים ובג"ץ יש מקהלה אחידה המשתלטת על מרבית שעות השידור, הן ברדיו הן בטלוויזיה".

ואכן, רוב מגישי תוכניות האקטואליה בשעות שיא השידור של רשת ב' אינם מפגינים עמדות ימין, בלשון המעטה, החל במגישי יומן הבוקר המוכשרים אריה גולן או דב גילהר, עבור בקרן נויבך לפני הצהריים ובליאת רגב ובאסתי פרז בצהריים, וכלה בקלמן ליבסקינד – "עלה התאנה הימני שבו מתהדר התאגיד", כהגדרת הבכיר – שמוצמד לו מגיש "ניטרלי", אסף ליברמן.

לכאורה איש אינו יודע מה המגישים הללו מצביעים בקלפי, אבל ההתנסחויות מסגירות את השקפותיהם, וכך גם אלו של עורכי החדשות, שמקפידים להצמיד ליישובי יו"ש את התואר "התנחלות" גם בידיעות שכלל אינן קשורות למיקום הגיאו-פוליטי שלהם. גולן פותח כל בוקר כמעט במתקפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואסתי פרז חגגה בפתח היומן שלשום ב"פרסום ראשון של כתבתנו ליאת קייזר על ניסיונו של ראש הממשלה, רגע לפני הבחירות ועם כתב אישום נגדו, לבטל את רפורמת המוניות". מה בדיוק הקשר בין כתב האישום למוניות? רק עמדת המגישה.

דוגמה טרייה נוספת: הפרשן חנן קריסטל לעג במוצאי השבת שעברה לדברי ח"כ יועז הנדל, איש הימין מכחול לבן, בעניין "הדרבוקות", וציין שוב שוב שהוא תושב גוש עציון, כאילו כדי להדביק למתנחלים את כתם הגזענות. בפועל, הנדל הוא בכלל תושב נס־הרים, שבתחומי הקו ירוק.

"שרת התרבות מירי רגב התלוננה אמנם 'מה שווה התאגיד אם אנחנו לא יכולים לשלוט בו', אבל מעבר לאמירה הלא חכמה הזאת מסתתרת מציאות שבה הימין הובס, ועם זה אי אפשר להתווכח. הם מבצעים טיהור דעתני", אומר לנו עובד שאינו יכול להזדהות בשמו. הוא מתכוון בין השאר לדילול נוכחותה של העיתונאית אמילי עמרוסי בלוח השידורים.

עמרוסי, עיתונאית "ישראל היום" ויוצאת התנחלות, גויסה לתאגיד עם הקמתו. מלבד התוכנית הזוגית שלה עם פרופ' יובל אלבשן בימי שישי, צירף אותה מנהל רשת ב', עומר בן־רובי, לצוות מגישי יומן הערב: במשך שנה וחצי הגישה עמרוסי את יומן הערב לצד בנימיני. היה זה אחד מכמה שינויים שהוביל בן־רובי חובש הכיפה. יעקב אייכלר, עיתונאי חרדי, מונה למגיש יומני הלילה בתחנה. בני טייטלבוים, עיתונאי ותיק חובש כיפה ובעל עמדות שמרניות, שובץ ביומן הבוקר. הרבנית ימימה מזרחי קיבלה רצועת שידור בימי חמישי בלילה. עמית סגל הגיש את "דקל סגל" לצד ירון דקל, ויעקב אחימאיר שולב כמגיש רדיו בשלל רצועות לצד תפקידו כמגיש "רואים עולם" בכאן 11.

אבל אחרי פרישת בן־רובי הודיעה מחליפתו שרון עמית לעמרוסי כי תפקידה כמגישת יומני הערב מסתיים מהיום למחר. "עמרוסי הכניסה ליומן הערב זווית שונה, ימנית", מזכירים לי, "לאחר הריגתה של תושבת עטרת הדס תפוחי במה שהמשטרה הגדירה כתאונת דרכים, נלחמה עמרוסי להביא לשידור את קולות המשפחה ואת סימני השאלה שעלו בעקבות המידע על השלכת האבנים בכביש. לפעמים היו גם צעקות על רקע רעיוני. לדעתי, בגלל זה הזיזו אותה משם".

גם השדרן בני טייטלבוים הועבר מתפקידו ונשלח להגיש תוכנית בכאן מורשת, ולעריכת מהדורות חדשות בחדר החדשות המורכב ברובו מ"ליברלים שידעו להשגיח עליו". לאייכלר נרמז בעת האחרונה כי עליו להביע פחות עמדות "חרדיות". שידור תוכניתה של הרבנית ימימה מזרחי ברשת ב' הופסק. "מי שאינו מיישר קו, חש זאת היטב ביחס כלפיו", אומרים לנו אנשים הממלאים שורת תפקידים ברדיו ובטלוויזיה.

גאון נחטף

מנגד, אל לוח המשדרים נוסף – כפי שהתבשרנו השבוע – כוח "מאזן" של ממש: יו"ר מפלגת העבודה והשדרנית לשעבר שלי יחימוביץ'. הפוליטיקאית בדימוס אמורה להגיש תוכנית עם ח"כ לשעבר מש"ס יגאל גואטה, במקום יומן הערב שהגיש רן בנימיני. לכאורה, מדובר בשיבוץ של "מגוון דעות" משני עברי הקו הדתי־מסורתי, אלא שלשניים יש בכל זאת מכנה משותף המניח אותם באותו צד שבו מרוחה החמאה: שניהם מתנגדים לנתניהו. בפוסט שהעלתה יחימוביץ' היא כתבה: "ממש מתחשק לי לעשות את זה, גם ברמה האישית, גם המקצועית, וגם מבחינת מה שיש לנו לתרום כצמד". בהמשך הודתה למנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ.

"היא שכחה להודות לרן בנימיני, שבמותו ציווה לשני הפוליטיקאים בדימוס את השידור", צייץ השדרן לשעבר חיים זיסוביץ'. "יש לי מה לומר על עצם הרעיון, להפוך משדר חדשות לתוכנית דעות, אבל הבעיטה המחפירה במגיש חדשות מצוין, ואפילו בלי למלמל התנצלות רפה, היא אות קלון לתאגיד השידור – ובמיוחד לשלי".

לדברי המנכ"ל קובלנץ, תאגיד השידור עדיין מעצב את דרכו. הוא דוחה מכול וכול את הטענות על הטיה פוליטית. "התאגיד הוא גוף השידור היחידי בישראל החף מכל אג'נדה. איננו מושלמים, אבל אנחנו עדיין בתהליך מתמיד שמטרתו שיקוף כל הטעמים והדעות בישראל".

מוטי שקלאר, ששימש מנכ"ל רשות השידור בין 2006 ל־2011, סבור שלא צריך להגזים בביקורת על הטיה פוליטית של תאגיד השידור. "יש אנשי מקצוע מעולים, שבכל מקרה לא הייתי מוותר עליהם. אותי לא מעניין אם ליאת רגב, הנותנת ביטוי לתרבות היהודית והישראלית בשידוריה, היא שמאלנית או לא, בתנאי ששידוריה יכילו את התרבות היהודית והישראלית. אבל לאחרונה ממש הופסק שידורה של פינת השבוע ביומן שמגישה רגב ביום שישי.

"בכל השנים נהג השידור הציבורי להתאים עצמו לאווירת כניסת השבת במוזיקה ובתוכניות, בהנחה ששבת היא עוגן תרבותי שבאמצעותו אנחנו מעצבים את הזהות היהודית שלנו. הקפדנו להכניס גם ליומן החדשות ביום שישי התייחסות לפרשת השבוע. פעם זו הייתה שלי גולדברג, פעם הרב בני לאו או דב אלבוים, לאו דווקא מנקודת מבט דתית. נקודת המוצא הייתה שפרשת השבוע אינה שייכת דווקא ל'דוסים'. גם את יומני החדשות נהגו במשך שנים לפתוח באמירה מהפרשה. אם בתוכניתה של רגב ביום שישי נעדרים כעת סממני פרשת שבוע, אין לי ספק שזו הנחתה מלמעלה".

שקלאר מצביע על שורת החלטות שגויות, לדעתו, הפוגמות באווירת יום שישי: "יהורם גאון 'נחטף' על ידי גלי צה"ל אחרי שלא חודש החוזה עמו. תוכניתו של הרב בני לאו, שהתייחסה לתנ"ך דרך מיזם 929, הועברה לשעת לילה נטולת רייטינג באמצע השבוע. איני יודע אם זה נעשה במודע, אבל אם קברניטי התאגיד אינם חשים את הדופק הקולקטיבי הזה, הם מגלים חוסר הבנה להוויה הישראלית במקרה הטוב או מגמתיות במקרה הרע. ההוויה הישראלית עדיין לא הפנתה עורף לשבת כיום ייחודי המשקף את היות ישראל מדינה יהודית. תאגיד השידור הציבורי הוא הראשון שצריך לתת לכך ביטוי".

אמסלם: המודל שגוי

שר התקשורת דודי אמסלם מכה על חטא, אך מברך על עצם הקמת התאגיד: "הכישלון הוא שלנו, והתחושה בציבור היא שהתאגיד אכן הגדיש את הסאה. הוא מיישר קו ומתאם את נושאי הסיקור שלו עם הערוצים המסחריים כאשר הם מייצגים את עמדות השמאל ועושים שטיפת מוח לאזרחי ישראל. חוסר האיזון מאיים על הדמוקרטיה בישראל, ואנחנו נמצא את האיזונים המתאימים".

אמסלם מבטיח שאחרי הבחירות יפעל לשנות את חוק השידור הציבורי, ואף לבחון את כדאיות קיומו. "גם ערוץ ציבורי צריך רייטינג", אומר השר. "התאגיד נבנה כמודל שגוי לחלוטין, שבו שר התקשורת ממנה שופט שממנה לעצמו שופטי קו, ומה שנותר לממשלה לעשות הוא לכתוב את הצ'ק. זה התקציב היחידי שאי אפשר לנגוע בו, וכך התאגיד עושה מה שברוחו. אנחנו בהחלט צריכים לשנות את החוק, אבל כרגע אי אפשר לעשות דבר. יש לי הרהור שני לגבי התועלת בצורך בתאגיד עצמו. אולי נפנה תקציב להפקות מקור ולמורשת ישראל שיקבלו ביטוי בפלטפורמות אחרות, כי היום עלות דקה שם היא אסטרונומית".

לעומת זאת, בכירים בתאגיד מעלים על נס מגוון רחב של מגישים בעלי דעות שונות, כמו שלומי גולדברג המשדר בחמש בבוקר ויוסי אליטוב ואריה ארליך החרדים, המגישים תוכנית שבועית מדי חמישי בערב. "בימי שישי יש רצף של הגשה 'יהודית': יגאל גואטה, עומר בן־רובי  וקובי אוז", אומרים אותם גורמים.

בתגובה רשמית לטענות נמסר: "התאגיד הוא בית למגוון הזרמים, הדעות והקולות בחברה הישראלית בכל פלטפורמות השידור, ברדיו, בטלוויזיה ובדיגיטל. תכנים בנושאי יהדות, מורשת, היסטוריה ישראלית וציונות מקבלים ביטוי בתוכניות החדשות והאקטואליה. גם כאן רשת ב' פועלת לייצוג הולם ומגוון, ומעניקה למאזיניה החרדים, הדתיים, המסורתיים, החילונים והלא יהודיים קשת רחבה של תכנים – בתוכניות האקטואליה ובתוכניות מגזין ייחודיות. כתבי החדשות הם מהמגוונים בתקשורת הישראלית".

אמש נמסר כי מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ החליט להשעות את המגיש אראל סג"ל מהתוכנית שהוא מגיש בערוץ הטלוויזיה של התאגיד, לאחר שברשת החברתית טוויטר הופץ סרטון שבו נראו סג"ל ושני עמיתיו, ינון מגל ושמעון ריקלין, שרים במחיצת ראש הממשלה נתניהו. מנגד, אין כל שינוי בהחלטה להפקיד מיקרופון חשוב בתאגיד בידי אשת מפלגת העבודה שלי יחימוביץ'.