150 אלף קולות: זה מספר הקסם שמדברים עליו בליכוד בשבועות האחרונים. זהו חצי ממספר מצביעי הימין שלא הגיעו לקלפיות, לפי כמה הערכות, בבחירות ספטמבר 2019. אם חצי מ־300 אלף היושבים בבית יצאו ממנו הפעם אל הקלפי, אומרים שם, 61 המנדטים נמצאים בהישג יד.
במדגם מייצג בערים הגדולות, שהימין איבד בהן מכוחו בין בחירות 2019 א' לבחירות 2019 ב', המספרים מדברים בעד עצמם. בכל אחת מהן נרשם פער של אלפי קולות בין שתי מערכות הבחירות.
באשקלון ירדה התמיכה במפלגות הימין בכ־3,000 קולות, כ־6.5%, בין אפריל לספטמבר. באשדוד ירדה ההצבעה בכ־6,700 קולות, 8.5%. בירושלים 3,500 קולות, 1.7%. בנתניה 6,200 קולות, 8.8%. בראשון־לציון 9,000 קולות, 13%. "בספטמבר, אחוזי ההצבעה באזורי הליכוד עמדו על 67%, ובאזורים של כחול לבן 72%", אומר שלמה פילבר, העומד בראש מכון הסקרים "דיירקט פולס". "הליכוד קיבל יותר ממיליון קולות, וכל אחוז הוא עשרת אלפים קולות. אם הליכוד יסגור את פער שיעור ההצבעה מול כחול לבן, זה מנדט וחצי".
ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר־אילן פרופ' אשר כהן בדק גם הוא את נתוני ההצבעה, אך הוא קובע כי המשפיעים על הפער בתמיכה בימין הם דווקא לא מצביעים אדישים, אלא כאלה שעברו צד. "בדקתי 900 קלפיות מובהקות של הליכוד, שבהם המפלגה זכתה ביותר ממחצית הקולות. שיעור ההצבעה בקלפיות האלה נשאר אותו הדבר, 65%, ובכל זאת הליכוד ירד שם בכוחו ב־3%. זה לא שאנשים לא הגיעו להצביע. הם עברו למפלגות אחרות. זה קשקוש שהמצביעים נשארו בבית".
גורם בליכוד, מבכירי הקמפיין, לא משתכנע. "כחול לבן מיצו פוטנציאל במקומות החזקים שלהם", הוא אומר. "לא נוכל לסגור את הפער באחוזי ההצבעה, אבל אם נצליח להוסיף 4־5 אחוזים של הצבעה בכל מקום שהיו בו אחוזי הצבעה נמוכים, זה יתורגם באופן מעשי ל־160 אלף קולות. בהיבט של אחוזי ההצבעה יש לנו פוטנציאל גדול, ולכן המאמץ העיקרי הוא לגרום לאנשים לצאת ולהצביע".
לדברי פילבר, דרך נוספת להגדלת נתח הבוחרים של הימין עובר דרך קהילת עולי אתיופיה. "בבחירות הקודמות הצביעו רבים מצעירי העדה הצבעת מחאה לכחול לבן, אף שרובם הגדול ימנים וליכודניקים. יש סיכוי סביר שהם יחזרו לליכוד בבחירות האלה. הם הרגישו שם אורחים לא רצויים". המפלגה גייסה את גדי יברקן, כידוע, וראש הממשלה הכריז על העלאת קבוצה גדולה של בני הפלשמורה לארץ, בדיוק כדי למצות את הפוטנציאל הזה.
"זה קרוב למנדט. אני מעריך לפי כל האינדיקציות שזה מה שיקרה עכשיו, גם כי כחול לבן לא עושים עבודה שתשמר אותם אצלם".
קהלי יעד אחרים שיכולים לעבור לליכוד הם שליש מנדט של מצביעי גשר, שלא יכולים לסבול את החיבור למרצ, וקהלי ישראל ביתנו, המאבדת מכוחה בסקרים. פילבר טוען שהנוטשים את ליברמן הם בעיקר בני הדור השני של עולי ברית המועצות, "ימנים תומכי נתניהו שעברו לליברמן בגלל נושאי דת ומדינה, אבל לא מוכנים לתת לו להפיל את הליכוד".
פילבר מציין גם את המצביעים של הציונות הדתית, שתמכו באפריל או בספטמבר בזהות ובכחול לבן, ועשויים לחזור לגוש הימין. פרופ' כהן מסכים איתו ומוסיף עוד: "הקבוצה ששיעור ההצבעה בה ירד יותר מכול בין אפריל לספטמבר 2019 הייתה הציונות הדתית: השתתפות נמוכה בכ־2.7%. בקלפיות הציונות הדתית מצביעים כ־80־81 אחוזים בעקביות בכל השנים, אבל הפעם הם ירדו. לפעמים זה כל מה שחסר לעוד מנדט".
גם ביהודה ושומרון ירד שיעור ההצבעה בכ־1.6 אחוזים. גורמים בהתיישבות אמרו השבוע כי "הציבור עייף ממערכות הבחירות הרצופות. את השטח הימני יכולה להעיר רק התקדמות בריבונות, התקדמות אסטרטגית". עצרת הריבונות של ראשי יש"ע שנערכה אמש בירושלים מכוונת להעיר את השטח במקביל לניסיון לדחוק בנתניהו לקבל החלטת ריבונות כלשהי לפני הבחירות. "ראשי ההתיישבות אמרו לנתניהו בפגישה איתו שהשטח רדום ושצריך להעיר את כולם, אבל הוא חזר מארה"ב בלי ריבונות. צריך להרגיש התקדמות. צריך שנתניהו ייתן משהו בהתיישבות. זה חלון הזדמנויות".
כיום עומד גוש הימין בסקרים ובמציאות על 55 מנדטים, ונדרשים שישה נוספים כדי להביא אותו אל היעד הנכסף: 61. בליכוד החליטו לסגור את מיזם "זזים לימין" שעודד מצביעים לצאת לקלפי בשתי מערכות הבחירות הקודמות, ולהשקיע את תקציב יום הבחירות במאגר נתונים מפולח ובמוקד טלפוני שיוציא אנשים לקלפיות.
בליכוד עדיין מתעקשים שעליהם להיות המפלגה הגדולה ביותר, ושואפים לשאוב קולות מרשימת ימינה כדי להשיג זאת. לשם כך מתחדשת במלוא העוז המתקפה נגד שר הביטחון נפתלי בנט: לדברי השר לוין, "הוא איבד 140 אלף קולות לגוש הימין בבחירות אפריל. אם אני הייתי מאבד לימין 140 אלף קולות לא הייתי יוצא מהבית עד יומי האחרון. ואחר כך הם מקימים את ימינה ומשאירים את עוצמה יהודית בחוץ – זה חוסר אחריות".
כחלק מהקמפיין נגד ימינה, טוען הגורם הבכיר שבנט עשוי להצטרף לממשלה אפשרית בראשות גנץ: "יש לנו ניסיון מהפעם הקודמת, אז היו להם מגעים עם כחול לבן. אנחנו באמת חוששים מזה, ולא רוצים שיהיה להם מספר מנדטים שמאפשר להם לעשות את זה שוב". בנט עצמו שולל את האפשרות הזו מכול וכול: "כל הזמן מפריחים שקרים ושמועות… בשום מצב לא אכנס לממשלת שמאל אנטי־דתית של גנץ ולפיד, שרוצים לפגוע בכל מה שאנחנו מאמינים", אמר בכנס של רשימת ימינה השבוע. לפי פרופ' כהן, למאבקי הליכוד־ימינה יש פוטנציאל הרס גדול מבחינת הגוש. "מרוב ירי בנגמ"ש יש חשש שיתחזקו כל אלה שלא רוצים להצביע. זה יוציא להם את החשק להגיע לקלפי", הוא אומר.
האם יש סיכוי אמיתי להגיע ל־61 מנדטים? פילבר תולה את ההצלחה בשלושה תנאים: העלאת שיעור הצבעה למפלגות הימין, הורדת שיעור ההצבעה במגזר הערבי, והצלחה בקמפיין בקרב עולי אתיופיה. פרופ' כהן אומר שניצחון בהחלט אפשרי: "לימין יש רוב בציבור, יש לאן לעלות, האנשים נמצאים, רק צריך להביא אותם".
הסכמי העודפים שנחתמו השבוע עשויים לחזק את הסיכוי לכך: העבודה־מרצ־גשר חתמה על הסכם עם רשימת כחול לבן, בעוד ישראל ביתנו והרשימה המשותפת נותרו ללא הסכם. "זה עוד צעד קטן בדרך ל־61".
