14.2.19
מועצת הווקף החדשה פולשת למבנה שער הרחמים ועורכת בו תפילה בניגוד לצו המשטרתי האוסר זאת מאז שנת 2003. עקב כך מציבה המשטרה מנעול על שער המבואה למתחם.
18.2.19־20.2.19
במשך שלוש יממות, בכמה וכמה אירועים, התפרעו בכניסה למתחם השער מאות מוסלמים שהקהילה מועצת הווקף. אלו שברו את שער המבואה למתחם והוא הוסר כליל מהמקום. מעתה ועד לרגע זה, שנה אחרי, המשטרה מותירה את האתר פרוץ.
22.2.19
אלפי מוסלמים פולשים לבית השער העתיק בהובלת מועצת הווקף. האתר הופך למסגד ונפרשים בו שטיחים. הווקף הכריז על כוונתו "לשפץ" את האתר כך שישמש מסגד קבוע. המשטרה נסוגה ומוותרת על האחיזה במתחם, וזאת אף שתגובתה לאירוע ניסתה לשדר את ההפך:
"המשטרה תמשיך לפעול ולגלות אפס סבלנות כלפי כל ניסיון להפר את הסדר ולפגוע בסטטוס־קוו הקבוע ותפעל לעצור את המתפרעים ולמצות עמם את מלוא הדין. נעשו ניסיונות לפרובוקציות סביב חדרים השוכנים באזור שער הרחמים בהר הבית וסגורים על פי צו משנת 2003, וזאת כי שימשו גורמי טרור. לאחרונה, ניסו אנשי וקף ליצור מצג שווא של שינוי לכאורה בסטטוס במקום. משטרת ישראל לא תיתן לשום גורם להפר חוק או לפגוע בסטטוס־קוו".
25.2.19
ח"כים ערבים מבקרים במתחם שער הרחמים כהבעת תמיכה בפתיחת המסגד במקום. לשכת נתניהו משגרת הודעה נגדית: "ישראל לא הסכימה לפתיחת המסגד בהר. בדיון שנערך הורה ראש הממשלה לאכוף את צו בית המשפט ללא פשרות ולשמור את המקום סגור".
4.3.19
ח"כ אבי דיכטר מתחייב: לא יוקם מסגד חדש במתחם שער הרחמים.
12.3.19
שופטת השלום דורית פיינשטיין דחתה את בקשת המדינה לחדש את צו הסגירה של מתחם שער הרחמים, כי "יש לתת אפשרות למצות את המשא ומתן עם המתנהל עם ירדן" בעניין.
לשכת נתניהו, 25.2.19: "ישראל לא הסכימה לפתיחת המסגד בהר. בדיון שנערך הורה ראש הממשלה לאכוף את צו בית המשפט ללא פשרות ולשמור את המקום סגור"
14.3.19
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן: "לא נאפשר הקמת מסגד נוסף בהר הבית – לא בשער הרחמים ולא בשום חלק בהר. זאת הנחיה לא רק שלי אלא גם של ראש הממשלה".
17.3.19
בית משפט השלום מקבל סוף־סוף את בקשת המדינה ומוציא צו סגירה למקום למשך שישים יום – אלא שהצו לא נאכף בידי המדינה, אף לא לדקה.
19.3.19
תנועת רגבים עותרת לבג"ץ בדרישה שלא לאפשר להפוך את המקום למסגד. השופט התורן מני מזוז דוחה בקשה שלה למתן צו ביניים (למניעת נוכחות הווקף במקום עד להכרעה בעתירה), ומנגד מעניק למדינה ארכה ממושכת מאוד להגשת תגובתה בעניין – תשעים יום.
28.3.19
סרטון שמפרסמים המוסלמים מראה כיצד שוטרים ישראלים הם שפותחים לרווחה את דלתות מתחם שער הרחמים ומאפשרים כניסת מוסלמים למקום.
7.4.19
תנועת רגבים מגישה לבג"ץ בקשה בהולה לעיון מחודש בדחיית צו הביניים, וזאת בשל חשש להתקבעות המסגד במתחם השער.
17.4.19
רגבים עותרת לבג"ץ פעם נוספת, הפעם בדרישה לאכוף את צו הסגירה שבית המשפט הוציא למקום.
19.5.19
השופט מזוז דוחה את בקשת רגבים לעיון מחודש בדחיית צו הביניים.
26.5.19
ברשתות מועלים סרטונים של מוסלמים ובהם נראה לימוד קוראן רב משתתפים במתחם שער הרחמים לרגל ימי הרמדאן האחרונים, על גבי שטיחים אסלאמיים שנפרשו מקיר לקיר כנהוג במסגדים.
השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, 14.3.19: "לא נאפשר הקמת מסגד נוסף בהר הבית – לא בשער הרחמים ולא בשום חלק בהר. זאת הנחיה לא רק שלי, אלא גם של ראש הממשלה"
27.5.19
באיחור של יותר מחודשיים וחצי (פנייה ב־11.3.19), השיבה עיריית ירושלים להתרעה הבהולה ששיגרה לה רגבים בעניין שער הרחמים: "לצורך בדיקת טענותיכם נדרש לערוך ביקור. לשם כך נעשתה פנייה למשטרת ישראל כדי לתאם ביקור במקום, אלא שעד כתיבת שורות אלו טרם נתקבלה תשובת המשטרה".
12.6.19
המדינה מוסרת את תגובתה ומבקשת בה לדחות את הדרישה לצו ביניים בעתירה הנוספת, צו שימנע את המשך העבודות האסלאמיות בשער הרחמים. זאת, בטענה שבמקום בוצעו בידי הווקף עד כה רק "כמה עבודות מינוריות", שמתבררות בהמשך הדברים כלא־כל־כך מינוריות: "החלפת רמקול במקום, התקנת כמה גופי תאורה, החלפת ארון חשמל, החלפת שטיחים וכן תיקון כמה סדקים במבנה" – פעולות שמיותר לומר שאסורות ומפרות את החוק.
18.6.19
גם הבקשה בעתירה החדשה של עמותת רגבים לצו ביניים נדחית בידי השופט מזוז, דחייה שלישית במספר.
24.6.19
נציגי עיריית ירושלים מורשים סוף־סוף להגיע למתחם שער הרחמים ולבדוק את טענות הפגיעה באתר. עם זה, הם אינם מורשים ככל הנראה להיכנס לבית השער פנימה – ומצרפים לתגובתם רק תמונות מחוץ למבנה. כל זה איננו מונע מהם לטעון שלא זוהתה כל פגיעה בעתיקות המבנה ולבקש לאור זאת את דחיית העתירה.
25.6.19
המדינה מבקשת מבג"ץ זמן נוסף להסדרת סוגיית שער הרחמים במישור המדיני וטוענת שהיא פועלת בנושא במסגרת שיחות ברמה בין־לאומית.
26.6.19
תנועת רגבים ביקשה לדחות בשעתיים את הדיון בעתירה הראשונה אשר עמד להיערך סוף־סוף ב־4.7, וזאת בשל קושי טכני. למרבה התדהמה, בבג"ץ ניצלו את הפנייה כדי לדחות את הדיון בכמעט שלושה חודשים נוספים, עד ל־23.9.19 – הרבה יותר מחצי שנה מאז פלישת הווקף למתחם השער. גם הרכב השופטים המיועד השתנה לפתע בהזדמנות הזו. בעוד זה המקורי מנה את השופטים יצחק עמית, דוד מינץ ויעל וילנר, הרכב שנחשב מעט יותר אוהד לבקשות כאלה, זה החדש מנה את אסתר חיות, מני מזוז וענת ברון. יש להניח שזאת שלא בכדי.
7.7.19
המשטרה עצרה ארבעה חשודים שניסו להכניס למבנה שער הרחמים מחיצות הפרדה המיועדות למסגד שנוסד במקום. עם זה, פעילות המסגד נמשכת באין מפריע.
12.1.20
שתי העתירות של תנועת רגבים נדחו בבג"ץ. השופטים חיות, מזוז וברון קיבלו את עמדת המדינה: "בית משפט זה פסק לא אחת כי נסיבותיו הייחודיות של הר הבית והרגישות היתרה של המקום מחייבות משנה זהירות בכל הנוגע לביקורת השיפוטית על הנעשה בו", כתבו השופטים. "ההלכה הנוהגת עמנו בהקשר זה היא כי בית המשפט לא יתערב בהחלטות אלו אלא במקרים חריגים ביותר, שבהם ההחלטה לוקה בעיוות מהותי, או בחוסר סבירות קיצוני".
"מטענות משיבי המדינה עולה כי הגורמים בשטח פועלים בהנחיית הדרג המדיני הבכיר ביותר בליווי ועדכון של היועץ המשפטי לממשלה", הוסיפו השופטים. "אנו סבורים כי אין מקום להתערב בשיקולי המדיניות ובצעדים שננקטו על ידי המדינה. התרשמנו כי קיים פיקוח צמוד ורצוף בשטח הנדון ונאמנים עלינו דבריהם של משיבי המדינה כי ימשיכו בפיקוח הדוק על הנעשה במקום תוך נקיטת צעדים מתאימים, ככל שהדבר יידרש".
בתנועת רגבים הגיבו בחריפות על דחיית העתירה. "מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ביטל בג"ץ חוקים של הכנסת, ביטל את וועדות הקבלה והרס יישובים פורחים, מכיוון שאין אפשרות שתתקיים אפליה במדינת ישראל, אבל כשיש אפליה על בסיס גזע ורמיסת כבוד אדם יום־יומית של יהודים בהר הבית – זה כנראה נחשב סביר".
ועוד: "הפעם בחר בג"ץ לא להיות אקטיביסט, ולהפקיר את חופש הפולחן של העם היהודי במקום הקדוש לו ביותר. מי שאחראי לביזיון הזה הוא 'הדרג המדיני הבכיר ביותר', שבסופו של דבר מאפשר הקמת מסגד שלישי בעשרים השנים האחרונות ומרסק את הסטטוס־קוו בהר הבית, כרגיל לטובת המוסלמים".
28.1.20
סרטון שהפיצו גורמים אסלאמיים בטוויטר מוכיח שבימה חדשה, מעץ או אולי אפילו מאבן, נבנתה בתוך חלל שער הרחמים, מיותר לומר שזאת בניגוד גמור לחוק העתיקות ולחוקים נוספים. תגובת המשטרה: "בניגוד לנטען, לאחרונה לא בוצע כל שינוי מבני במקום".
