אווירת עצבנות קלה שררה אתמול (א') בבוקר במוקטעה, המתחם הממשלתי הלבן שבלב רמאללה. נציגי הרשות הפלסטינית הזמינו את תא הכתבים המדיניים הישראלי לביקור, והדריכות שהורגשה לא הגיעה מצד האורחים שנכנסו אל מתחם אויב. זו דווקא קבלת הפנים, שהייתה קצת מסויגת. כך למשל, בלוח הזמנים שקבעו המארחים נכלל סיור שנמשך כחצי שעה במוזיאון 'יאסר ערפאת' שבמתחם. אולם, דקות קצרות לאחר שהעיתונאים נכנסו אל המסדרון בו תלויות התמונות שאמורות לתאר את ההיסטוריה של העם הפלסטיני, נאמר לנו כי בעצם המוזיאון בשיפוצים. וכולם מתבקשים לצאת עכשיו, ולפתע הייתה גם תרעומת על מי שצילם. למרות זאת, הספיקו כמה פריטים להיות מתועדים. בהם צילום שחור-לבן מהטבח בחברון בתרפ"ט בו נראה מבנה בית כנסת מחולל. הכיתוב הסביר, כי בתמונה נצפה נזק שנגרם לבית הכנסת בעקבות הפגנות שפרצו בשל הידיעות על כך שיהודים מחללים את הר הבית.
זה לא באמת סוד, הפלסטינים מאוד לא אוהבים את רעיון החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון הכלולה בחזון השלום האמריקני. עם זאת, הביקור במוקטעה המחיש עד כמה הם חוששים מהחלת חוק שכזו. עד כמה תכנית השלום האמריקנית שמעוררת לבטים בימין – נתפסת בעיניהם חד-צדדית ומוטה, ועד כמה הם מודאגים מכך שהיא תמומש.
אם תהיה ריבונות, "אי אפשר יהיה להוריד שום התנחלויות וישראל אומרת בכך שהיא נשארת" – מסביר בפשטות אחד מחברי הוועדה הפלסטינית לאינטראקציה עם החברה הישראלית, ברחבה שמול המאוזוליאום של ערפאת. שני שוטרים פלסטינים לבושי מדים ניצבים שם במעין משמר כבוד, כשסרט בצבעי הדגל הפלסטיני מתוח בהצלבה על בית החזה.

חדר התדרוכים שבתוך המבנה המרכזי במתחם, מודרני ונאה הרבה יותר מהמקביל לו בבלפור. מי שרוצה להתחבר לווי-פי המקומי, צריך להקליד את שמו של יאסר ערפאת. בתכנון המקורי של הסיור, אמור היה אבו מאזן לשוחח עם הבאים. אולם הוא טרם שב לרמאללה מאז נאומו בפני מועצת הביטחון של האו"ם בשבוע שעבר, ואת מקומו תפסו כמה גורמי ממשל אחרים. הראשון שבהם, היה נביל אבו רודינה, דוברו של יו"ר הרש"פ.
"הנשיא עבאס עדיין מחויב ומסוגל לחתום על הסכם כפי שעשה ב-93'", אומר אבו רודינה הנואם באנגלית. "לצערנו אנחנו מול ממשלה ישראלית שמסרבת לשלום. השלום שהסכמנו אליו מול כל ראשי הממשלה היה על בסיס קווי 67'. אם הממשלה הישראלית מוכנה לחתום הסכם על הבסיס הזה, אני חושב שאפשר לעשות זאת בתוך שבועיים. כל הנושאים כבר נדונו. יש לנו בעיה עם הממשל האמריקני, הדיל שלהם רק יביא עוד טבח".
עיקר טענותיו, כמו גם של הדוברים הבאים, הן כי הפלסטינים הם שעומדים כמטחווי קשת משלום אמיתי ומיוחל, בעוד האמריקנים והימין הישראלי מחרבים הכול. זאת, בתוספת איומים מרומזים שפוזרו למכביר, על מה עתיד להתנפץ על ראשה של ישראל אם תהליך השלום האמריקני אכן ייצא לפועל. "השנה הזו היא שנה מסוכנת. כולם מחכים לבחירות בישראל וארה"ב. אנחנו עומדים בפני זמן של חוסר ביטחון", הוא שב ומזהיר.

"התיאום הביטחוני עם ישראל וארה"ב אמנם נמשך, אך אין הבטחה כי הדבר יתקיים לאורך זמן", אומר אבו רודינה. אתם תמיד מאיימים כך, אומרים לו מקהל השומעים – אבל גם לפלסטינים יש מה להפסיד אם קשרי הביטחון יתנתקו. "יש לנו סבלנות. אנחנו רציניים. חשוב שהציבור בישראל יבין שאנחנו מנסים לבלום את האלימות".
ועוד עניין שישוב ויעלה. הפלסטינים מקפידים לומר עד כמה הפגישות בין בכירים ישראלים לראשי מדינות ערביות והגישושים אחר הסכמי הנורמליזציה, הם הבל. כמעט ממחישים בכך, עד כמה הפגישות הללו בעצם מאיימות עליהם. "לזה שנתניהו נמצא באוגנדה ובעומאן אין משמעות בשבילכם. אתם צריכים שלום עם הפלסטינים לא עם אחרים", נוזף אבו רודינה בנוכחים.
"הערבים בירדן ובכל מקום הם איתנו. אף אחד באו"ם לא מצביע עם ישראל חוץ מארה"ב", הוא אומר, מול שאלה התוהה אם חוסר ההצלחה של אבו מאזן להשיג גינוי של התכנית האמריקנית במועצת הביטחון של האו"ם, מראה על אובדן עניין עולמי בסיפור הפלסטיני.

אתה מקווה שגנץ ייבחר, הוא נשאל, ומסרב להשיב ישירות. "אנחנו רוצים אדם שמוכן לשלום". מאוחר יותר, יאמר דובר אחר את האמת כפשוטה. "אנחנו לא רוצים שנתניהו יאמר שאנחנו מעדיפים את גנץ".
אשרף אל עג'רמי, השר לשעבר לענייני אסירים שמדבר אל האורחים בעברית, אומר כי התכנית האמריקנית יצרה אצל הפלסטינים אכזבה שהוא לא ראה כמותה כל חייו. "היא (התכנית) לא מתייחסת להגדרה העצמית של העם הפלסטיני ולא מתייחסת למזרח ירושלים. לא יודע איך ישראלים רוצים לשים קץ לסכסוך בלי לטפל בבעיית הפליטים, הבעיה הכי חשובה בבעיות המהות".
אבל האמריקנים רצו לדבר אתכם, לא רציתם.
"לא לא. הם התחילו ברגל שמאל. התחילו בצעדים חד צדדיים. הכרה בירושלים, העברת השגרירות, סגירת משרדי אש"ף בוושינגטון, הפסקת המימון לרשות הפלסטינית. בלי שהתכנית האמריקנית תתייחס לשני הצדדים, אין מה לדבר. אנחנו רואים אפילו בהסכמה להגיע למשא ומתן על בסיס התכנית הזו, סכנה אמתית לסוגיה הפלסטינית. אולי זה ייתן לאנשים תירוץ ללכת לביצוע התכנית הזו".
ארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל", שבדברים שכתבו השתמש אבו מאזן במועצת הביטחון, עולה גם פה. אליאס זננירי, מהוועדה לאינטראקציה עם החברה הישראלית, אומר כי נפגש עם נציגיהם לפני שבוע, אך מסרב לנקוב בשמות עם מי בדיוק אירעה הפגישה. "הם אומרים שאובדן השליטה יכול להביא לקריסת הרשות. ישראל תצטרך לקחת שליטה על כל הגדה המערבית ולכיבוש שלפני האינתיפאדה הראשונה. זה מה שאתם רוצים?".
אל-עג'רמי נשאל לגבי הפנייה הפלסטינית לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, האם לא מדובר בשבירת כלים מצד מי שטוענים כי הם רוצים שלום. "האג חשוב לנו כי אמנת רומא חשובה. מה שישראל עושה בשטחים הכבושים זה פשע מלחמה", הוא משיב. זננירי מאבד סבלנות. כוסס ציפורניים. אומר שהוא רוצה לצאת לעשן. אחר כך, במיניבוס שמסייר ברמאללה, יוסיף שהוא לא מבין למה הישראלים כל כך כועסים על הפנייה להאג.
העצירה הבאה היא ליד פסל גדול מידות בדמותו של נלסון מנדלה. ההשוואה ברורה. הפלסטינים, לטענתם, נאנקים גם הם תחת כבלי אפרטהייד. כמה שעות אחרי מפגן הסלפי'ס של הכתבים לצד הפסל, יופיעו צילומי העיתונאים הישראלים שם, בעמוד פייסבוק של חמאס.

לסיום הסיור, מתקיים מפגש עם מחמוד אל-הבאש, שר הדתות של אבו-מאזן, שחתום בין היתר על הקביעה כי ליהודים אין קשר לירושלים, וכי זו "אגדה אימפריאליסטית מזויפת".
"נתניהו משקר ומוליך אתכם שולל. כל טענה לגבי נרמול יחסים עם מדינות ערב הוא שקר. אין דבר כזה", הוא אומר. "אנחנו לא כועסים על מדינות ערב. העמדה והקול הצלול שלהם הושמע בכינוס הליגה הערבית. לא רק המנהיגים, אלא גם העמים במדינות הללו תומכים בפלסטינים".
הוא נשאל אם מול כל הטעויות הישראליות שהוא מונה, יש אולי משהו שגם הפלסטינים שגו בו. "אם עושים חשבון נפש – תהליך אוסלו לא התפתח באופן טבעי, אחרי שהימין חיסל את רבין וישראל חיסלה את ערפאת", הוא אומר, לא באמת מונה משגים מקומיים.

הבאש מדבר ערבית, ודבריו מתורגמים לבאים. כשהוא נשאל אם הוא מבין עברית, הוא מודה שכן. "אני ממנהיגי האינתיפאדה הראשונה, נכנסתי לכלא ב-88. אז לא חשבתי שאפגש ואנהל דיאלוג עם הישראלים. ברגע שההנהגה הפלסטינית החליטה לשנות את התפיסה מעימות לשלום, זה השיח שהתקבל ברש"פ. זה לא מצא חן בעיני הימין הישראלי שלא מעוניין, אלא רוצה להחזיר את השיח האלים", הוא אומר.
ע"פ דיווחים באותו הלילה יודה בקבוק תבערה לעבר המסעדה בה התקיימה הפגישה איתו. המסעדה מכחישה.