
אי־השוויון מצטמצם, המשק צומח, האבטלה בשפל, אבל פה ושם מופיעים נתונים שמזכירים לנו את עוצמת הפערים במדינת ישראל. מרכז אדוה פרסם השבוע את הדו"ח החברתי לשנת 2020, שהצביע על כך שבשלוש השנים האחרונות, 2016־2018, הכנסתו של המאיון העליון בישראל (25 אלף משפחות עם ההכנסה הגבוהה ביותר) עלתה ב־20%, ואילו ההכנסה של שאר העשירון העליון וזאת של העשירון החמישי, למשל, גדלה ב־10% בלבד. העשירון העליון מכניס כיום פי 12 מהתחתון: בשנת 2018, בעשירון העליון של משקי הבית עמדה ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו על 66,584 שקל, לעומת הכנסה של 5,501 שקל בחודש למשקי בית בעשירון התחתון.
ואפרופו ישראל הראשונה והשנייה, מתברר כי פירמידת השכר לפי מוצא, מגדר ולאום לא ממש מצליחה להשתנות. לפי הנתונים שהציגו באדוה, בראש טבלת השכר ניצבו גם בשנת 2018 "גברים אשכנזים דור ראשון", שעלו עד 1989, עם שכר ממוצע של 18,772 שקל. אחריהם "גברים אשכנזים מדור שני", עם 16,483 שקל בממוצע לחודש, ואחריהם "גברים מזרחים דור שני", עם 14,153 שקל בממוצע. מעט מתחתיהם נמצאים "גברים מזרחים מדור ראשון" שעלו עד 1989, עם הכנסה ממוצעת של 13,578 שקל, ו"גברים אשכנזים שעלו לאחר 1990", עם 13,179 שקל.
הנשים נמצאות עדיין בתחתית הרשימה. "נשים אשכנזיות דור ראשון", שעלו עד 1989, מביאות הביתה שכר ממוצע של 11,918 שקל, כשבתחתית הטבלה נמצאות נשים ערביות ונשים יהודיות ממוצא אתיופי, עם שכר של 5,722 שקל ו־5,619 שקל בחודש, בהתאמה.

הישראלים כבר מזמן מכורים ליישומון ווטסאפ (יותר מ־90% ממשתמשי הטלפונים). במדינות אחרות, לעומת זאת, רבים עדיין מהססים אם להפקיד את התכתבויותיהם וסודותיהם בידי האפליקציה הפופולרית. ברוסיה או בבריטניה, למשל, 4 מתוך 10 אנשים משתמשים בווטסאפ.
בשבוע שעבר חצה היישומון הנפוץ משוכה סמלית משמעותית. פייסבוק, בעלת השליטה, דיווחה כי ווטסאפ חצתה רף של 2 מיליארד משתמשים בכל העולם. לא מעט, ועדיין חצי מיליארד פחות ממספר משתמשי פייסבוק עצמה.
לפי שעה, החשש הגדול משימוש בווטסאפ נובע מהסכנה למעקב ולבריחת המידע שמסתובב לנו בטלפונים (מי אמר אפי נוה). מייסדי החברה, שמכרו אותה בשנת 2014 לפייסבוק תמורת 19 מיליארד דולר (כשהיו לה "רק" חצי מיליארד משתמשים), הצהירו בעצמם בעבר שהם מצטערים על המכירה, ואף המליצו למחוק את האפליקציה מהסלולרי שלנו בגלל הכשלים באבטחת המידע.
לכן, לא מפתיע שבווטסאפ חגגו את ההגעה ל־2 מיליארד משתמשים בעיקר בהדגשת המחויבות לפרטיות. "אנו מבינים שככל שאנו מחברים יותר, עלינו להגן עליכם יותר", כתבה הנהלת פייסבוק. "זו הסיבה שכל הודעה פרטית הנשלחת דרך ווטסאפ מאובטחת בהצפנה מקצה לקצה, שהודעות נשמרות רק על מכשירכם, וששום גורם לא יכול לקרוא את ההודעות או להאזין לשיחות שלכם, אפילו לא אנחנו".

בזמן שרוב משקיעי הנדל"ן חולמים על תשואה ואולי על עליית ערך הנכס, יש כאלה שסתם נהנים לצרף עוד נכס לאוסף, אולי כדי לא לשבת עם כל כך הרבה מזומן בבנק. בשבוע שעבר פורסם בוול סטריט ג'ורנל כי ג'ף בזוס, מייסד אמזון והמנכ"ל, רכש את אחוזת וורנר בלוס־אנג'לס מאיל המדיה דיוויד גפן ב־165 מיליון דולר. רק לפני כמה שבועות קנה אותו בזוס גם שלוש דירות בשדרה החמישית בניו־יורק בסכום כולל של כ־80 מיליון דולר, ובשטח כולל של 1,580 מ"ר.
העסקה החדשה של בזוס קבעה שיא חדש לעסקת נדל"ן בלוס־אנג'לס ובסביבתה. מדובר באחוזה היושבת על שטח של 25 דונם בבוורלי־הילס, שנבנתה בשנות השלושים לג'ק וורנר, הנשיא המנוח לשעבר של אולפני האחים וורנר. המוכר, אגב, קנה את האחוזה ב־1990 ב־47.5 מיליון דולר, מה שהיה באותם ימים שיא לבית היקר ביותר באזור לוס־אנג'לס.