בחדר מספר 30, שבו תשהה בבידוד ניקול בן־דוד, הניחו בני משפחתה תמונות של נכדיה האהובים וצירפו כמה מזכרות מרגשות ומתנות, בניסיון לעודד את רוחה בשבועיים הקרובים. מנותקת מבני משפחתה ושותפיה למסע שנמשך מעבר למצופה, היא תשהה תחת מעקב צמוד. צוות רפואי מתוגבר יעקוב אחריה ואחרי עשרת הישראלים הנוספים ששבו לפנות בוקר מהקרוז בספינת "דיימונד פרינסס" בנמל יפן, בהמתנה לראות אם נגיף הקורונה התפתח בגופם. כזכור, 3,700 נוסעי הספינה לא הורשו לרדת ממנה ושהו בה בבידוד, לאחר שהתגלו בה למעלה מ־600 חולי קורונה.
אתמול בצהריים, חצי יממה לפני שנוסעי הספינה נחתו במטוס הפרטי שהביא אותם ארצה, רחשה המולה גדולה במתחם הבידוד שהוקם למענם. בתוך יומיים הפכו עשרות עובדי המרכז הרפואי שיבא, בסיוע עשרות עובדי קבלן נוספים שגויסו למשימה, את אחד ממתחמי המגורים של צוות בית החולים למרכז בידוד סטרילי, שיאפשר לאורחים לשהות בו בלי קרבה כלשהי לאדם אחר.
"אנחנו רוצים להתייחס אליהם כשוהים בכפר נופש ולא באתר בידוד נוראי ומדכא", אומרת לנו פרופ' גילי רגב־יוחאי, מנהלת היחידה למניעת זיהומים במרכז הרפואי שיבא. היא לוקחת אותנו לסיור באתר הבנייה הרועש, זמן קצר לפני שיינעל וייאטם לקראת קליטת הישראלים השבים מיפן. "ברור לנו שהם עברו תקופה קשה מאוד, ויש להם עוד שבועיים להיות בבידוד. זה לא פשוט, ואנחנו עושים את כל המאמצים כדי שהדבר הזה יהיה הכי נעים ואפשרי שאנחנו יכולים. כל אחד מהאורחים כאן קיבל חדר ובו תמונות, משחקים וספרים. ניסינו מאוד לתת לחדרים שלהם ריח ותחושה של בית, עד כמה שאפשר".
שוכני מתחם הבידוד לא יורשו להיפגש גם זה עם זה. "תהיה להם אפשרות לצאת מהחדר בלבד כדי לקבל אוכל ולתת דגימות בכל יום, להוציא זבל או כביסה ולקבל דברים מבחוץ, אבל כל זה יהיה מתוזמן מאוד דרך המערכות הטכנולוגיות שהקמנו פה", מסבירה רגב־יוחאי. "השאיפה היא שבמשך השבועיים הקרובים אף אדם לא יצטרך להיכנס לתוך מתחם הבידוד ולהיות במגע עם אחד האורחים כאן או בקרבה לו. אם נידרש לכך וחלילה משהו יקרה, כמובן יש לנו אמצעי מיגון מרביים. בשביל זה אנחנו לצידם, ומפקחים על הבית במשך 24 שעות ביממה".
מול מתחם הבידוד הוקמו בן לילה אוהלים שמהם הוא ינוהל. באחד מהם הוקם מערך תקשורת משוכלל, שיפקח על הנעשה ברחבי הבית בשמירה על פרטיותם של הדיירים, ויאפשר את השיח עימם. "יש לנו מערכות שמאפשרות תקשורת וידאו בצורה בודדת או קבוצתית, וגם לשלוח להם תכנים שאנחנו מעוניינים לשתף, בשילוב מערכות כריזה", אומרת ד"ר גליה ברקאי, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים ומנהלת תחום הטלרפואה במרכז הרפואי.
מתחת לכל מיטה הותקנו מערכות סנסורים משוכללות, שיאפשרו לנטר מרחוק כל שינוי במצבם הרפואי של הדרים בבית. ד"ר ברקאי: "ייצרנו דרכי התקשרות איתם, ואם יהיה צורך לעשות להם טיפולים או מעקב רפואי, נשתמש בכמה שיותר טכנולוגיות בלי לחשוף את הצוות שלנו לנגיף אם הם נושאים אותו. הסנסורים מתחת למיטות שלהם מנטרים דופק, חום גוף ופרמטרים נוספים, כך שהם לא צריכים ללבוש עליהם שום דבר מיוחד. כל זמן שהם שוכבים, נחים או ישנים, אנחנו יכולים לעקוב אחרי מצבם הרפואי, להיות ערניים לעליית מידות חום ולהתריע על כל שינוי במצבם".
בזמן הביקור שלנו, מתקיני מערכות הטלוויזיה, הלוויין ותשתית הסלולר היו עסוקים בהתקנות אחרונות של אמצעי הבידור שנועדו להנעים את זמנם של הדיירים. אנשי הבינוי של שיבא התקינו מערכות אטומות בעלות מסכי זכוכית, שרוולים וכפפות, שהצוות הרפואי ייקח דרכן דגימות נשיפה ורוק מהמטופלים. מאמצי הסטריליזציה במקום גבוהים במיוחד, עד כדי כך שאחד מעובדי הניקיון טבל את שלט הטלוויזיה באחד החדרים בדלי אקונומיקה. השלט יצא כמובן מכלל פעולה. האירוע התקבל בהבנה, והמכשיר הוחלף.
מי שינהל את מתחם הבידוד הוא פרופ' אלחנן בר־און, מנהל המרכז לרפואה במצבי חירום וסיוע הומניטרי בשיבא. הוא והצוותים הרפואיים והטכניים תרגלו אתמול שוב ושוב את קליטת האורחים במקום. הם ביקשו לוודא שכל אחד יודע את תפקידו בשעה הרגישה של בוא הדיירים, עד כניסתם לחדרי הבידוד. "ברגע שיגיעו לכאן עם האמבולנסים ישר משדה התעופה, הם ימסרו בדיקות רוק שיילקחו מהם דרך המסכים השקופים, וילכו לחדרים שלהם. בתוך כמה שעות נדע לגבי כל אחד מהם אם הוא נושא את הקורונה או לא. בדיקה כזו תילקח מהם בכל יום במהלך 14 הימים הקרובים שבהם ישהו כאן", מסביר בר־און.
המתחם ערוך גם לאפשרות שנגיף הקורונה יתגלה אצל חלק מהשוהים, ולשם כך הוקמו בו גם חדרי אשפוז וטיפול נמרץ. "ברגע שנזהה שמישהו מהם נושא את הקורונה, הוא יועבר למתחם החולים והטיפול בו ייעשה בהתאם ובמיגון מלא", מתאר בר־און. "אנחנו ערוכים לטפל בכל בעיה רפואית, בין שנובעת כתוצאה מקורונה ובין שאינה קשורה לנגיף, נניח חלילה התקף לב, ונדע לטפל בהם בצורה הבטוחה ביותר".
בסמוך לבית הבידוד הוקמה אתמול גם גינה וחצר טיולים להתרעננות. הדיירים יוכלו לצאת אליה ולנשום מעט אוויר צח, תחת מגבלות הבידוד. בכל חדר הוצבו כורסאות למנוחה מול מערכת בידור, פלטה לשבת, מקרר אישי ומיקרוגל. ככלל, בני זוג נשואים לא יוכלו להתראות במהלך השבועיים הקרובים, אך מי שידרשו זאת יוכלו לבקר זה את זה.
אחרי כשלושה שבועות של בידוד בספינת "דיימונד פרינסס" בנמל יפן, נערכים בישראל להעניק גם סעד נפשי לשבים ממנה. "אחת הבעיות העיקריות תהיה המצב הנפשי והרגשי של האנשים האלה, שעברו יותר משבועיים מורטי עצבים בבידוד ונדרשים כעת להמשיך ולהיות בבידוד", אומרת ד"ר ברקאי. "יצרנו מראש קשר איתם ועם המשפחות שלהם, והסברנו להם בדיוק מה יהיו התנאים כאן. הבאנו את המשפחות כדי שיתרשמו ושיוכלו לסדר להם את החדרים בצורה נעימה. גייסנו את כל הצוותים הרגשיים שלנו, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, ובהחלט ניתן הרבה קשב לצרכים הרגשיים של האנשים".
מלבד נוסעי הספינה השבים ארצה, ארבעה ישראלים נותרו לטיפול בבתי חולים צבאיים ביפן ולא ישוחררו עד שהבדיקות בגופם יעלו כי אינם נושאים עוד את נגיף הקורונה. בישראלים שאובחנו כחולים בקורונה גם שמעון דהן (69) ממבשרת־ציון. הוא, רעייתו שלווה, שלוש אחיותיו ושלושת אחיו יצאו לקרוז בספינת הפאר כדי לחגוג יום הולדת שבעים לאחת מנשות המשפחה. אתמול בבוקר, רגעים לפני שהיה אמור לעלות עם בני משפחתו לאוטובוס בדרכם לשדה התעופה, התבשר כי עליו להישאר ביפן לבדו וכי הוא יפונה לבית החולים בשל הנגיף שהתגלה בגופו.
בשיחה עמו אמר דהן כי הוא חש בטוב, למרות הקושי בפרדה. "היה עצוב וקצת קשה להיפרד מכל המשפחה", שיתף אותנו ברגשותיו. "הופתעתי מאוד מהגילוי. אשתי רצתה להישאר איתי, אבל השלטונות כאן לא הסכימו בשום אופן והיא עלתה לאוטובוס יחד עם האחיות והאחים שלי ושאר הישראלים. אמרתי לשלווה שאולי עוד אגיע לפניה לארץ, בעזרת השם. אני מלא באמונה ובתקווה שהכול יהיה בסדר. שירתי בצבא שנים ארוכות ונלחמתי בסיני, וגם על זה אתגבר". דהן מוסיף ואומר שהוא מלא בכוחות, אך מבקש שיתפללו להחלמתו המהירה. "השם המלא שלי הוא שמעון בן חנינה. אני אדם מאמין, ויודע שהתפילות יכולות לעזור".
